תשובתו האחרונה של ה׳ מילס, בשם הנציב העליון, אל הנכבדים הערבים באה, ושתי הודעות בה. ראשית, אין הממשלה רואה בהם באי כח השדרות הרחבות של האוכלוסין הערבים; שנית, אי אפשר לקבל את רוב הצעותיהם.
סעיפים ד׳ ו-ה׳ של התשובה אינם מדברים אלא על הבחירות לעיריות. בנוגע למורשון כותב ה׳ מילס כי הרחבת השלטון העצמי והגשמת ההרחבה הזאת תלויות הרבה באופן התנהגותם של בוחרי המועצות העירוניות ובמילוי חובתם של הנבחרים בהנהלה המקומית. במלים אחרות: הבחינה תיערך בעיריה, והמורשון ימתין לתוצאותיה.
עוד נמסר בתשובה כי הממשלה אומרת להכריז בסוף הסתו הבא על מועצות עירוניות הנבחרות מצד האוכלוסין. זה התאריך היחיד שיש בה, והוא התאריך שיישאר בזכרון כשיישכחו נוסחי הסעיפים.
הדברים נדפסו במאמר חתום ב"דאר היום", ולפיכך אנו מפרידים בין עובדה ובין הערכה. הכותב מעריך כי בהבטחה להכריז על בחירות לעיריות אין כל חידוש, שהרי שאלה זו נפתרה בחיוב זה כבר. לדבריו, בימי סיר הרברט סמואל, לאחר שמנהיגי הערבים דחו את ההצעות בדבר המועצה המחוקקת ובדבר הסוכנות הערבית, הודיעה הממשלה המנדטורית שהיא מוכנה לחדש את ההצעות בכל זמן שירצו בכך; וה׳ אמרי חזר על אותו דבר כשהיה כאן לפני שנה וחצי.
ההערכה הזאת היא של העתון ולא שלנו. העובדות שאנו מוסרים הן תוכנם של הסעיפים, דחיית המורשון והתאריך שנקבע להכרזה על הבחירות; את השאר יוכל הקורא לשקול בעצמו.
קיש על המשא ומתן החשאי
לשאלה אם יש יסוד לשמועות על משא ומתן חשאי בין פקידי ממשלת ארץ ישראל ובין מנהיגי הערבים בדבר הליגיסלטיבה, השיב הקולונל קיש כי בארץ שורר קונטקט קבוע בין הנהלת הארץ ובין באי כח היהודים ובאי כח הערבים.
עוד מסר כי בזמן האחרון אמנם התנהל משא ומתן בלתי רשמי ובלתי מחייב בין פקידי הממשלה ובין באי כח הערבים בדבר הליגיסלטיבה. הממשלה הודיעה לו מיד על אפיו הבלתי רשמי והבלתי מחייב, והודיעה לו באופן בלתי רשמי גם את תכנו, את מהלכו ואת תוצאותיו.
לשאלת ההמשך השיב כי מצב הדברים השורר כיום בארץ בנוגע לליגיסלטיבה לא יארך זמן רב, וכי לא ישונה עד שהערבים לא יודו בהצהרת בלפור ובמנדט. שני המקורות שלפנינו, התשובה שנדפסה ב"דאר היום" והריאיון שנדפס ב"הארץ", נפגשים אפוא באותה נקודה משני עברים.
ההתיעצות בשאלת העבודה
שאלת מחוסרי העבודה, שהישוב דן בה זה שבועות באספות ובועידות, הגיעה השבוע אל לשכתו של ממלא מקום הנציב העליון. ביום הרביעי נתקיימה שם ההתיעצות הראשונה בענין, והיא הראשונה שישבו בה יחד פקידי הממשלה ובאי כח העובדים.
נכחו בה, מלבד הקולונל סיימס ופקידי מחלקותיו, גם הקולונל קיש; ומטעם הסתדרות העובדים באו ה״ה בן צבי ו-ד. רמז. ישיבה ראשונה אינה מכריעה, ואמנם החלטות לא נתקבלו בה; נקבע כי הדיון יימשך בשבוע הבא.
התביעה שהועלתה בשבועות האחרונים היא לפתוח בעבודות צבוריות על חשבון הממשלה, ובה עומדת ההתיעצות הזאת להכריע. עד שתתכנס שוב תכונן המחלקה לעבודה של ההנהלה הציונית את צדה שלה: חברי מועצת העבודה זומנו לישיבה שתיערך בארבעה באוקטובר בחדרי ההנהלה בירושלים.
שתי אספות לקראת הבחירות
הבחירות לעירית תל אביב יוצאות מחדרי הועדות אל האולמות. במוצאי שבת בשמונה תיערך אספה פומבית באולם התאחדות עולי פולין, ברחוב יהודה הלוי תשעה עשר, ועל סדר היום שני ענינים: הבחירות לעירית תל אביב וידיעות מן המלאכות בפולין.
וקודם לכן, בשבת בעשר וחצי בבוקר, תיערך באולם "עדן" אספה כללית של "המרכז המאוחד" לשם הבחירות לעיריה. בין הנואמים שהוכרזו נמנים ה״ה דיזנגוף, ד״ר ב. מוסינזון, ר. סופרמן וי. רוקח.
בתוך כך נמסר על סכסוך תקציבי בעירית תל אביב, בין הרוב ובין המיעוט שבועדה המקומית. אין הסמיכות מקרית. תקציב שנוי במחלוקת ערב בחירות עולה מן הטורים אל הבמה, ושם הוא נדון בקול.
קיש: ההלואה ורמת החיים
באותו ריאיון מסר הקולונל קיש כי אנגליה הציעה לפרלמנט לתת לארץ ישראל הלואה של ארבעה וחצי מיליון לירות, אך ההצעה לא נתקבלה בפרלמנט. לדעתו אין ספק שבהתאסף הפרלמנט עתה היא תתקבל, ואולם, הוסיף, עוד לא באה הממשלה בדברים אתנו על כך.
על היחסים עם הערבים אמר: אמרנו תמיד שבארץ אפשר אחת משתי אלה, או שהיהודים ירדו אל רמת החיים של הערבים או שאנו נעלה את רמתם ונרגילם לחיות כמונו; ואנו שואפים לדבר השני. עוד סיפר כי מנהיג ערבי שאל אותו לאחרונה מדוע מנהלת עתונות ידועה בחוץ לארץ תעמולה נגד ההתאחדות והפעולה המשותפת של שני העמים בארץ.
ועל השכר אמר כי שכרו של הפועל העברי ושל הפועל הערבי האינטליגנטי שוה, וההבדל אינו אלא אצל הפועלים הפשוטים, שאצל הערבים הוא נמוך יותר. לדבריו אנו עובדים בארץ לא רק לשם הטבת מצב פועלינו כי אם לשם הטבת מצבם של כל הפועלים בה, ועל כן נלחמים בנו האפנדים העשירים.