מן הארץ
טיפוס בעמק: מנגנון ההדבקה
מספר חולי הטיפוס הבהלתי בעמק יזרעאל עלה למאה ושלושים בשבועיים האחרונים, ושישה חולים מתו מן המחלה.
הטיפוס הבהלתי נגרם על ידי חיידק הריקטסיה, המועבר מאדם לאדם בעיקר באמצעות כינת הגוף. כשאדם חולה, הכינה יונקת את דמו ועימו את החיידק, ומעבירה אותו לאדם הבא שעוקצת. לפיכך מתפשטת המחלה במהירות רבה דווקא בתנאי צפיפות ובהיעדר מתקני רחצה וכביסה סדירים.
תסמיני המחלה הם חום גבוה הנמשך שבועיים ויותר, כאבי ראש עזים, פריחה על הגוף וחולשה קיצונית. הסכנה העיקרית היא דלקת ריאות המתפתחת אצל חלק מן החולים. משרד הבריאות הורה על הרתחת מי שתייה, חיטוי בגדים ומצעים, וריסוס מחנות העבודה באבקת פיראטרום להדברת הכינים.
נמסר כי מרבית המקרים מרוכזים באזור עפולה ונהלל, בקרב פועלים חקלאיים. הרופא המחוזי ציין כי תנאי המגורים הצפופים במחנות העבודה, בהם ישנים עשרות פועלים באוהלים ללא מערכת ביוב מסודרת, הם הגורם העיקרי להתפשטות.
פינת החי
השלדג: ציד הדגים הכחול
בין הענפים הנוטים מעל נחל הירדן ויובליו, על בד ירוק של עלווה, יושבת ציפור קטנה בוהקת בתכלת ובכתום, דוממת כפסל, עד שלפתע היא צוללת אל המים כחץ ועולה ובמקורה דג כסוף.
השלדג הנפוץ, הקרוי בפי חכמי הטבע באנגלית Kingfisher, הוא מן הציפורים היפות ביותר בארצנו. גופו קטן, בגודל זרזיר בערך, אך נוצותיו מבהיקות כאבני חן: גבו וכנפיו בתכלת עזה, חזהו וגרונו כתומים אדמדמים, ומקורו ארוך ושחור כחנית.
השלדג אינו מסתפק בדגים בלבד. חוקר הטבע הנרי טריסטראם, שחקר את חי הארץ לפני ארבעים שנה, רשם כי השלדג ניזון גם מסרטנים קטנים, מצפרדעים זעירות ומחרקי מים. הוא בונה את קינו בחורים שהוא חופר בגדות הנחל הגבוהות, מנהרה צרה באורך של כרבע מטר המובילה לחדר עגול קטן שבו מוטלות שש עד שבע ביצים לבנות.
השלדג חי בודד או בזוגות, אינו עדרי ואינו חברותי. כל זוג שומר בקנאות על קטע נחל משלו. בימי הקיץ החמים ניתן לראותו לאורך הירקון, לאורך נחל עוג׳ה ובמעיינות הגליל, יושב בסבלנות אינסופית מעל המים עד שעיניו החדות מבחינות בתנועת דג מתחת לפני השטח.