תגלית חדשה למניעת טטנוס; מבצע חיסוני טיפוס נרחב בתל-אביב
מן המעבדה האירופית אל המרפאה הארצישראלית: שבוע של רפואה מונעת
שבוע זה הביא בשורות מן המעבדות באירופה ומן המרפאות בתל-אביב ובעפולה כאחד. תגלית חדשה בתחום מניעת הטטנוס מבטיחה הגנה לחיילים ולפועלים, ובמקביל נמשך מבצע החיסונים הנרחב נגד טיפוס הבטן ברחבי הארץ. מאירופה מגיעות אזהרות מדענים בדבר מחסור במזון העולמי.
חידושי הרפואה של השבוע מזכירים כי המדע אינו נחלת המעבדה בלבד, אלא עניינם של ערי הארץ וכפריה.


פריצת דרך במניעת מחלת הטטנוס
חוקרים באירופה הודיעו על תגלית חדשה למניעת מחלת הטטנוס, אחד ממכאובי הפצועים והפועלים הקשים ביותר.
מחלת הטטנוס, הנגרמת מחיידק החודר לגוף דרך פצעים מזוהמים, גורמת לעוויתות שרירים קשות ולעתים קרובות למוות. מאז עבודתם של פון ברינג וקיטסאטו בשנות התשעים של המאה הקודמת, ידוע כי ניתן לייצר נוגדן לרעלן הטטנוס בסרום של סוסים, ושיטה זו הצילה חיי אלפי חיילים במלחמת העולם. אך הסרום פעל רק לאחר ההדבקה, ולא מנע אותה מראש.
התגלית החדשה, לפי הידיעות שהגיעו, עוסקת בפיתוח חיסון מונע: חומר שמוזרק לאדם בריא ומעורר בגופו הגנה עצמית מפני הרעלן, בלי צורך בסרום חיצוני. העיקרון דומה למה שפסטר הוכיח לגבי כלבת ולמה שג'נר הראה בחיסון נגד אבעבועות: גוף האדם, כשהוא נחשף למנה מוחלשת של הגורם המחולל, בונה לעצמו מגן. אם התגלית תאושר, תהיה זו הגנה מונעת שתחסוך סבל רב לפועלי אדמה ולחיילים.
מבצע חיסוני טיפוס נרחב בתל-אביב ובעפולה
מבצע חיסונים חינם נגד טיפוס הבטן נמשך כל השבוע בתל-אביב ובעפולה, ותושבים רבים ניגשו לקבל את הזריקה.
מחלקת הבריאות של עיריית תל-אביב, בשיתוף עם שירות הבריאות של המנדט ועם הדסה, פתחה מרפאות חיסון בכמה נקודות ברחבי העיר. החיסון ניתן חינם לכל דורש, ובעיקר עודדו את תושבי השכונות הצפופות, שם הסכנה גדולה יותר, לבוא ולהתחסן. בעפולה, שבעמק יזרעאל, נערך מבצע דומה.
טיפוס הבטן, הנגרם ממי שתייה מזוהמים ומתנאי תברואה ירודים, הוא סכנה מתמדת בערים הגדלות מהר. הממשלה הבריטית השקיעה בשנים האחרונות בתשתיות ביוב ומים בתל-אביב, אך הצמיחה המהירה של העיר מקדימה לעתים את התשתית. החיסון הוא אמצעי הגנה זמין שאינו תלוי בהשלמת עבודות הנדסה.
בנייה מותאמת אקלים: הנדסה לארץ חמה
מאמר שפורסם השבוע דן בשאלת התאמת שיטות הבנייה באר ישראל לתנאי האקלים המקומיים.
הכותב טוען כי רבים מן הבתים הנבנים בתל-אביב ובשאר ערי הארץ מיובאים, כביכול, מאירופה: קירות עבים מדי, חלונות צרים, וגגות המתאימים לשלג ולא לשמש. בארץ שבה השמש קופחת תשעה חודשים בשנה והלחות גבוהה בחופים, נדרשת גישה אחרת: קירות דקים יותר עם שכבת בידוד, חלונות רחבים המאפשרים אוורור, תקרות גבוהות שיוצרות זרימת אוויר, וצל של מרפסות ואכסדרות.
ניסיון בתי החומה הערביים בהר, ובתי האבן של יפו, מלמד כי הבנאות המקומית כבר פתרה חלק מן הבעיות הללו מדורי דורות. השאלה היא כיצד לשלב ידע הנדסי מודרני עם חוכמת הבנייה המקומית, כדי שהשכונות החדשות של תל-אביב יהיו נוחות למגורים ולא תנורים בקיץ.

מדענים מזהירים: העולם עומד בפני מחסור מזון
קבוצת מדענים בינלאומית הזהירה השבוע כי גידול האוכלוסייה העולמית עלול להקדים את כושר הייצור החקלאי.
לפי הידיעות, החוקרים טוענים כי שטחי הקרקע הראויים לעיבוד מגיעים לגבולותיהם ברוב היבשות, וכי שיטות הדישון והחרישה הנוכחיות אינן מצליחות להגדיל את היבולים בקצב הנדרש. לדבריהם, ללא פיתוח שיטות חקלאיות חדשניות, מהפכה בזני הזרעים, ושימוש מושכל בדשנים כימיים, עלולה האנושות לעמוד בפני מצוקת מזון בעוד עשרות שנים.
