דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · י״ח בתשרי תרפ״ז · 26 בספטמבר 1926
חול המועד סוכותי״ח בתשרי תרפ״ז
מוסף סוף השבוע · י״ז בתשרי תרפ״ז · 25 בספטמבר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום ראשון, י״ח בתשרי תרפ״ז, 26 בספטמבר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

הקבינט דחה את הצעות הכורים

לונדון. התקוה שנתחזקה בסוף השבוע, משבאה הסתדרות הכורים בפעם הראשונה בהצעות מסויימות, נגוזה: הקבינט דחה את ההצעות, ובעלי המכרות הודיעו כי אינן יכולות ל...

כלכלה

תקנות חדשות בבתי המרקחת

מקצוע שלם בתל אביב קיבל על עצמו מן הראשון בספטמבר סדר אחיד של שעות פתיחה וסגירה, ועתה מתברר כי שלושה בתי מרקחת במקומות מרכזיים אינם נוהגים לפיו.

פוליטיקה

"חוק ומשפט": חוקה לתל אביב

המאמר הראשי ב"הארץ" תובע היום חוקה שלמה ומתאימה לתל אביב כיחידה מוניציפלית העומדת בפני עצמה, ולא כפרבר הכפוף ליפו להלכה.

מקומון

אור החשמל הגיע אל מאה שערים

שלוש הערים מביאות היום ידיעות של סדר ולא של מאורע: מתקן חשמל שהושלם בשכונה ירושלמית, ועדה של לשון בתל אביב, ובוררות בחיפה.

מדע וטבע

ממכון חקירות לאוניברסיטה

ראש האוניברסיטה העברית מסר בירושלים כי המוסד עובר ממכון לחקירות לאוניברסיטה של הוראה, וכי מועצת המנהלים קיבלה בלונדון חוקה זמנית שכוחה יפה לשנה אחת.

תרבות

עונה של הצגות קודש

הרג׳יסור החדש של התיאטרון האמנותי הארץ־ישראלי מסר בשיחה עם ״דאר היום״ את רפרטואר העונה ואת כוונתו לקבוע הצגות חג קבועות בירושלים.

ידיעות הארץ

מי מבין פקידינו התאזרח

"דאר היום" מוסיף לנהל בעמודיו את ענין ההתאזרחות של פקידינו במוסדות הצבוריים, ומפרסם היום את השלב הנקי שבו: שלושה מבאי כוחנו, ה"ה ברגר, גרנובסקי וסלומון, התאזרחו זה מכבר, ואת שמותיהם הוא מוציא מן הרשימה שפרסם. על ה׳ חיים סלומון, אחד החברים היהודים בעירית ירושלים, נמסר לעתון מחוגי משפחתו כי התאזרח לפני שנים אחדות, וכי בנסיעתו לחוץ לארץ, שעודנו נמצא בה, השתמש כבר בתעודת מסע ארצישראלית.

על ה"ה רופין, פיק, אסטרוק ואגרונסקי מחכה העתון לתשובה, ואינו מבטל עד אז את הערתו; ואת הרשימה הוא מכנה בשם חריף, רשימת הנכרים לארצנו. אין אנו נכנסים אל הסגנון, שהוא חריף מן המקובל עלינו. אך עצם השאלה, מי מן העומדים בראש מוסדותינו נטל לו את תעודת הארץ, אינה שאלה של סגנון.

עיין בפנים
מקומון
אור החשמל הגיע אל מאה שערים

ובאותו יום עצמו נמסר כי הנהלת בתי הספר בירושלים הודיעה שמורים בלתי מאוזרחים לא יתקבלו לעבודה בעונת הלימודים הבאה. מה שהיה עד עתה ענין של תוכחה בעתון נעשה כאן תנאי בכתב מינוי, והוא ממשיך קו שראשיתו בועד העדה בחיפה לפני שבוע.

ספורט

התחרות שנגמרה במהלומות

התחרות כדור הרגל בין קבוצת "הצבי" מירושלים ובין קבוצת "הפועל" נפסקה אתמול אחר הצהרים באמצעה, לאחר ששוטרים נאלצו לפזר את הקהל שפרץ אל המגרש.

להמשך קריאה ←
מקומון

אור החשמל הגיע אל מאה שערים

שלוש הערים מביאות היום ידיעות של סדר ולא של מאורע: מתקן חשמל שהושלם בשכונה ירושלמית, ועדה של לשון בתל אביב, ובוררות בחיפה.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

חשמל הירדן מובטח, וההנהלה מסתייגת

הצהרה חתומה בידי ה׳ פנחס רוטנברג מודיעה כי כל ההון למפעל הירדן הושג, כחמש מאות וחמשים אלף לירות שטרלינג; והנהלת החברה בתל אביב מוסרת כי אישור רשמי לידיעות טרם נתקבל במשרדה.

