פתח-תקוה. הועידה העשרים של "הפועל הצעיר", מפלגה שנוסדה לפני עשרים שנה, נפתחה אמש בצריף גדול שנבנה לשם כך בעמק-השבעה, בקבוץ הנושא את שמו של א״ד גורדון. באו כמאה צירים מכל נקודות הישוב, תשעים מהם צירי הועידה ועשרה מחברי הועד המרכזי, וכאלף אורחים; ורבים מן האורחים עלו אל פתח-תקוה ברגל.
את הועידה פתח בנאום חגיגי ה׳ יוסף שפרינצק. אחריו נקראו מכתבי ברכה מאת מוסדות הישוב: מאת הועד הפועל של ההסתדרות, ממרכז "הנוער העובד", מהנהלת הקרן הקימת, וכן טלגרמה של ברכה מאמריקה.
ברכת הועד הפועל, החתומה בידי ה׳ ד. בן-גוריון, אינה ברכה של נימוס בלבד, ודי לקרוא את פתיחתה: "ברכתנו לועידתכם המתכנסת בשעה קשה וחמורה לתנועתנו, בשעה של מצוקה כלכלית, חוסר התישבות, דלדול העליה". משם ואילך היא תובעת מן הועידה שתסייע להתלכדות הפנימית של מחנות העבודה בארץ ותגביר את כוחה של ההסתדרות הכללית. ברכה הפותחת בשעה קשה וחמורה היא הצהרה מדינית קודם שהיא איחול, וכל צירי הועידה שמעוה כך.
ה׳ שפרינצק מסר דין וחשבון על המצב הכללי בציונות, בישוב היהודי שבארץ ובתנועת הפועלים, וד"ר ח. ארלוזורוב מסר את דין וחשבון הועד המרכזי על פעולת המפלגה בשלוש השנים האחרונות. בשעה אחת עשרה וחצי ננעלה הישיבה, והוחלט לדחות את סופו של הדין וחשבון לישיבה הבאה.
לנשיאות הועידה נבחרו ה"ה ארלוזורוב, ברץ, עדה פישמן ושפרינצק. ה׳ שפרינצק ביקש לפוטרו מן הנשיאות, והועידה לא קיבלה את בקשתו. נבחרו גם מזכירות וועדת מנדטים, ובנעילת הישיבה הזכיר ה׳ שפרינצק את החברים שהלכו לעולמם בשנים האחרונות.
ובאותו ערב עצמו נפתחה בתל אביב ועידתו הראשונה של "הנוער העובד", על המגרש שבין רחוב בצלאל ובין נורדיה, במעמד כשישים צירים מכל נקודות הארץ ואורחים רבים; את הועידה בירכו בשם הועד הפועל של ההסתדרות. שתי ועידות בערב אחד, האחת של מפלגה בת עשרים שנה והאחרת של תנועה הנפתחת עתה, וכאלף איש שעלו ברגל בחול המועד כדי לשבת באחת מהן: זהו הישוב בשבוע הזה.
"חוק ומשפט": חוקה לתל אביב
המאמר הראשי ב"הארץ" תובע היום חוקה שלמה ומתאימה לתל אביב כיחידה מוניציפלית העומדת בפני עצמה, ולא כפרבר הכפוף ליפו להלכה.
רקעו של הויכוח אינו מן היום. חלק מתושבי תל אביב נלחם זה כמה על בחירות דמוקרטיות ועל פרוגרסיביות בחלוקת עול המסים, והביא את העיריה לדין בבית הדין העליון. פסק הדין, שניתן לפני זמן, ביטל את הבחירות שהתקיימו לפני שנתים, בעצם הדבר פירק את העיריה וצמצם את חוג הבוחרים; ושאלת המסים המודרגים עודנה תלויה ועומדת.
ובכל זאת מזהיר בעל המאמר לבל יראו בפסק הדין יותר ממה שיש בו. אילו יכלה האופוזיציה בפרלמנט האנגלי לתבוע לדין את הרוב ואת הקבינט, והיה שם בית דין מוסמך לכך, היתה מביאה את הקבינט לידי פירוק; שהרי המכונה הפרלמנטרית האנגלית קיימת על מנהגים ועל מסורת ולא על יסוד חוקים כתובים. האשם בצמצום חוג הבוחרים אינו בית המשפט אלא החוק העתיק על המועצות המקומיות, שעל פיו נשפטת עיר בת עשרים אלף נפש כמועצה של כפר.