האזהרה מצטרפת לעבודתם של חוקרי הקרקע והחקלאות באירופה ובאמריקה, ובייחוד לעניין הגובר בתחנות הניסוי החקלאיות. בארץ ישראל, התחנה החקלאית בעתלית ובית הספר מקווה ישראל עוסקים בניסויי גידולים מותאמים לקרקע ולאקלים המקומיים. ייתכן כי דווקא הניסיון הארצישראלי בגידול בתנאים קשים יוכל לתרום ידע לשאלה הגלובלית.
עץ הזית בארץ ישראל
בימי אלול, כשחום הקיץ מתחיל לרפות וימי הסליחות מתקרבים, ניכר שינוי בכרמי הזיתים שעל גבעות יהודה ושומרון: הפרי הירוק שתלה מן הענפים כל הקיץ מתחיל לשנות צבע, מירוק בהיר אל ירוק כהה, ובעוד שבועות אחדים ייצבע בשחור-סגלגל. הזית הוא עץ של סבלנות.
עץ הזית, שהוא מעתיקי עצי התרבות בעולם, גדל בארץ ישראל מאז ימי קדם. שורשיו חודרים עמוק לתוך הסלע הגירני, ויכולתו לשרוד בתנאי יובש ממושכים הפכה אותו לנאמנו של החקלאי ההררי. זיתי הגליל ידועים בשמנם העשיר; זיתי יהודה גדלים על גבעות שרוחות מערביות מלחכות אותן כל ימות החורף.
תהליך ההפריה של הזית מפתיע: פריחתו חלה באפריל-מאי, באשכולות קטנים של פרחים לבנים עדינים, שרובם המכריע אינם מופרים כלל. מתוך מאות פרחים באשכול, רק אחדים יהפכו לפרי. הרוח נושאת את אבקת הפריה ממרחק ניכר, ולכן כרם זיתים בודד עלול להניב פחות מכרם הסמוך לאחרים. הפרי מתפתח לאט, במשך ארבעה חודשים ויותר, וזו הסיבה שעצים שפרחו באביב נותנים פרי רק בסתיו.
שמן הזית מופק בבתי בד, שבחלקם עומד אבן טחינה כבדה שנגררת במעגלים על ידי חמור או פרד. הפרי הכתוש נלחץ בין מחצלות שזורות, והשמן זורם אל גיגיות אבן. בגליל העליון ובסביבות שכם פועלים בתי-בד שעובדים בשיטה זו כמעט ללא שינוי מאות שנים. לאחרונה חודרות לארץ מכבשים הידראוליות מאיטליה ומצרפת, המגדילות את כמות השמן המופקת מכל טון זיתים.
חקלאי הישוב החדש, שרוב ניסיונם בגידולי שדה ובפרדסי הדר, מתחילים לגלות עניין בגידול הזית. הקרן הקיימת נוטעת זיתים בנגבי הגליל, וכמה מושבות הוותיקות שבהן גדלו זיתים מימי הברון מגדילות את שטחי הכרמים. עץ שאינו דורש השקיה, עמיד בפני מחלות, ומניב שמן שערכו בשוק גבוה, הוא בחירה נבונה לארץ שמימיה מועטים.
כיצד פועל הדבר
- חיסון פעיל לעומת חיסון סביל: חיסון סביל (כגון סרום הטטנוס) מזריק לגוף נוגדנים מוכנים שנוצרו בגוף בעל-חיים אחר; הגנתו מיידית אך קצרת מועד. חיסון פעיל (כגון החיסון החדש) מזריק חומר מוחלש שגורם לגוף עצמו לבנות הגנה; הוא אטי יותר אך מגן לאורך שנים.
- טיפוס הבטן ומי שתייה: החיידק שגורם לטיפוס חי במעיים וחודר למים דרך ביוב שמסתנן לבאר. לכן חיסון הוא חשוב בעיקר במקומות שבהם תשתית המים והביוב טרם הושלמה, כפי שקורה בשכונות החדשות של תל-אביב.
- בידוד תרמי בבנייה: קיר עבה אינו בהכרח קיר מבודד. בידוד נכון תלוי בחומר ובמבנה: שכבת אוויר בין שני קירות דקים מבודדת טוב יותר מקיר אבן עבה. העיקרון הזה, הידוע לבוני מקפיאות ותנורים, חל גם על בתי מגורים בארץ חמה.
בקצרה
- ביולוגיה: מאמר מערכתי על "התא והרקמה" שפורסם השבוע מסביר לקוראים את אבני היסוד של גוף האדם, מן התא הבודד ועד לאיברים המורכבים.
- בתחנת הניסוי החקלאית בעתלית ממשיכים בניסויי גידולי ירק מותאמים לקיץ הארצישראלי הארוך. תוצאות ראשונות מעודדות בגידול עגבניות ומלפפונים בשיטת ריסוס.
מקורות
מקורות
- pal 30-08-1926 p1: תגלית למניעת טטנוס
- ידיעות מרובות 30.8-2.9.1926: מבצע חיסוני טיפוס בתל-אביב ועפולה
- הארץ 01-09-1926 עמ' 7: בנייה מותאמת אקלים בארץ ישראל
- 1926-08-31 science: אזהרת מדענים מפני מחסור עולמי במזון
- דאר-היום 03-09-1926 עמ' 5: מאמר ביולוגיה - תא ורקמה