הנציב העליון אישר את פקודת הפקעת הקרקעות, המאפשרת לממשלת המנדט להפקיע אדמות לצורכי ציבור. הפקודה עוררה ביקורת חריפה בעיתונות הערבית, שכינתה אותה חסרת תקדים.
בעיתונים הערביים נשאלת השאלה: מדוע מתייחסים אלינו כך? מדוע אין נוהגים בנו כבני אדם? הטענה החוזרת היא כי הפקודה נוטלת קרקע מידי בעליה בלא שיהיה בידם להשמיע את דברם.
מנגד, בחוגים יהודיים רואים בפקודה כלי הכרחי לפיתוח הארץ, לסלילת כבישים, להנחת מסילות ולהקמת מוסדות ציבור. גם שם מדגישים כי יש להפעילה בהגינות ובשוויון, ולא כלפי ציבור אחד בלבד.
בחוגים ערביים מזהירים כי צעדים מסוג זה עלולים לעודד תסיסה קומוניסטית בקרב הנפגעים, ונמצא שכר הפקודה יוצא בהפסדה.
מכתב גלוי אל הנציב מטול-כרם
העיתון "אל-אתחאד אל-ערבי" היוצא בטול-כרם פרסם מכתב גלוי אל הנציב העליון בעניין אישור פקודת ההפקעה. הכותבים מביעים תמיהה כיצד חתם נציב בריטי על חוק שנוסח בידי מר בנטוויץ', חוק שקודמו בתפקיד, הנציב היהודי, לא היה מאשר לעולם.
עוד נאמר במכתב כי אילו נתפרסמה חקיקה כזאת באנגליה, לא הייתה דעת הקהל מניחה לשריה, וכי פרסום חוקים מסוג זה מסייע להפצת תורות קומוניסטיות. הכותבים מסיימים באזהרה כי רק בכוח הצבא יוכל הנציב להוציא את החוק אל הפועל.
הוועד הלאומי דורש מעשים
בעקבות הרצאת ועדת המנדטים, שעליה מסרנו בעמוד הראשון, כינס הוועד הלאומי ישיבה מיוחדת בתל-אביב לאחר הפוגה ממושכת. על סדר היום עמדו תוצאות הדיווח מז'נבה ומצב העבודה בארץ.
בין הנוכחים נשמעה הדרישה כי המוסדות לא יסתפקו בחילופי מזכרים עם ז'נבה, אלא יפנו לפעולה של ממש בשאלות העבודה, הקרקע והחינוך. הסעיף היחיד שבו נענתה הוועדה, ההמלצה להגדיל את תרומת הממשלה לבתי הספר העבריים, נחשב בעיני חלק מן הדוברים לנקודת אחיזה שיש לעמוד עליה.
טייחים תקפו פועלים בחיפה
בחיפה תקפה קבוצה של כחמישים טייחים מאורגנים פועלים שהגיעו לעבודות בנייה דרך לשכת העבודה של ההסתדרות. התוקפים, חברי אגודת הטייחים המקצועית, ראו בפועלים החדשים פולשים לתחום מקצועם.
הפרשה חושפת מתח מתמשך בין ארגוני הפועלים המקצועיים, הדורשים בלעדיות בתחום מקצועם, לבין לשכת העבודה של ההסתדרות, האמורה לספק תעסוקה לכל פועל עברי. האירוע מעיד על מורכבות יחסי העבודה ביישוב.
בישיבה שנערכה בעקבות התקרית נתקבלו החלטות חשובות לגבי העבודה בנמל חיפה, אך פרטיהן טרם פורסמו.
נגזרו דיני הנאשמים בפרשת ההפגנה
בהמשך לדיווחים הקודמים: 18 הנאשמים בפרשת המהומות במשרדי ההנהלה הציונית בירושלים נידונו לשבעת ימי מאסר או לקנס של 75 לירות כל אחד. בית הדין לא המליץ על גירוש.
אולם ידיעה מתקנת שהגיעה מן ה"פלסטין בולטין" מציינת כי 13 מן הנאשמים, שהיו מובטלים, נידונו ליום מאסר אחד ולקנס שאינו עולה על לירה מצרית אחת לכל אחד. ההבדל בין שתי הגרסאות מצביע על מורכבות ההליך המשפטי.
הפרשה, שכונתה "מהומות קומוניסטיות", החלה כהפגנה של מובטלים שדרשו תעסוקה, והסתיימה בעימות עם המשטרה.
לורד פלומר נפגש עם בן-צבי
הנציב העליון לורד פלומר קיבל את י. בן-צבי, ממנהיגי הפועלים בארץ ישראל, לראיון מיוחד שנסב על שאלות העבודה. הפגישה התקיימה ביוזמת הנציב העליון.
בן-צבי מסר על השיחה בישיבת מוסדות העבודה, ובה שבה ועלתה השאלה שהעסיקה את היישוב בשבוע שעבר: העסקת פועלים עברים בסלילת הכבישים הממשלתיים, ובכללם הכביש מתל-אביב לטבריה. לפי הנמסר, כוונת הממשלה הייתה כי מסירת העבודה לקבלן יהודי תביא עמה גם העסקת פועלים יהודים, ואילו בפועל נשמר רק העיקרון האחר: הוצאה נמוכה ככל האפשר לקופת הממשלה.
באותה ישיבה נדונה גם פרשת הכביש מראשון לציון עד נס-ציונה, שגמר סלילתו מתעכב בשל מחלוקת על ההוצאות בין הממשלה ובין המושבות. נציגי הפועלים עמדו על כך שאין להגיע להסכם על חשבון הורדת שכר העבודה.