מכאן התביעה. לפי גדלה ושטחה, לפי עברה ובעיקר לפי אפיה, ראויה תל אביב לעמוד בפני עצמה; והענינים המשותפים לה וליפו ימצאו את פתרונם בועדה עירונית מורכבת מבאי כח שתי העיריות. דרושה עיריה שתיבחר לא על ידי חוג צר של בוחרים כי אם על יסוד זכות בחירה דומה לזו שבערי אירופה, ועיריה שבידה סמכות כלכלית, פיננסית ואדמיניסטרטיבית בגבולות המקובלים בעולם התרבותי.
והסיום הוא הנקודה החריפה שבמאמר: העיריה הבאה תצטרך בעצמה לנסח את הצעת החוק על העיריה ולאשרה אצל הממשלה, ובמובן זה תהיה מעין אספה מכוננת, "קונסטיטואנטה". מכאן האחריות הגדולה המוטלת על קהל הבוחרים, ומכאן גם המבחן שהמאמר מציע: יחסם של המועמדים לנקודה הזאת צריך להיות ה"שיבולת" של הבחירות הקרובות.
"המרכז המאוחד" באולם "עדן"
לקראת הבחירות הקרובות לעירית תל אביב נערכה אמש באולם "עדן" אסיפה מטעם "המרכז המאוחד", ולפי נוסח ההחלטה השתתפו בה כשש מאות איש.
נאמו ה"ה רוקח, סופרמן, דיזנגוף וד"ר מוסינזון. לבסוף נתקבלה פה אחד החלטה המכריזה על הנחיצות הרבה בהבראת המצב בעיר על ידי יצירת גוש מרכזי חדש במועצת העיריה, שיוכל לנהל את עניני העיר לטובת כל התושבים ולא ברוח מפלגתית או מעמדית; והאסיפה קראה לכל התושבים שאינם במפלגות השמאל ולא בהסתדרויות הימין להיספח אל "המרכז המאוחד".
גוש המגדיר את עצמו בשלילה, לא שמאל ולא ימין, נוטל על עצמו מלאכה קשה משנראה: עליו לומר לבוחר מה יעשה במסים, במים ובעבודות הצבוריות, ולא רק עם מי לא יישב. ה׳ דיזנגוף, שישב בראש העיר, נואם באסיפה הקוראת להבראת המצב בעיר; הקורא רשאי לשקול בעצמו מה יש בזה. הבחירות עצמן יכריעו לא רק במי, אלא גם, כדברי המאמר הראשי שבאותו עתון, על פי איזו חוקה.
הרביזיוניסטים פונים לויצמן
הועד המרכזי של הציונים-הרביזיוניסטים החליט לפנות אל ד"ר ויצמן ולבקשו שיתערב בדבר סירובה של האוניברסיטה העברית להרשות לה׳ ז׳בוטינסקי לנאום באסיפה פומבית.
ההחלטה עצמה היא מהלך מדיני ולא תלונה: פניה אל האיש העומד בראש המוסד, מעל לראשי המנהלים שסירבו, מעמידה את הסירוב לא כענין של סדרי בית אלא כענין של מדיניות ציונית. ובאותם ימים עצמם נתקבלה בלונדון חוקתה החדשה של אותה אוניברסיטה, הפותחת את שעריה בלא הבדל גזע, דת ולאומיות.
אין אנו מכריעים בדבר. מוסד מדעי רשאי לקבוע מי נואם באולמותיו, ותנועה מדינית רשאית לראות בסירוב ענין שלה. נעיר רק זאת: הפניה הזאת סוגרת שאלה שהיתה פתוחה כאן זה כמה שבועות, ומעתה התשובה תלויה לא בירושלים אלא בלונדון.
בחיפה נסגר מועדון פועלים
חיפה, עשרים וששה בספטמבר. שלטונות המשטרה בחיפה סגרו מועדון פועלים שמאלי שבעיר. שמו של המועדון הגיע אלינו בתעתיק מן המברק האנגלי ואין אנו בטוחים בו, ולפיכך איננו מדפיסים אותו.
סגירת מועדון אינה מעשה של בית דין כי אם מעשה של רשות: אין לפניה משפט ואין בצדה כתב אשמה, והדרך שכנגדה היא פניה אל אותה רשות עצמה. כך נראית בפועל הפקודה שעל פיה מתקיימות בארץ הזאת אגודות שיש בהן צד מדיני, וכך היא נראית גם למי שאין דעתו נוחה מדעותיו של המועדון שנסגר.