ביאליק בפריז: המשורר ושומעיו
המשורר הלאומי מתקבל בפריז בכבוד, ברנרד שו חוגג יום הולדת שבעים, ובירושלים מעלים קומדיה איטלקית
השבוע שעבר היה שבוע של חגיגות ומשברים בחיי הרוח. ביאליק הגיע לפריז ונתקבל בקהל רב, ברנרד שו חגג שבעים שנה, 260 כרכי מוזיקה נתרמו לספרייה הלאומית בירושלים, ובתל אביב הוקמה ועדה תרבותית חדשה. אולם מנגד, המשבר בתיאטרון הארצישראלי נמשך, ואין פתרון באופק.
חיי הרוח של היישוב נמתחים השבוע בין כבוד בינלאומי למשורר הלאומי לבין משבר מתמשך בתיאטרון ובחיי הבמה. תרומות חשובות מגיעות אל מוסדות התרבות, אולם אין בכך כדי לכסות על הפער שבין השאיפה לבין הממשי. אולי זה טבעו של יישוב צעיר: הכל גדול, הכל דחוף, והכל בבת אחת.

בית-הדפוס העברי
ספרים אמנות ותרבות
אחד-העם 7, תל-אביב
מן הארץ
ביאליק בפריז: המשורר ושומעיו
חיים נחמן ביאליק, משורר העברית הגדול, הגיע השבוע לפריז במסגרת סיורו באירופה ונתקבל בחמימות יתרה על ידי קהילת יהודי צרפת.
ביאליק, המתגורר בתל אביב מזה שלוש שנים, יצא לסיור באירופה בתחילת הקיץ. הופעתו בפריז אינה סתם ביקור ספרותי: היא מייצגת את מעמדה של העברית החדשה בעולם היהודי. הקהל שבא לשמוע אותו בפריז כלל יהודים דוברי יידיש, צרפתית ורוסית, שרובם אינם קוראים עברית בשטף, אך מכירים בביאליק כמשורר של האומה כולה.
המשבר בתיאטרון הארצישראלי, שנמשך כבר שבועות, מטיל צל על חיי הבמה ביישוב. המשא ומתן עם להקת השחקנים קרס, ועתידו של המפעל אינו ברור. תיאטרון ארצישראלי היה אמור להיות מוסד תרבותי מרכזי, אולם קשיים כספיים וחילוקי דעות על הרפרטואר מסכנים את קיומו.
בירושלים, ספרייה לאומית התעשרה ב-260 כרכי מוזיקה שנתרמו על ידי תורם פרטי. האוסף כולל יצירות קלאסיות, תווי נגינה, וספרי עיון על תולדות המוזיקה. בימים שבהם המוסדות הלאומיים סובלים ממחסור תקציבי, תרומות כאלה הן חמצן לחיי הרוח.
מן העולם
ברנרד שו בן שבעים: המחזאי שלא נח
ברנרד שו, המחזאי האירי-בריטי, חגג השבוע את יום הולדתו השבעים, ועל פי דרכו סירב לקבל את החגיגה בשלום.
שו, שזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1925 ואף הצהיר כי הפרס מיותר, ממשיך לכתוב ולהסעיר. מחזותיו מועלים בלונדון, בניו יורק ובברלין כאחד. 'הקדוש יוחנן' עודנו מצליח על הבמות, ושו עצמו ממשיך לפרסם מאמרים חריפים על פוליטיקה, כלכלה ודת.
מה שמייחד את שו בין סופרי דורו הוא הנכונות לשים את הצופה במקום לא נוח. גיבוריו אינם גיבורים במובן הרגיל: הם אנשים חכמים שמגלים כי החוכמה אינה מספיקה. בשבעים שנותיו, שו הוא עדיין הסופר שאי אפשר להתעלם ממנו, גם כשרוצים.
בחדשות מוזיקליות, הוכרזה בגרמניה על הכנת מהדורה שלמה של כל יצירותיו של פליקס מנדלסון. מפעל ההוצאה לאור צפוי לכלול עשרות כרכים של תווים, מכתבים וכתבי עיון. מנדלסון, שמת בשנת 1847, נחשב מזה עשורים לאחד מגדולי המלחינים הרומנטיים, ויצירותיו מנוגנות בקונצרטים ברחבי אירופה.
ביקורת: גולדוני על בימת תיאטרון ציון
תיאטרון ציון בירושלים העלה השבוע קומדיה מאת המחזאי האיטלקי קרלו גולדוני, ונתן לקהל הירושלמי שעה ומחצה של שעשוע.
גולדוני, בן המאה השמונה עשרה, ידוע כמי שהפך את הקומדיה האיטלקית ממשחק מסכות מאולתר למחזה כתוב בעל עלילה ודמויות ממשיות. ההצגה בירושלים, שתורגמה לעברית, ניסתה לשמור על רוח המקור: סצינות מהירות, דמויות מוגזמות קמעא, ומצבים שהקהל יכול לצחוק מהם מבלי להרגיש אשם.
ההצגה אינה הפקה גדולה. הבמה קטנה, השחקנים מעטים, והתפאורה פשוטה. אולם דווקא הפשטות מתאימה לגולדוני, שכתב לתיאטרונות עממיים ולא לאולמות אופרה. הקהל הירושלמי, שאינו מפונק בהצגות, קיבל את המחזה בחיוב.
רקע תרבותי
- ביאליק בחו"ל: המשורר נוסע לאירופה מדי כמה שנים, בעיקר לסדר ענייני הוצאה לאור ולהרצות בפני קהילות. ביקוריו בפריז, בברלין ובוורשה הם אירועים בחיי הקהילות היהודיות באירופה.
- הספרייה הלאומית: הוקמה בירושלים בשנת 1892, ומשמשת כמוסד מרכזי לשימור ספרות עברית ויהודית. כל תרומה של ספרים, כתבי יד או תווים מחזקת את מעמדה כבית אוצר של התרבות.
- גולדוני בעברית: תרגום מחזות אירופיים לעברית הוא חלק ממפעל רחב יותר של בניית רפרטואר עברי לבמה. הקושי הוא לשמור על הומור שנכתב לקהל ונציאני ולהפוך אותו למשהו שיצחיק קהל ירושלמי.
בקצרה
- בתל אביב הוקמה ועדה תרבותית חדשה שתפקידה לתאם את פעילויות התרבות בעיר: הרצאות, קונצרטים, תערוכות וערבי ספרות. הועדה תפעל בשיתוף עם המוסדות הקיימים.
- בלונדון נחגג יום הולדתו השבעים של אחד העם. על האירוע ועל משנתו - ראו את הפרופיל המלא במוסף זה.
- עונת הקונצרטים הקיצית בערי אירופה בעיצומה, ומן הדיווחים עולה כי יצירותיו של מנדלסון חוזרות לתוכניות הפסטיבלים בתדירות גוברת.
מקורות
מקורות
- דיווחי העיתונות המקומית על ביקור ביאליק בפריז, אוגוסט 1926
- ידיעות מן העיתונות הבריטית על ברנרד שו
- הודעות הספרייה הלאומית בירושלים
- ביקורות תיאטרון ציון, אוגוסט 1926