דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · ב׳ באב תרפ״ו · 13 ביולי 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ח בתמוז תרפ״ו · 10 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

פירוש חדש לתורת הגל של שרדינגר

מן המעבדה

בורן: הגל אינו אלא חישוב הסתברות

הפיזיקאי מקס בורן מאוניברסיטת גטינגן פרסם מאמר באנאלן דר פיזיק שבו הוא מציע פירוש הסתברותי לפונקציית הגל שפיתח ארווין שרדינגר מציריך.

לפי שרדינגר, משוואתו מתארת גל ממשי הנע במרחב, כגל המתפשט על פני מים. בורן חולק: הגל, לדעתו, אינו מציאות פיזיקלית אלא כלי חישוב. ערכו של הגל בנקודה מסוימת אינו מורה היכן נמצא החלקיק, כי אם מה הסיכוי למצאו שם. כלומר, טבעה של המציאות התת-אטומית הוא הסתברותי, ואין לדעת מראש אלא לנחש בחישוב.

הפירוש החדש מעורר ויכוח סוער בין פיזיקאים העוסקים במכניקת הקוונטים. שרדינגר עצמו דוחה את הרעיון שהמציאות הפיזיקלית מתנהלת על פי הסתברויות בלבד. מנגד, ניילס בוהר מקופנהגן ווילהלם הייזנברג מגטינגן רואים בפירוש של בורן צעד חשוב לקראת הבנת העולם התת-אטומי.

כדי להבין את הרעיון, ניתן לדמיין זרקור המאיר חדר חשוך: לפני שנדליק את האור, איננו יודעים היכן עומד האדם בחדר. פונקציית הגל דומה למפת חום המראה באילו פינות הסיכוי למצוא אותו גבוה יותר. רק ברגע המדידה, טוען בורן, נקבע המקום הממשי.

מן העולם

חוק תעופה חדש בארצות הברית

חוק המסחר האווירי שנחתם בארצות הברית ב-20 במאי מסדיר לראשונה את התעופה האזרחית תחת פיקוח ממשלתי פדרלי.

עד כה פעלו מטוסים אזרחיים בארצות הברית ללא כל רישוי או בדיקה. טייסים הטיסו מטוסים ללא רישיון, ושדות תעופה שימשו ללא אישור. החוק החדש מקים לשכה לתעופה אזרחית במשרד המסחר, שתנפיק רישיונות לטייסים ולמטוסים, תקבע תקני בטיחות, ותפקח על נתיבי אוויר.

החוק נולד מתוך לחצים של חברות תעופה צעירות שביקשו מסגרת חוקית לפעולתן, ושל הצבא שחשש מפני תאונות הפוגעות באמון הציבור. חברות אוויריות באירופה, ובעיקר בצרפת ובגרמניה, פועלות זה כמה שנים תחת פיקוח ממשלתי, והאמריקנים מתיישרים כעת עם המגמה היבשתית.

ועידה בינלאומית נגד זיהום הים בנפט

ועידה בינלאומית שהתכנסה בוושינגטון דנה בבעיית זיהום הים בנפט, תופעה ההולכת ומחמירה עם ריבוי אניות הקיטור המונעות בנפט.

נציגי 13 מדינות ימיות דנו בהצעות להגביל את שפיכת שאריות הנפט לים. אניות מנקות את מיכליהן בלב ים, והנפט הנשפך מגיע לחופים, פוגע בדייגים ומכתים את החולות. הועידה המליצה על הקמת אזורים אסורים לשפיכה בקרבת חופים, אך לא הגיעה להסכם מחייב.

הנושא מעניין גם את נמלי ארץ ישראל: בנמל חיפה, שם עוגנות אניות נפט בדרכן מעיראק, נצפו כתמי שמן על פני המים בחודשים האחרונים.

פינת הצומח

האקליפטוס בעמקי הארץ

האקליפטוס בעמקי הארץ
האקליפטוס בעמקי הארץ

בין שורות העצים הצעירים שנטעו בעמק יזרעאל ובעמק החולה בולט עץ אחד שלא צמח כאן מעולם, שהובא לארץ מרחוק ושהפך בתוך שנים אחדות לאחד מסימני הנוף החדש של הישוב: האקליפטוס.

מוצא האקליפטוס אוסטרליה, ובשנות השמונים של המאה שעברה הגיע לראשונה אל אדמת ארץ ישראל. הבארון אדמונד דה רוטשילד הורה לנטוע אותו במושבות שייסד, ומאז שלחו מאות אלפי שתילים שורשים בעמקים ובשפלה. הטעם לנטיעה לא היה יופי אלא בריאות: שורשי האקליפטוס יורדים עמוק ושואבים כמויות גדולות של מים, ובכך מייבשים את הביצות שהן כר להתרבות יתושי הקדחת.

ד"ר אהרון אהרנסון, חוקר הטבע מעתלית שהלך לעולמו בשנת 1919, תיעד כי עץ אקליפטוס בוגר מסוגל לשאוב מן הקרקע עד 200 ליטר מים ביום. העלים המוארכים, שאינם שוכבים אופקית אלא תלויים כמעט במאונך, מאפשרים לשמש לחדור אל הקרקע שמתחת לצמרת ולהאיץ את האידוי. ריח העלים החריף, הנודף בימי השרב, מפיץ שמנים נדיפים הידועים כמרחיקי חרקים.

כיום נטועים אקליפטוסים לאורך נחל הירקון, בעמק יזרעאל סביב עפולה ומרחביה, ובגליל העליון. הם גדלים במהירות רבה, מספקים עצי בניין וגדרות, ומשמשים מחסום רוח לפרדסים. אך יש גם מבקרים: חוקרים מתחנת הניסיונות במקווה ישראל מעירים כי נטיעה מרובה מדי של אקליפטוסים עלולה לייבש את הקרקע יתר על המידה ולפגוע בגידולים סמוכים.

מקורות לידיעה

  • אנאלן דר פיזיק, כרך 81, 1926
  • חוק המסחר האווירי האמריקני, 20 במאי 1926
  • סוכנויות ידיעות, יולי 1926