ה׳ פנחס רוטנברג בתחנת הכוח
ה׳ פנחס רוטנברג בתחנת הכוח

ב"דאר היום" נתפרסמה טלגרמה של סוכנות הידיעות היהודית, ולפיה פרסמה חברת החשמל לארץ ישראל בעתונים הצהרה רשמית חתומה בידי ה׳ פנחס רוטנברג. נאמר בה כי "כל העבודה בקשר עם השלמת ענין החשמל נגמרה" בכי טוב, ובקרוב מאד תחל עצם הפעולה לבנין אוצר החשמל הגדול שליד נהר הירדן. הידיעה הביאה שמחה רבה בכל החוגים היהודים בלונדון, והיא שיחת היום שם.

לבא כח הסוכנות נמסרו באותו ערב, ממקורות ראשונים, חמשה פרטים. הראשון: כל ההון הנצרך לשם ביצוע התכנית השלמה של הפקת החשמל ממימי הירדן והירמוק הושג עתה בהחלט, על ידי הרשמה ממשית של הכסף מקרב היהודים. השני: הון זה, ובכללו כל הסכומים שהוצאו כבר על בנין המרכזים בתל אביב, בחיפה ובטבריה, עולה לפי השער הנוכחי לכחמש מאות וחמשים אלף לירות שטרלינג. השלישי: החלק הגדול ביותר של הסכום כבר במזומנים, כדי שאפשר יהיה לגשת אל עבודת הירדן והירמוק. הרביעי: העבודות המקדימות למרכז הגדול שעל הירדן תתחלנה עם שובו של ה׳ רוטנברג לארץ, כלומר בעוד כשבועים ימים. והחמישי: העבודות הנוספות והמקיפות תתחלנה בראשית שנת האזרחים הבאה.

ואז, נאמר בטלגרמה, תהיה עבודה קבועה לאלף עד אלף וחמש מאות פועלים. כאן הוסיפה מערכת "הארץ" הערה משלה: בגוף הטלגרמה נכתב עשרת אלפים עד חמשה עשר אלף, ונראה הדבר שנפלה כאן טעות, מפני שלפי הצהרת רוטנברג עצמו, אף אם תושלם כל רשת המרכזים החשמליים לא יועסקו בהם יותר משלשת אלפי פועל. עתון המתקן בגלוי את הטלגרמה שהוא עצמו מדפיס עושה לקוראיו טובה גדולה מזו שעושה עתון המדפיס מספר גדול ושותק.

עוד נמסר כי אל המועצה העליונה של חברת החשמל לארץ ישראל נכנסו עתה בדרך רשמית לורד רדינג, מי שהיה משנה למלך בהודו; סיר אלפרד מונד, מי שהיה שר הבריאות במיניסטריון לויד ג׳ורג׳; סיר הוגו הירסט; ומר ג׳יימס דה רוטשילד. רשימה כזאת אינה רשימה של נדיבים בלבד; היא רשימה של אנשים שיש להם מה להפסיד, ובזה עיקר משקלה.

אלא שמערכת "הארץ" לא הסתפקה בטלגרמה ופנתה אל הנהלת החברה בתל אביב. משם נמסר לה כי כל מהלך הענינים והמשא ומתן אמנם התנהלו בכיוון זה, אבל אישור רשמי לידיעות האלה טרם נתקבל במשרד ההנהלה; ובנוגע לשני הסעיפים האחרונים, הם הנוגעים לזמן התחלת העבודה ולמספר הפועלים, נמסר במפורש כי אין להם שום יסוד. אנו מביאים את שני הדברים כאחד ואין אנו מכריעים ביניהם. הישוב קרא החודש כולו על מחוסרי עבודה, ומספר של אלף וחמש מאות פועלים אינו מספר קטן; אך עד שיצא מן הטלגרמה אל הפנקס, מוטב שיישאר בגדר ידיעה. ובינתים, בירושלים, השלימה חברת "הנוגה" את התקנת מתקן החשמל במאה שערים, ובימי המועד מוארים שם בתים באור חשמל בפעם הראשונה; פרטים במדור המקומון שבגליון זה.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

ועידת המהנדסים נפתחה בתל אביב

הועידה הששית השנתית של אגודת האינג׳נרים בארץ ישראל נפתחה בתל אביב. לנשיאות נבחרו ה"ה ליבונטין, שטיינהארץ ורייך.

