דרישת ייצוג בוועדת הבחירות

ועידת המורים, שהמשיכה את דיוניה, קיבלה החלטה נגד השימוש בשפה הגרמנית בבית הספר החקלאי בנהלל. ההחלטה התקבלה ברוב גדול, וציוני הוועידה ראו בה ביטוי לעקרון העברית כשפת ההוראה הבלעדית בחינוך העברי בארץ ישראל.

בית הספר החקלאי בנהלל, שנוסד בסיוע ארגונים גרמניים-יהודיים, השתמש בגרמנית כשפת הוראה חלקית במקצועות מדעיים. מורים ותלמידים שמקורם בגרמניה העדיפו את השפה הגרמנית בשיעורים מקצועיים. ועידת המורים קבעה כי יש לעבור להוראה בעברית בלבד בכל המקצועות.

ההחלטה מזכירה את 'מלחמת השפות' שהתנהלה לפני המלחמה סביב בתי הספר של חברת עזרה, ומעידה כי שאלת השפה טרם נפתרה לחלוטין ביישוב.

נתוני תקציב החינוך של ממשלת המנדט חושפים את היקף מערכת החינוך בפלשתינה: 21,136 תלמידים מוסלמים, 19,048 תלמידים נוצרים, ו-25,580 תלמידים יהודים. סך הכול למעלה מ-65,000 תלמידים לומדים במערכות החינוך השונות.

הנתונים מעלים שאלות בדבר חלוקת התקציב הממשלתי. בעוד שמערכת החינוך הערבית ממומנת כמעט כולה מקופת הממשלה, מערכת החינוך העברית נשענת בעיקר על מימון עצמי מהקהילה היהודית ומארגונים ציוניים. המורים העבריים טוענים כי ההבדל הזה גורם לפערי שכר ולתנאי עבודה ירודים.

קבוצת משפטנים ואנשי ציבור הגישה תזכיר לנציבות העליונה בדרישה להקים בתי דין לאומיים עבריים שידונו בענייני יהודים בארץ ישראל. התזכיר טוען כי בתי הדין הממשלתיים אינם מתחשבים דיים במסורת המשפטית היהודית.

הדרישה נוגעת בעיקר לדיני אישות, ירושה ומעמד אישי, תחומים שבהם חל כיום חוק עות'מאני שהותאם לשלטון הבריטי. חוגים דתיים תומכים בהקמת מערכת כזו, בעוד שחוגים חילוניים מביעים חשש מהכפפת ענייני האזרח לסמכות דתית.

במקביל, נמסר כי תקציב של 177,223 לירות מתקציב ארץ ישראל המערבית מוקדש לגדוד ההגנה של עבר הירדן, עובדה שעוררה ביקורת בחוגי היישוב.