דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · ט״ו באלול תרפ״ו · 25 באוגוסט 1926
מוסף סוף השבוע · י״א באלול תרפ״ו · 21 באוגוסט 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

הרצאה על תורת היחסות בתל-אביב

הערב מתכנסים אנשי הישוב בתל-אביב לשמוע את הרצאתו הרשמית של מר יהואל נוימלך על תורת היחסות של איינשטיין. ההרצאה תיפתח בשעה שבע בבית ועדת התרבות, והיא אחת מכמה הרצאות הנערכות בעיר בערב אחד.

תיאטרון ציון, ירושלים
תיאטרון ציון, ירושלים

לוח הערב מלא: בשעה שבע וחצי יימסר בצריף הנוער העובד שיעורו של הח' מ. שפירא על עדות ההתיישבות, ובאותה שעה מתכנסת בלשכת ההסתדרות בנחלת בנימין אספת חברים. בשעה שמונה תדבר במועדון אחוד בת-שבע על תנועת הפועלות בארץ, ובשעה תשע נערכות הרצאות נוספות באולם עדן ובבית העם.

ריבוי הערבים הללו, המתקיימים בבתי העם ובמוסדות הציבור, משקף את הצמא התרבותי של הישוב הצעיר. בין הנושאים: עדויות מן ההתיישבות, הרצאות על תנועת הפועלים, ודיונים במדע ובפילוסופיה.

מן הארץ

תורת היחסות בשפה פשוטה

פרופ' אלברט איינשטיין
פרופ' אלברט איינשטיין

יהואל נוימלך, מרצה ומחנך, ירצה הערב בשעה שבע בבית ועדת התרבות בתל-אביב על תורת היחסות של אלברט איינשטיין. ההרצאה, שנועדה לקהל הרחב, תנסה להנגיש את עיקרי התיאוריה שזיכתה את איינשטיין בפרס נובל.

איינשטיין, הפיזיקאי היהודי-גרמני שביקר בארץ ישראל לפני שלוש שנים ונפגש עם ראשי הישוב, הפך לדמות מפורסמת בעולם כולו. תורתו טוענת כי המרחב והזמן אינם מוחלטים אלא יחסיים, וכי מהירות האור היא הקבוע היחיד בטבע. הרעיון מרתק ומבלבל כאחד, ובישוב העברי גוברת הסקרנות להבין את פשרו.

ההרצאה היא חלק מסדרת ערבי תרבות הנערכת ביוזמת מוסדות חינוך ותרבות בישוב. דוברים נוספים ירצו על נושאי התיישבות ועבודה.

מן העולם

ברנרד שו ויוהנה בת אורליאן

ברנרד שו, המחזאי האירי-בריטי בן השבעים
ברנרד שו, המחזאי האירי-בריטי בן השבעים

לדברי ידיעות מן העיתונות האירופית, מחזהו של הסופר הבריטי ברנרד שו "הקדושה ז'ואן" ממשיך לעורר דיון ער בקרב אנשי תרבות וספרות. שו, הסאטיריקן החריף, בחר לשוב אל המאה החמש עשרה ולהציג את דמותה של יוהנה בת אורליאן, הנערה הצרפתייה שהובילה צבאות ונשרפה על המוקד.

המחזה, שזכה בפרס נובל לספרות עבור שו בשנת 1925, מציג את יוהנה לא כקדושה מיסטית אלא כאשה בעלת שכל ישר ואומץ לב שעמדה מול מוסדות השלטון. שו שם בפיה דברי חוכמה ולעג כלפי הכנסייה והצבא, וההצגה מזמינה את הצופה לחשוב מחדש על משמעותם של משפט ושל צדק.

ביישוב העברי, הרעב לתרבות ולספרות אינו פוחת. קהילה צעירה הבונה את עצמה מתוך העדר מוסדות וותיקים מוצאת ביצירתו של שו הד חד: השאלות על היחיד העומד מול המוסד, על הצדק ועל אומץ הלב, מהדהדות כאן יותר מכל.