דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · כ״ז באלול תרפ״ו · 6 בספטמבר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ה באלול תרפ״ו · 4 בספטמבר 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

כיצד כובשים את הטיפוס

מן הארץ

כיצד כובשים את הטיפוס בעמק יזרעאל

מגפת הטיפוס שהיכתה בקיץ את עמק יזרעאל נסוגה: מספר החולים צנח מתשעים ושישה לארבעה בלבד. רופאי הישוב פירטו בהארץ את שלוש החזיתות שהביאו לתוצאה זו.

הכינה, נושאת החיידק, היא האויב הראשון. ניקיון הגוף, כביסת הבגדים ברותחים וגילוח שיער בעת הצורך חוסמים את דרך ההדבקה. המאמר מדגיש כי ניקיון אישי קפדני הוא המעטפת הראשונה של ההגנה, ובמקום שבו תנאי הדיור צפופים, כפי שהם במחנות העולים, יש להקפיד עליו שבעתיים.

החזית השנייה היא בידוד החולה מיד עם הופעת הסימנים הראשונים: חום גבוה, כאב ראש עז ופריחה אדומה. כל חולה מועבר לחדר נפרד או לאוהל בידוד, ומשפחתו עוברת חיטוי. השיטה הזו, שנבדקה במחנות הצבא במלחמה הגדולה, הוכיחה את עצמה גם בתנאי ההתיישבות בעמק.

החזית השלישית היא החיסון. רופאי הדסה מזריקים חיסון מונע לתושבי הנקודות המועדות, ומדווחים כי שיעור התחלואה בקרב המחוסנים נמוך בהרבה. המאמר מסכם כי שילוב של שלושת האמצעים הביא לנסיגה הדרמטית של המגפה, ומציע כי כל נקודת התיישבות חדשה תקים תחנת בריאות קבועה.

מן העולם

תורת הגלים של שרדינגר

ארווין שרדינגר
ארווין שרדינגר

נמסר מחוגי האוניברסיטאות באירופה כי משוואת הגלים שפרסם הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר מעוררת ויכוח ער בקרב אנשי המדע.

שרדינגר, המכהן כפרופסור בציריך, הציע בסדרת מאמרים שפורסמו מתחילת השנה באנאלן דר פיזיק כי חלקיקים זעירים של חומר מתנהגים גם כגלים. הרעיון נשען על עבודתו של הפיזיקאי הצרפתי דה ברויי ומציע שכל אלקטרון אינו כדור קטן בלבד אלא גם גל הנע בתוך האטום, בדומה לגל קול המהדהד בתוך חלל סגור.

לדברי מקורות, המשוואה מאפשרת לחשב את מסלול האלקטרון בתוך האטום במדויק יותר מכל שיטה קודמת. פיזיקאים בגטינגן ובקופנהגן, ובראשם היזנברג ובורן, מציעים גישה חלופית המבוססת על חשבון מטריצות. ויכוח סוער מתנהל עתה בין שתי האסכולות: האם שתי השיטות מתארות את אותה מציאות, או שמא זו תורה שונה לגמרי.

פינת הצומח

עץ התמר: מלך המדבר

בין כל עצי הארץ אין כמו התמר, הניצב בגאון בנאות המדבר ובבקעת הירדן ומעניק פרי מתוק בלב השממה.

עץ התמר, שמו המדעי פניקס דקטיליפרה, גדל בארץ ישראל מימי קדם. הוא מוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ובספר תהילים נאמר "צדיק כתמר יפרח". עלי התמר שימשו סמל לניצחון ולשמחה, ויריחו נקראה בפי הקדמונים "עיר התמרים". בימינו חוזרים ומרבים את נטיעתו בבקעת הירדן ובאזור ים המלח.

התמר הוא עץ דו-ביתי: יש עצי זכר ויש עצי נקבה, ורק הנקבה נושאת פרי. החקלאים בארץ ישראל ובמצרים יודעים מדורי דורות להאביק את העצים בידיים: בעת הפריחה, באביב, עולה החקלאי אל ראש העץ ותולה אשכול פרחי זכר בין אשכולות הנקבה. בלא האבקה זו לא יתפתח הפרי. גובהו של עץ בוגר מגיע לעשרים מטר ויותר, ונוף העלים הגדולים בראשו נותן לו מראה מלכותי.

פרי התמר מבשיל בחודשי הקיץ והסתיו ומשמש מזון עיקרי לתושבי המדבר. הוא עשיר בסוכר טבעי ובמלחים מינרליים, ואפשר לאכלו טרי, מיובש או כדבש תמרים. מגזע העץ מפיקים סיבים לחבלים ולסלים, ומעליו בונים סכות וגגות. אין חלק בעץ שאינו משמש את האדם.

בשנים האחרונות מנסים חקלאי הישוב לייבא זני תמרים משובחים מעיראק ומצפון אפריקה, במטרה להקים מטעי תמרים מסחריים בבקעת הירדן. המומחים בתחנת הניסויים של מקווה ישראל בוחנים את התאמת הזנים לתנאים המקומיים.

מקורות לידיעה