דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · ח׳ באלול תרפ״ו · 18 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · ד׳ באלול תרפ״ו · 14 באוגוסט 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

הטייס קובהאם שב מאוסטרליה

מן העולם

קובהאם יוצא מאוסטרליה ללונדון

דיוקן הטייס הבריטי אלן קובהאם
הטייס הבריטי אלן קובהאם

הטייס הבריטי אלן קובהאם עומד לצאת ב-22 באוגוסט ממלבורן למסע חזור ללונדון, בטיסה בת כ-150 שעות על פני 28 ימי מסע.

קובהאם טס במטוס דה הבילנד בעל מנוע אחד, הנושא דלק ל-6 שעות טיסה בכל קטע. המסלול עובר מעל ים טימור, הודו, הים הערבי, ארצות ערב ומזרח הים התיכון עד לאנגליה. בכל תחנה נוחת הטייס למילוי דלק ולבדיקת המנוע, שכן מנוע הבוכנה דורש תחזוקה קפדנית אחרי כל יום של טיסה ממושכת.

הטיסה ללונדון תהיה המבחן המכריע. אם קובהאם יגיע בשלום, יוכיח כי מסלול אווירי סדיר בין בריטניה לאוסטרליה אינו חלום בלבד אלא אפשרות מעשית. המרחק שנסע ספינה בשישה שבועות, יכסה מטוס בפחות מחודש.

מפעל זה מצטרף לסדרת טיסות ארוכות טווח שניסו טייסים בריטים, צרפתים ואמריקאים בשנים האחרונות. מאז הוכיחו חלוצי התעופה במלחמה הגדולה את יכולת המטוס, העולם ממתין לראות אם המכונה המעופפת תשנה את פני התחבורה בין היבשות.

מן הארץ

החינוך העברי מתרחב

מבנה הטכניון ההיסטורי על המדרון
הטכניון בחיפה

ההוצאות על בתי הספר העבריים בארץ ישראל הגיעו ל-965,000 לירות שטרלינג, ומספר התלמידים הגיע לכ-15,000.

בשנת תרפ"ו נפתחו עשרה גני ילדים חדשים ואחד-עשר בתי ספר עממיים חדשים ברחבי הארץ. תקציב בתי הספר עלה מ-85,000 לירות בתרפ"ה ל-103,832 לירות בתרפ"ו, עלייה של יותר מ-20 אחוז.

הנתונים מעידים על צמיחה מהירה של מערכת החינוך העברית, המתפתחת מול מערכות החינוך הממשלתיות והמיסיוניות. הוראת העברית כשפה ראשונה נעשית בכל בתי הספר הלאומיים, והמאבק על השפה שניטש לפני המלחמה בטכניון הכרמל הניב תוצאות.

פינת הצומח

עץ הזית בארץ ישראל

בין גבעות ארץ ישראל, בצלע ההר ובמורד העמק, עומד עץ הזית ומפיץ את צלו הכסוף על האדמה. הוא עץ ארצנו מימי קדם, עמוד התווך של חקלאות ההר, ואף שאין הוא גבוה ומרשים כארז הלבנון או כאלון הבשן, הריהו הנאמן והמועיל מכולם.

עץ הזית מתאפיין בגזע עבה ומפותל שהולך ומתעבה עם השנים עד שנראה כמגולף בידי פסל. עליו צרים וארוכים, ירוקים מצדם העליון וכסופים מתחת, כך שכשהרוח נושבת בהם הם נראים מהבהבים. שורשיו חודרים עמוק בסלע הגירי ומוצאים מים שם שעצים אחרים אינם מגיעים.

הפרי מבשיל בסתיו, בין תשרי לכסלו, ואז יוצאים חקלאי ההר לקטיף. הזיתים נסחטים בבית הבד, מכבש אבן מסתובב על אבן, ושמנם זורם אל תוך כדים. שמן הזית משמש למאור, למזון ולסיכה, ואף לרפואה. ולפי המקרא הביא היונה עלה זית בפיה אל תיבת נח, סימן לשלום ולחיים חדשים.

בימינו מרבה ועד הצירים לעודד נטיעת זיתים במושבות ההר, בעיקר בהרי יהודה ובגליל. עץ הזית אינו דורש השקיה, ומניב יבול כבר אחרי שבע-שמונה שנים. זקני הכפרים מספרים על עצי זית בני מאות שנים העומדים עדיין ונותנים פרי. יש לדמיין כי בעוד דורות אחדים יכסו מטעי זית חדשים את כל מדרונות ההר.

מקורות לידיעה