חיפה, 14 בספטמבר. מר א. אברמסון, מושל המחוז, קיבל משלחת של ועד הקהילה היהודית בעיר. בראיון שנמשך שלוש שעות תמימות נדונו שאלות העיריה, ובראשן התביעה למינוי פקידים יהודים במשרדיה ולהשתתפות יהודים בעבודות הציבוריות.
במשלחת השתתפו מר לוין ומר ליפשיץ המזכיר, ועמם שני חברי המועצה היהודים בעיריה. הדוברים העמידו את השאלה בחריפות: כל עוד אין פקידים יהודים במשרדי העיריה, אין לצבור היהודי בעיר מי שיטפל בעניניו מבפנים, ואין לו אלא להמתין בפרוזדור.
אברמסון הסביר את הטעם למינויו של רשיד ביי למשרת המזכיר: הוא היה המועמד היחיד למשרה. עוד העיר כי הגנת האינטרסים היהודיים מוטלת בראש ובראשונה על חברי המועצה היהודים, וכי המושל אינו יכול לטפל אלא בתלונות ממשיות, בשעה שחברי המועצה נשארים במיעוט בשאלה זו או אחרת.
שאלת העבודה נדונה אף היא באריכות. נמסר כי חוסר העבודה בחיפה מורגש בעיקר אצל היהודים, ובכללם פועלים שבאו העירה ממקומות אחרים. המושל הבטיח לטפל בטענות על קיפוחים שונים, ונשמעה גם הטענה כי עמדתם של היהודים בעיריה חלשה מדי.
בישיבת העיריה שנתקיימה לאחר הראיון הוחלט למנות מנהל חשבונות יהודי. הישג זה קטן ממה שתבעה המשלחת, ואף על פי כן הוא הראשון שנתקבל בפועל ולא בהבטחה.
דיזנגוף ופינסון אצל קמפבל
ה' מ. דיזנגוף וד"ר פינסון באו, בשם הועד הלאומי, אל ממלא מקום המושל מר קמפבל, ודנו עמו בשאלת הסדר, בשאלת העבודה ובתקציב מועצת פתח תקוה.
מר קמפבל גילה ענין רב בשאלות שעליהן דיברו עמו, והבטיח לעשות ככל שביכולתו כדי למלא את דרישותיהם.
פגישה כזאת אינה טקס של נימוסין. תקציבה של מועצה מקומית נקבע באישור השלטון, ושאלת הסדר בדרכים ובשווקים נתונה בידי המשטרה. מי שרוצה בתקציב ובשמירה מוכרח לעבור בפתחו של המושל, ומכאן שראשי המוסדות יושבים בלשכות לא פחות משהם יושבים באספות.
עפולה: תקציב ותביעה לשוטר
בעפולה נקבע תקציב מועצה בסך 1,768 לירות ארצישראליות. מס הבתים לא נקבע בשיעור שנים עשר אחוזים מערך שכר הדירה אלא בדרך אחרת שלא תעלה על ארבעה אחוזים, ומס הקרקעות נקבע בשני אחוזים במרכז המסחרי ובאחוז אחד בשאר השכונות.
מס השירותים נגבה מבעלי הדירות ומן הדיירים בעד נקיון ושמירה, ומס בית חולים נגבה מכל מי שאינו חבר בקופת חולים של הסתדרות העובדים. בצד ההוצאה עומד החינוך בראש הרשימה, ואחריו הבריאות, הנקיון והשמירה. הכנסה מהשתתפות הממשלה נרשמה בסך מאתים לירות, והמושל העיר כי ספק אם הממשלה תסכים לה.
נשיא המועצה העמיד לפני המושל את תביעת הצבור: שוטר יהודי בעיר, ומנהל משרד משטרה שאפשר יהיה לבוא עמו במשא ומתן בעברית. המושל הבטיח למסור את הדרישה למפקד המשטרה מר סינקלר. תביעה זו אינה קטנה כפי שהיא נראית, שכן מי שאינו יכול להתלונן בלשונו כמוהו כמי שאינו מתלונן כלל.
משפט הפקידים ומאמר ברגר
בישיבה השניה של משפט הסתדרות הפקידים נדון מאמרו של ה' ברגר, שנתפרסם ב"דבר", על מצב הפקידות. התובעים ראו במאמר האשמה כבדה המוטלת על כלל צבור הפקידים, ובשעה שהתפרנס הפקיד בדוחק בא הכותב וטען שאין יחסו לעבודתו כשורה.
התובעים הביאו ראיות לכך שדווקא הפקידים היו מן הראשונים שנענו למפעלי הישוב, והזכירו את החתימה על מניות אוצר הישוב ואת השתתפותם בקרנות. הם הציעו לבית הדין למנות ועדת חקירה שתברר את הדברים לאשורם.
מן הצד השני נטענה טענה עקרונית: אין במאמר הוצאת דיבה אלא ביקורת צבורית, ואדם רשאי לכתוב מאמרים ובלבד שלא יצא מגבולות האתיקה העתונאית. נשמעה גם השאלה הפורמלית מדוע נתבע כותב המאמר ולא מערכת העתון שפרסמה אותו. נמסר כי מר אוסישקין נטל על עצמו את תפקיד המליץ, באמרו שיש לו השקפה מיוחדת בשאלת הפקידים.
חמש מאות פועלים אל המושבות
בין האמצעים הדחופים להקלת חוסר העבודה נמנית העברתם של חמש מאות פועלים נוספים מתל אביב אל המושבות.
ההצעה באה בעקבות החלטתה של הועידה המשותפת שנתקיימה לאחרונה בהשתתפות הנהלת הציונים, הועד הלאומי וגופים צבוריים אחרים, בראשות מר נחום סוקולוב. הסתדרות פועלי החקלאות, שבסיוע קרן היסוד העמידה כשלושת אלפים פועלים במושבות, עוסקת עתה בפרטי התכנית.
מן הקרן הקימת נתבקש לבצע במהירות האפשרית את עבודות ההכשרה בקרקעותיה. עבודות אלו, ניקוי אבנים, ייבוש וחפירה, הן העבודות שאפשר להתחיל בהן מיד ובלא הון גדול, ועל כן הן הכלי הראשון שהמוסדות אוחזים בו בכל פעם שהאבטלה מחריפה. השאלה הנשאלת היא אם יהיה בהן די עם בוא החורף.