מוסדות החינוך והתרבות בארץ ישראל ובתפוצות ממשיכים להתרחב: בית למוד לתפירה בירושלים גדל ל-116 תלמידות, ועידת מורים בינלאומית נפתחה, וחגיגת שפה עברית נערכה בפולין.
שלוש ידיעות מן הימים האחרונים מאירות את פעילות התרבות והחינוך. בירושלים ממשיך לפעול בית למוד לתפירה שנוסד עוד לפני מלחמת העולם, מחוץ לארץ נפתחה ועידה בינלאומית של מורים, ובלוצק שבפולין חגגו חובבי השפה העברית.
מן הארץ
בית למוד לתפירה בירושלים
בשנת תרע"ב, שנתיים לפני מלחמת העולם הגדולה, הקימו פינס, פיונישטין, רוזנמן ושינופניקל בית למוד לתפירה לבנות בירושלים. המוסד עבר את שנות המלחמה הקשות ושרד, ועתה מונה 116 תלמידות.
בבית הלמוד נלמדת תפירה על כל ענפיה: תפירת בגדי נשים וילדים, רקמה, סריגה ותיקון בגדים. לצד מלאכת היד נלמדות גם קריאה וכתיבה בעברית, חשבון ומקצועות כלליים. המוסד מכשיר את הבנות למלאכה המפרנסת ומקנה להן עצמאות כלכלית.
מייסדי המוסד ראו בחינוך המקצועי לבנות חלק מבניין הארץ. בעוד רוב בתי הספר העבריים מלמדים לימודים עיוניים, מוסד זה מכוון ישירות אל שוק העבודה ואל צרכי היישוב.
מן העולם
ועידת המורים העולמית נפתחה
נמסר כי הוועידה העולמית של המורים נפתחה בהתלהבות גדולה בהשתתפות נציגים מכארבעים ארצות. הנאספים דנים בשאלות החינוך המודרני, בשיטות הוראה חדשות ובמעמד המורה בחברה.
נציגי ארץ ישראל הציגו את מפעל החינוך העברי, העומד על רגליו זה כעשור. הם ציינו את האתגר הייחודי של בניית מערכת חינוך שלמה בשפה שרק לפני שנים אחדות חזרה לחיי היומיום, ואת ההצלחה בהפיכת העברית לשפת הוראה מלאה מגן הילדים ועד לטכניון.
חגיגת עברית בלוצק
ארגון 'שפה ברורה' ערך חגיגה ארצישראלית בט"ו באב בלוצק שבפולין, מוקדשת לשפה העברית. הערב כלל הרצאות על חשיבות העברית, קריאה מיצירות סופרים עבריים, ושירים בעברית.
ארגוני 'שפה ברורה' פועלים בקהילות יהודיות בפולין ובליטא למען הפצת העברית כשפה חיה. פעילותם מעוררת ויכוח עם תומכי היידיש, הטוענים כי העברית היא שפת ספרים ואינה מתאימה לחיי יומיום. חגיגת לוצק הוכיחה כי רבים מבני הקהילה חפצים בעברית חיה.