חוקר מצרים היהודי ד"ר אהרן אמבר, שטען כי לשפה המצרית העתיקה שורש שמי, נספה בשריפה שפרצה בביתו בלטימור, ועמו בני ביתו.
עולם המחקר המזרחני נדהם מן הידיעה על מותו הטרגי של ד"ר אמבר, שנחשב לאחד מהמלומדים המבטיחים בתחום חקר השפות העתיקות.
מן הארץ
המצרנאי שנספה עם כתבי ידו
ד"ר אהרן אמבר, מומחה ללשונות שמיות ומצרית עתיקה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, נספה בשריפה שפרצה בביתו יחד עם אשתו, בנו בן השש ומשרתת הבית.
לפי הידיעות שהגיעו מאמריקה, פרצה השריפה בשעות הלילה. ד"ר אמבר ניסה בכל כחו להציל את כתבי-היד של מחקרו, ונסיון זה גרם למותו ולמות בני ביתו שלא הצליחו להימלט.
מחקרו פורץ הדרך של אמבר עסק בהוכחת הקשר בין השפה המצרית העתיקה לבין השפות השמיות. פיסות כתבי-היד שנצלו מן השריפה, אם ישרדו, עשויות לזרוע אור על תולדות הלשון בעולם הקדום.
אמבר, שהיה יליד רוסיה והגר לאמריקה, נודע בחריפות שכלו ובבקיאותו בשפות השמיות. מותו פגיעה כבדה בעולם המחקר האורינטליסטי.
מן העולם
3,000 ספרים עבריים בחצי שנה
בחצי הראשון של שנת 1926 יצאו לאור כשלושת אלפים ספרים בשפה העברית בארץ ישראל ובגולה. המספר המרשים מעיד על התפתחות ניכרת בתעשיית הדפוס העברי.
בתי הדפוס בארץ ישראל מייצרים חלק הולך וגדל מן הספרים העבריים, במיוחד בתחומי החינוך, הספרות היפה וספרי העיון. מו"לים בוורשה, בברלין ובניו יורק ממשיכים להוציא ספרים עבריים אף הם.
הגידול בהוצאת ספרים עבריים מלווה את התחזקות השפה העברית כשפת יומיום בארץ ישראל, ואת הדרישה הגוברת לחומרי קריאה בעברית מצד קהל הקוראים ההולך וגדל.
מכתב טולסטוי הגיע לירושלים
הספריה הלאומית והאוניברסיטאית בירושלים רכשה מכתב חתום בידי לב טולסטוי משנת 1901, שנשלח בזמנו אל הצאר ניקולאי.
המכתב נכתב ב-28 במרס 1901, תקופה שבה הסופר הגדול כבר עמד בעימות גלוי עם הכנסיה הרוסית ועם השלטון הצארי. תוכנו המדויק של המכתב טרם פורסם ברבים.
רכישת המכתב מצטרפת לאוסף ההולך וגדל של כתבי-יד נדירים שהספריה הלאומית בהר הצופים אוספת מכל קצות העולם, כחלק מן המפעל התרבותי הגדול של האוניברסיטה העברית.