ביקורת חריפה נשמעה על קצב הפיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, בעוד מפעלי חינוך אחרים זוכים לתמיכה נדיבה מיהודי אמריקה.
האוניברסיטה העברית בירושלים, שנחנכה באפריל 1925 בטקס רב רושם על הר הצופים, עדיין אינה עומדת בציפיות שעוררה. הויכוח על עתידה מעסיק את הציבור הלאומי.
מן הארץ
האוניברסיטה: "פועלת כישיבה קטנה"
ביקורת חריפה פורסמה על מצב האוניברסיטה העברית בירושלים, הטוענת כי המוסד פועל בפועל כישיבה קטנה ולא כאוניברסיטה ראויה לשמה.
המבקרים מציינים כי האוניברסיטה מציעה מספר מצומצם של קורסים, ומספר התלמידים נמוך מן המצופה. הבניינים על הר הצופים, שנבנו בעלויות ניכרות, אינם מנוצלים במלואם. לדברי המבקרים, האוניברסיטה זקוקה לתוכנית פיתוח אקדמי שתרחיב את מספר הפקולטות ותמשוך חוקרים ומרצים מן הדרגה הראשונה.
תומכי האוניברסיטה משיבים כי המוסד הוקם לפני שנה בלבד, וכי בניית מוסד אקדמי ראוי דורשת זמן. הם מצביעים על מכון הכימיה ועל מכון המיקרוביולוגיה שהחלו לפעול, ועל חוזי הבנייה של בית הספרים הלאומי שנחתמו זה עתה.
מן העולם
ילין אסף 150,000 דולר לסמינר
דוד ילין, איש חינוך ונשיא הוועד הלאומי, חזר ממסע גיוס כספים מוצלח באמריקה. ילין אסף 75,000 דולר לטובת הסמינר למורים בירושלים.
לצד כספי הגיוס של ילין, תרם ג׳ רוזנוולד, בעל רשת חנויות סירס רובאק ואחד העשירים הגדולים באמריקה, סכום נוסף של 75,000 דולר. סך הכל הושגו 150,000 דולר למוסד.
הסמינר למורים הוא אחד מיסודות החינוך העברי בארץ ישראל. הוא מכשיר מורים ומורות לבתי הספר העבריים שמספרם הולך וגדל. תרומת רוזנוולד מעידה על העניין הגובר של יהודי אמריקה במפעל החינוך העברי, גם מצד אלה שאינם ציונים מוצהרים.
אזכרת הרצל באלכסנדריה ומאבק העברית
באלכסנדריה שבמצרים נערכה אזכרה שנתית לתאודור הרצל בבית-העם. הטקס משך קהל רב מבני הקהילה היהודית, ונישאו דברים על חזון המדינה העתידה.
בד בבד, מגיעות ידיעות על מאבקים סביב מעמד השפה העברית בבתי ספר יהודיים בגולה. מורים עברים בלטביה מתנגדים לתביעות הממשלה להחליף עברית בשפה מנהלית. בבתי ספר במונסטיר נערכו בחינות בעברית תחת הנהלת המורה לאה בירדוד.
מאבקים אלה משקפים את הוויכוח הרחב יותר על מקומה של העברית כשפת תרבות יהודית חיה, לא רק כשפת קודש. בארץ ישראל ניצחה העברית, אך בגולה המאבק נמשך בעוז.