מן הארץ
הראינוע המדבר ביפו
חברת אנגליא פילמשטיקה היתה הראשונה שהכניסה לארץ ישראל את שיטת הראינוע המדבר, טכנולוגיית התמונה המדברת.
החברה פתחה בית קולנוע חדש ביפו, ובו מותקן מנגנון מיוחד המאפשר לצרף קול מוקלט לתמונות הנעות. לפי הידיעות, מדובר בשיטה שפותחה בשנים האחרונות בבריטניה ובארצות הברית, ושהחלה לחדור לאולמות הקולנוע באירופה.
עד כה הכירו צופי הקולנוע בארץ רק את הסרט האילם, המלווה בנגינת פסנתר חיה. הראינוע המדבר מחליף את הנגן האנושי בגליל קול מכני. העיקרון פשוט למדי: כשם שפונוגרף רגיל משמיע קול מתוך חריצי הגליל, כך גם כאן, אלא שקצב סיבוב הגליל מכוון בדיוק לקצב הסרט. התאמה זו היא לב המכשיר, והיא דורשת מנגנון שעון מדויק מאוד.
בעלי בית הקולנוע ביפו מקווים שהחידוש ימשוך קהל רב. בעולם, תעשיית הקולנוע עוקבת בעניין רב אחר ניסויי הקול, אף שרבים מאנשי המקצוע מטילים ספק אם הטכנולוגיה בשלה מספיק לשימוש מסחרי רחב.
מן העולם
טיסה ללא הפסקה מניו יורק לפריז
קפטן רנה פונק מתכנן ניסיון לטיסה ללא הפסקה מניו יורק לפריז, מרחק של כ-5,800 קילומטרים, בזמן של כחמש עשרה שעות.
הטיסה חוצת האוקיינוס נחשבת לאחד האתגרים הגדולים של התעופה בימינו. המרחק בין שתי היבשות גדול מכדי שאוירון רגיל יוכל לעבור אותו ללא תדלוק, ולפיכך נדרש מטוס מיוחד בעל מיכלי דלק מוגדלים ומנוע חזק במיוחד. קפטן פונק, שהיה אלוף התעופה הצרפתי במלחמה הגדולה, מאמין כי הדבר אפשרי עם המנועים החדשים שפותחו בשנים האחרונות.
מומחי תעופה מסבירים כי הקושי העיקרי אינו רק במרחק אלא ברוחות המערביות החזקות השוררות מעל האוקיינוס האטלנטי. טייס הטס ממערב למזרח נהנה מרוח גב, אולם חייב להתמודד עם שינויי מזג אוויר בלתי צפויים לאורך שעות ארוכות מעל המים. פרסי כסף גדולים הוצעו למי שיצליח ראשון בטיסה זו.
חברת תעופה מסחרית חדשה בגרמניה
בגרמניה הוקמה חברה חדשה לתעופה מסחרית, בשיתוף הון פרטי וכספי ממשלה, כצעד שיעיד על שאיפת הרייך לשוב ולתפוס מקום בחזית התעופה האירופית.
החברה החדשה צפויה להפעיל קווי טיסה סדירים בתוך גרמניה ולמדינות שכנות. מאז תום המלחמה הגדולה הוגבלה גרמניה בבניית מטוסים צבאיים, אולם בתחום התעופה האזרחית הצליחו מהנדסים גרמנים לפתח דגמי אוירון חדשים. שיתוף הפעולה בין ההון הפרטי לממשלה נועד להבטיח מימון יציב לפיתוח הצי ולהקמת שדות תעופה.
פינת החי
החסידה הלבנה בשמי ארצנו
בימים אלה, כאשר ימי אלול עוברים ותשרי נכנס, מרימים תושבי הארץ את עיניהם אל השמיים ורואים להקות גדולות של ציפורים לבנות הנעות בטורים ארוכים מצפון לדרום. אלה הן החסידות הלבנות, העוברות דרך ארצנו במסעם הגדול מאירופה אל אפריקה.
החסידה הלבנה ציפור גדולה היא, גבוהה כמעט כמטר, בעלת כנפיים רחבות שפרישתן מגיעה לשני מטרים. גופה לבן וקצות כנפיה שחורות, מקורה ורגליה אדומים. ניזונה היא מצפרדעים, לטאות, חרקים ונחשים קטנים שהיא לוכדת בשדות ובביצות.
חוקר הטבע הבריטי טריסטראם, שסקר את חיות ארצנו בספרו על הטבע והחי של פלשתינה, תיאר את מעבר החסידות בעמק יזרעאל ובעמק הירדן כמחזה מרהיב: אלפי ציפורים הנחות על השדות ביום ועולות אל הגובה עם חום הצהריים, מנצלות את זרמי האוויר החם המתעלים מן האדמה כדי לרחף ולדאות בלא מאמץ.
הפלחים בכפרי הארץ מכבדים את החסידה ואינם צדים אותה. מסורת עממית אומרת שהחסידה מביאה מזל טוב לבית שעל גגו היא קוננת. ואמנם, בכפרים רבים בצפון הארץ ניתן לראות קנים גדולים על ראשי עמודי טלגרף ועל גגות בתים, אליהם שבות החסידות מדי אביב.
נמסר כי חכמי הטבע עוקבים אחר דרכי הנדידה של החסידות ומגלים שהן עוברות בשני מסלולים עיקריים: האחד דרך מצר גיברלטר ומשם לאפריקה, והשני דרך ארצנו ועמק הנילוס. ארץ ישראל משמשת תחנת מעבר מרכזית בנתיב המזרחי הזה, ובחודשי אוגוסט וספטמבר ניתן לראות בה להקות של מאות ואלפי חסידות בדרכן דרומה.