שביתת הפחם בבריטניה גובה מחיר כלכלי כבד: היצוא הבריטי ירד ב-14 אחוז, ובחודש יולי בלבד הוצאו ארבעה מיליון לירות שטרלינג על יבוא פחם מחו"ל לצרכי התעשיה המקומית.
נתונים שפורסמו בלונדון מלמדים על נזק כבד שנגרם למשק הבריטי בעקבות שביתת הכורים הנמשכת. ענפי תעשיה רבים, ובראשם הפלדה והטקסטיל, מדווחים על קיצוצים בייצור.
בעלי המפעלים בבריטניה דורשים מהממשלה לפעול בנחרצות רבה יותר ליישוב הסכסוך, שכן כל שבוע של שביתה גורם להפסדים של מיליוני לירות ומאיים על יציבות הכלכלה כולה.
תקציב ממשלת ארץ ישראל
תקציב ההוצאות של ממשלת ארץ ישראל לשנת 1926-1927 עומד על 2,524,034 לירות מצריות. ההכנסות טרם נקבעו בצורה סופית, ובחוגים כלכליים מביעים חשש מגרעון.
אף שההוצאות ירדו בערך 25 אחוז לעומת השנה הקודמת, המומחים מציינים כי הירידה מלאכותית: הממשלה דחתה תשלומים ניכרים לשנים הבאות, ובכך יצרה נטל עתידי.
בחוגי הישוב מבקרים את חלוקת התקציב, שאינה מקצה די משאבים לעבודות צבוריות ולפיתוח התשתיות הנחוצות בשעת משבר תעסוקה.
בנק הפועלים: מאזן 1925
מדו"ח בנק הפועלים לשנת 1925 עולה כי הבנק העמיד 170 הלוואות בסך 465,835 לירות לטובת 124 יחידים ומוסדות.
הבנק, שהוקם לשרות עובדי ההסתדרות ומפעליהם, מרחיב את פעולתו בהתמדה. מנהלי הבנק דיווחו כי הביקוש להלוואות לבניה ולתעשיה עולה, אך ההון הזמין מוגבל.
הלוואות לתעשיה נוצלו במלואן
סכום של 15,000 לירות מצריות שהוקצב להלוואות לתעשיה בארץ ישראל הוצא עד תומו. הועד הפועל הציוני מעביר עתה קצבות מתקציב השנה הבאה.
הביקוש הגובר להלוואות מעיד על התרחבות היוזמה התעשייתית בישוב, למרות המצב הכלכלי הקשה. ענפים חדשים כתעשיית המזון, החימר והנגרות הם בין המבקשים העיקריים.
מחירי סחורות (לירה פלשתינאית)
| סחורה | מחיר | שינוי |
|---|---|---|
| חיטה (טון) | 12.85 | +0.05 |
| שעורה (טון) | 8.55 | 0.00 |
| שמן זית (רטל) | 0.056 | 0.000 |
| סוכר (טון) | 15.35 | +0.05 |
| גומי (ליבר) | 1.84 | 0.00 |
| נחושת (טון) | 58.90 | +0.15 |
| בשר בקר (רטל) | 0.097 | +0.002 |
| פחם (טון) | 2.45 | +0.10 |