הרקע להכרעת המורים

שאלת יחסיהם של המורים עם ההסתדרות הכללית אינה חדשה. היא הועלתה בוועידות קודמות ונדחתה בכל פעם, מתוך חשש לעצמאותה של ההתאחדות. הפעם שבה ועלתה לא מתוך בחירה אלא מכוח המצוקה: משכורות מעוכבות ותקציב חינוך שאינו מספיק. מהלך הדיון בוועידה ונאומי הצירים מובאים בעמוד הראשון.

מצדה של ההסתדרות אין זו פרשה של יום אחד. זה שנים היא מבקשת, ומזכירה דוד בן-גוריון בראש הדוברים, להרחיב את שורותיה אל בעלי המקצועות החופשיים ולא להסתפק בפועלי הבניין, החקלאות והתחבורה. המורים, המאורגנים היטב ופרושים כמעט בכל יישוב עברי בארץ, הם הציבור המשכיל הגדול ביותר שטרם נספח אליה.

הצעת הפשרה שעל השולחן מבקשת מסגרת פדרטיבית: השתתפות במאבקי השכר של ההסתדרות בלי מסירת ניהול העניינים הפנימיים לידיה. תומכיה רואים בה דרך ביניים מעשית, ואילו מתנגדיה גורסים כי הבחנה כזו לא תעמוד במבחן הימים.

על הוויכוח כולו מרחפת שאלה שטרם נפתרה: מי ינהל את מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית. דוד ילין, שהוזמן לתפקיד בשבוע שעבר, טרם מסר את תשובתו. כל עוד המשרה פנויה אין למורים כתובת מוסמכת שתדון עמם בתקציב ובשכר, וזהו אחד הטעמים ללחץ המורגש בוועידה להכריע דווקא עתה.

חלקת המשטרה הבריטית של פלשתינה הגיעה למלוא כוח האדם המתוכנן. שוטרים בריטים, שעד כה רוכזו בתחנת הר הצופים בירושלים, מופנים עתה למרכזים שונים ברחבי הארץ.

ההנהלה הבריטית רואה בהשלמת גיוס כוח האדם צעד חשוב לשמירה על הסדר הציבורי. הפריסה החדשה תכלול הגברת נוכחות משטרתית ביפו, בחיפה ובמרכזים עירוניים נוספים.

בחוגים יהודיים מציינים כי חיזוק המשטרה הבריטית מפחית את הלחץ על השוטרים היהודים והערבים בשירות המנדט, אך יש גם מי שרואים בהגברת הנוכחות הבריטית סימן לחששות ביטחוניים גוברים.

בעיריית תל-אביב ניכרת פעילות גוברת של חוג הבלתי-מפלגתיים, המבקשים להשפיע על המדיניות המוניציפלית ללא שיוך לתנועות הפועלים או לציונים הכלליים. חוג זה מייצג בעיקר בעלי מלאכה, סוחרים קטנים ובעלי בתים.

מפלגות הפועלים רואות בהתארגנות הבלתי-מפלגתיים ניסיון לערער את מעמדן בעירייה. נציגי אחדות העבודה והפועל הצעיר הזהירו כי פיצול הקול היהודי עלול לפגוע בניהול העירייה.

הבחירות לעיריית תל-אביב צפויות בחודשים הקרובים, ושאלת הרישום למפקד הבוחרים מעסיקה את כלל תושבי העיר. ההנהלה פרסמה הודעות בעיתונות על מועדי הרישום ותנאי הזכאות.