דף הילדים
הנער ששחה אל האור
בכפר קטן על שפת נהר, חי נער בשם יוסי. הנהר היה רחב ועמוק, ובאמצעו היה אי קטן שעליו גדל עץ תפוז יחיד, גדול ומלא פרי. כל ילדי הכפר היו מביטים באי ומדמיינים את טעם התפוזים, אך איש מהם לא העז לשחות עד אליו, כי הנהר היה מהיר ואבותיהם הזהירום.
יוסי היה שחיין טוב, אולם גם הוא ידע כי הזרם חזק. כל יום אחר הצהריים היה יורד אל המים ומתאמן: שוחה מעט רחוק יותר, לומד את הזרם, מבין היכן המים שקטים והיכן הם סוחפים. הילדים האחרים צחקו עליו. 'אתה לא תגיע לעולם,' אמרו. 'הנהר חזק ממך.'
יום אחד, אחרי שבועות של תרגול, החליט יוסי לנסות. ירד אל המים בזריחה, כשהנהר שקט יותר, ושחה. הזרם סחף אותו הצידה, אולם הוא לא נלחם בו. במקום זאת, שחה באלכסון, כפי שלמד, ונתן לזרם לשאת אותו חלק מן הדרך. כשהגיע לאי, היה עייף מאוד, אך הגיע.
על האי מצא יוסי את עץ התפוז, וגם דבר שלא ציפה לו: שביל קטן שמישהו סלל מזמן, ואבנים שסודרו בעיגול, כאילו ישב שם אדם לפני שנים רבות. הוא לא קטף את כל התפוזים. קטף שלושה, שם אותם בכיסיו, ושחה חזרה.
כשחזר לכפר, לא התרברב. נתן תפוז אחד לאמו, אחד לחברו הטוב, ואת השלישי אכל בעצמו. כששאלו אותו הילדים כיצד הצליח, אמר: 'לא ניצחתי את הנהר. למדתי לשחות איתו.' ומאז, כשהיו רוצים לעשות דבר שנראה בלתי אפשרי, היו אומרים בכפר: 'שחה באלכסון.'
חידה
מה הוא הדבר שנולד גדול ומת קטן, ובכל ימי חייו נותן אור?