דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · י״ד באלול תרפ״ו · 24 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · י״א באלול תרפ״ו · 21 באוגוסט 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

הסופר זכריה פישמן נפטר בגיל 31

עולם הספרות העברית אבד את אחד מבניו הצעירים: זכריה פישמן, סופר ומסאי בן 31, נפטר ונקבר בתל-אביב בהשתתפות סופרים ומחנכים ידועים.

חוקרת ויודעת מזרח על רקע אוהל במדבר
חוקרת ויודעת מזרח על רקע אוהל במדבר

פישמן, שעלה ארצה לפני שנים אחדות, הספיק לפרסם מאמרים ומסות בעיתונות העברית שזכו לתשומת לב בחוגים ספרותיים. א.ז. רבינוביץ ואישים נוספים נשאו דברים על קברו.

מן הארץ

הרב קוק: לא לצייר חיות בבית הכנסת

הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי, כתב מכתב חריף למנהלי בית הכנסת "החורבה" בירושלים, ובו התנגד לציור דימויי חיות בקירות בית הכנסת.

הרב קוק טען כי ציור דמויות בעלי חיים בבית תפילה אסור על פי ההלכה, והזהיר מפני סטיה מן המסורת. המכתב עורר דיון בחוגים דתיים בירושלים, כאשר חלק מחברי הקהילה סבורים כי ציורי חיות דקורטיביים אינם אסורים, בעוד אחרים תומכים בעמדת הרב.

בית הכנסת "החורבה", מבנין הדר באמצע הרובע היהודי, עובר בימים אלה שיפוצים, ובמסגרתם הוצע לקשט את קירותיו. פסיקת הרב קוק צפויה להשפיע על אופי העיטור הסופי.

מן העולם

ספר חדש: יהדות ונצרות

יוחנן פלגי פרסם בבודפשט ספר חדש בשם "יהדות ונצרות", חקירה השוואתית בין שתי הדתות הגדולות. הספר בוחן את השורשים המשותפים ואת נקודות הפירוד שבין המסורת היהודית לנצרות.

פלגי, חוקר בן הונגריה, שואב ממקורות יהודיים ונוצריים כאחד ומבקש להציג את הדמיון וההבדל בלשון מדעית ומאוזנת. הספר זוכה לתגובות מעורבות: חוגים אקדמיים מברכים על הגישה ההשוואתית, בעוד חוגים דתיים שמרנים חוששים מהשוואה שעלולה לטשטש גבולות.

יובל 50 שנה לקראוזה ממקוה ישראל

חגיגת יובל חמישים שנה נערכה לכבוד קראוזה, מנהלת בית הספר החקלאי מקוה ישראל. החגיגה ציינה את תרומתה הרבה להעברת החינוך לשפה העברית ולפיתוח החקלאות בארץ.

קראוזה, שעבדה במוסד מאז ראשיתו, נחשבת לאחת הדמויות המרכזיות בחינוך החקלאי בארץ ישראל. היא עמדה בראש המאמץ להפוך את לימודי החקלאות ללימודים בעברית, בתקופה שבה צרפתית היתה שפת ההוראה במוסד.

בטקס נשאו דברים אישי חינוך ומנהיגי הישוב, שהדגישו את מקומה של מקוה ישראל כמוסד ראשון ללימוד חקלאות מדעית בארץ. "שנאת תמיד בעבודתך כל הפרסום והרעש שרבים בישובנו כל כך רודפים אחריהם," נאמר לכבודה.