מודעות התיאטרון שבעתונות היום מבשרות שתי במות: התיאטרון העברי מציג מחר בערב את "מי אנכי", ולהקת "אהל" נותנת ארבע הצגות מיצירותיו של י. ל. פרץ.
עונת התיאטרון נפתחת השנה בעשרת ימי תשובה, שעה שהקהל מחלק את ערביו בין בית הכנסת ובין האולם.
לצד הבמה מוסיף הדפוס העברי את שלו: גליון חדש של "לעם", חוברת זכרון, וקול קורא בענין שפת עזר בין לאומית.
מן הארץ
"מי אנכי" בתיאטרון העברי
התיאטרון העברי בירושלים יציג מחר, יום ד' בחמישה עשר בספטמבר בשעה תשע בערב, את ההצגה "מי אנכי", והדלתות ננעלות אחרי הצלצול השני.
לפי המודעה שנתפרסמה היום, ההצגה היא מאת מ. הלוי והמוסיקה מאת י. אנגל. שני השמות מוכרים לקהל: הראשון מאנשי הבמה העברית, והשני ממי שהעמידו את הזמר העברי החדש על יסוד של ממש.
פרט קטן שבמודעה מלמד על סדרי הבית: הדלתות ננעלות אחרי הצלצול השני. אין זו חומרה יתרה. תיאטרון שאין בו משמעת של שעה, אין בו גם שתיקה של אולם, והמאחרים אינם מפסידים אלא את עצמם.
בצדה של מודעה זו נדפסה מודעתה של להקת "אהל": ארבע הצגות מיצירותיו של י. ל. פרץ, באולם "עדן", בחיפה ובתל אביב. סידור הטורים בעמוד אינו מאפשר לקבוע איזה ערב נועד לאיזו עיר, ועל כן אנו מוסרים את עצם הידיעה בלבד.
מן העולם
מלונדון ומאמריקה אל ירושלים
חברת "אגודת אחים" בלונדון החליטה לפתוח מחלקה לחינוך גבוה לבנות בבית הספר התיכון הריאלי בירושלים. הפתיחה נקבעה ליום ב' לחודש חשון תרפ"ז, הוא העשירי באוקטובר.
מחלקה כזאת אינה ענין של כתה נוספת. עד היום נעצר חינוכן של רוב הבנות בגמר בית הספר התיכון, ומי שביקשה להוסיף היתה צריכה לצאת את הארץ. אם תתקיים הידיעה, נוספות כאן שנות לימוד במקום שבו הן חסרות.
מאמריקה באה ידיעה אחרת: ידידי "בצלאל" שם בחרו להם מועצה. הנהלת בצלאל, מצדה, החליטה להוציא לאור ספר באנגלית על בצלאל ומפעליו, קובץ המאמרים הטובים ביותר שנכתבו עליו.
שתי הידיעות מלמדות דבר אחד: מוסדות הרוח שלנו יושבים בארץ ונשענים על ועדים שמעבר לים. יש בכך ברכה ויש בכך תלות, ומי שקורא את שתיהן ביום אחד רואה את שני צדדיו של המטבע.
"לעם" גליון ב' וקול קורא לאספרנטו
יצא לאור גליון ב' של "לעם", ותוכן ענייניו כמעט כולו בשאלות הלשון: "על המצפה" מאת גד א. מ.; "מאוצר לשון התלמוד" מאת ד"ר א. צפרוני; "דקדוקי הבעה" מאת ד"ר יצחק אפשטיין; "אל תאמר, אמור" (חוקים בלשון) מאת יצחק רבלסקי.
בהמשך הגליון: רשימה על יהודה ליב גורדון מאת ד"ר י. פנסקי-כהן, "כיצד מפיצים את שפתנו" מאת ל. לויטן, ורשימה על תנועת האספרנטו. מי שמבקש לראות את תחיית הלשון כמפעל ולא כסיסמה, ימצא בתוכן הענינים הזה תשובה.
לענין האספרנטו נתפרסם בעתונות גם קול קורא: נמסר כי מבקשים להביא לירושלים בקיץ הבא את הועידה העולמית של דוברי אספרנטו, ולסדר לשם כך קורסים ללימוד השפה בירושלים ובתל אביב. בין החתומים על הקריאה נזכר ה' ישראל ניניו.
הטענה שבפי הקוראים היא זו: צירי ועידה בין לאומית הבאים לעיר אינם מביאים עמם את עצמם בלבד, כי אם גם את קוראיהם ואת עתוניהם. אם יבואו, לא בכבוד בלבד ייצא הישוב נשכר.
עוד הגיעה למערכת חוברת זכרון שיצאה לאור למלאת שלושים למותו של מר יוסף ריבלין, ובה עבודות היסטוריות רבות מתקופת ראשית בנין הישוב החדש בארץ. מסופר בה, בין השאר, על פרשה ישנה בענין תעלת שופכין שביקשו להעביר בקרבת הכותל המערבי.