מן העולם
חלוץ הרנטגן שילם בחייו
ג'ון פרנסיס הול-אדוארדס, מחלוצי השימוש הרפואי בקרני הרנטגן באנגליה, נפטר לאחר שנים של ייסורים מכוויות קרינה. הול-אדוארדס איבד את שתי ידיו כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרניים.
קרני הרנטגן, שנתגלו בידי וילהלם רנטגן בשנת 1895, מאפשרות לראות את פנים הגוף בלי לפתחו. שפופרת זכוכית מרוקנת מאויר, זרם חשמלי חזק עובר בה, והקרניים הנוצרות חודרות את הבשר אך נעצרות בעצמות. על לוח צילום מתקבלת תמונה של השלד, ובה יכול הרופא לזהות שברים, גידולים וגופים זרים.
אלא שבשנים הראשונות לא ידעו המדענים כי אותן קרניים מועילות גורמות נזק חמור לרקמות. הול-אדוארדס עבד שנים בלא כל הגנה, וידיו ספגו כוויות שהלכו והחמירו עד שנאלצו הרופאים לקטוע אותן זו אחר זו.
מותו של הול-אדוארדס מצטרף לשורת חוקרים ורופאים שנפגעו מן הקרינה שחקרו. המדע, כמו כל חלוצה, גובה מחיר מן הראשונים הצועדים בדרך שטרם נבדקה.
טיסה מפריז לניו יורק: ההכנות
קפטן רנה פונק, הטייס הצרפתי המעוטר ביותר במלחמת העולם, מתכונן לנסיון שטרם נעשה כמותו: טיסה ישירה מפריז לניו יורק בשלושים ושמונה שעות.
המרחק בין שתי הערים מעבר לאוקיינוס האטלנטי הוא כ-5,800 קילומטר. כדי לעבור מרחק כזה בלא עצירה, זקוק המטוס למיכלי דלק עצומים ולמנוע שיעבוד ללא הפסקה כמעט יממים. פונק בוחן כיום מטוס חד-כנפי מיוחד שתוכנן במפורש לטיסה זו, עם מנוע בעל כח של למעלה מ-400 סוסים.
אם יצליח, יהיה פונק הראשון לחצות את האוקיינוס בטיסה ישירה ממזרח למערב, כנגד הרוחות השוררות. מומחי תעופה מציינים כי הניסיון מסוכן ביותר, אך פונק, שהפיל 75 מטוסי אויב במלחמה, אינו נרתע מסכנה.
מן השדה
ניסויי גידול שעורה במצרים
משרד החקלאות המצרי החל בניסויים שיטתיים לגידול זני שעורה חדשים, במטרה להתאים את הגידול לתנאי האקלים היבשים של עמק הנילוס.
השעורה היא מגידולי התבואה הוותיקים ביותר באזורנו, והיא עמידה בחום ובצחיחות יותר מן החיטה. הניסויים המצריים בודקים זנים שהובאו מהודו ומצפון אפריקה, ותוצאותיהם עשויות לעניין גם את חקלאי ארצנו.
פינת הצומח
האקליפטוס בעמקי הארץ
בעמקי ארץ ישראל, שם אורבת הקדחת בביצות העומדות, נוטעים מזה שנים עץ זר שהובא מרחוק: האקליפטוס, יליד אוסטרליה, הנקרא בפי העם גם בשם גומד.
האקליפטוס הוא עץ גבוה ומהיר-צמיחה, המגיע בארצו המקורית לגובה של עשרות מטרים. עליו הצרים והארוכים מפרישים שמן ריחני חריף, ומערכת שורשיו חודרת עמוק אל האדמה ושואבת כמויות מים עצומות.
תכונה אחרונה זו היא שהביאה את נוטעי הארץ להעדיפו. באזורים ביצתיים, כגון עמק חפר ועמק יזרעאל, שואבים שורשי האקליפטוס את מי הביצה ומייבשים את הקרקע. כשהביצה מתייבשת, מאבד יתוש הקדחת את מקום רבייתו, והמגפה נסוגה.
הקרן הקיימת לישראל נוטעת אקליפטוסים בחורשות ובשורות לאורך תעלות ניקוז, ובמושבות אחדות ניכרת כבר ירידה במקרי הקדחת. אולם יש גם מבקרים הטוענים כי העץ הזר דוחק את הצמחיה המקומית, ושמי התהום שהוא שואב חסרים לגידולים החקלאיים הסמוכים.
יהיה אשר יהיה, האקליפטוס כבר הפך לסמל של ההתיישבות בעמקים, וריחו החריף הוא ריח הארץ החדשה.