בפתיחה נמסרה ברכה למהנדס שטיינהארץ למלאת עשרים וחמש שנה לעבודתו בתור מהנדס, ואחד מבאי כח עירית תל אביב בירך את הועידה בשם העיריה. בקונצרט שנערך לכבודה השתתפו ה"ה אנגלנדר, לאמפל ושאפירו; וגברת גוטליב, זמרת סופרן מוינה השוהה כעת בארץ, שרה שירים אחדים של בראמס וקטעים אחרים.

הבוקר יוצאים חברי הועידה לסייר בעבודת הביוב של עירית תל אביב ובתחנת החשמל. בשלוש אחר הצהרים ישמעו הרצאות אחדות, ובערב יבקרו ביריד השלישי, ושם תינעל הועידה. מי שמבקש לדעת מה עשתה עיר זו בשנה אחת, יביט לא בנאומים כי אם במסלול הטיול הזה.

בהסתדרות הרוקחים: הסכמה על סדרים

הסתדרות הרוקחים בתל אביב הגיעה לידי הסכמה על כללים מאוחדים לשעות פעולתם של בתי המרקחת ולשמירת השבת.

הרקע מתואר בעתונות בלא כחל: הסדרים שנשמרו בעיר משך שלוש שנים כמעט שחדלו בזמן האחרון; רוב בתי המרקחת נפתחו גם בשבתות, אין שויון במחירים, וחלק גדול מן הקהל מסובב תחילה בבתי מרקחת אחדים ומשוה מחיר לרפואה אחת. דבר זה, נאמר שם, הוריד את הרוקח למדרגת חנוני פעוט והכניס את תגרנות השוק לתוך בית המרקחת.

ההסתדרות ידעה את התקלות והצטערה עליהן, אך חדלת אונים היתה במעשה, שכל בית מרקחת חדש שנוסף בעיר ביקש להיות חפשי בתנאיו כדי למשוך אליו קונים. ההסכמה שהושגה עתה היא נסיון ראשון לקבוע גדר מבפנים ולא מלמעלה; התקנות שנקבעו לשעות הפעולה מובאות במדור הכלכלה שבגליון זה.

עשרים וחמש שנים לקרן הקימת

עשרים וחמש שנים עברו מיום שנוסדה הקרן הקימת, ולא היו אלו שנים בטלות: דגניה, נהלל, כפר חטים, נחלת יעקב ועשרות שמות אחרים קמו לתחיה ונכנסו אל תוך אוצר המושגים שלנו.

הכותב ב"הארץ" שואל, ובצדק, אם לאחר כל אלה עדיין צריך להסביר לקהל מה ערכה של הקופסא. תשובתו היא שהקופסא אינה מכשיר של כסף בלבד אלא הגורם המקשר את המשפחה אל הצבור, ועל כן הוא מעמיד את הדגש על ההתנדבות ולא על עבודה שכורה. ליובל של רבע מאה די בזה.

מועדים ומודעות

הסתדרות האגרונומים מכנסת בשבוע הקרוב, בשעה שתים אחר הצהרים, את אספתה הכללית השנתית. על סדר היום: פתיחה מאת ה׳ ח. מרגלית קלווריסקי; מסירת דין וחשבון מפעולות ההסתדרות מאת ד"ר א. חניאל (פיקהולץ); "מצב האגרונומים בארץ" מאת ה׳ אוריה פלדמן; ו"דרכי עבודתנו להבא" מאת ה׳ מ. מאירוביץ.

הסתדרות נשים ציוניות בתל אביב מודיעה כי בחינות הכניסה לבית הספר למשק בית תתקיימנה ביום השלישי.

בית ספר עברי חדש מודיע על פתיחת קבוצות לתלמידים בני שמונה עד ארבע עשרה, שעיקר עבודתן בעשיה עצמית וביצירה.

העולם הערבי

מן העתונות הערבית ומן הידיעות שנתקבלו

המשלחת הכספית העיראקית שבה מלונדון

שר הכספים העיראקי שב לפני ימים אחדים מן המשלחת שיצאה לבירת אנגליה. באי כח העתונות בקשו ממנו הודעה על מהלך המשלחת, והוא דחה את בקשתם באמרו כי הדין וחשבון קודם כל לראש הממשלה, ואחר כך יתפרסם בעתונות.

המשלחת נסעה לדון עם שר המושבות בשלוש שאלות חיוניות: יסוד בנק חקלאי; הנהגת כסף עיראקי מיוחד תחת הרופיה ההודית; וקנית מסלות הברזל שנבנו על ידי כוחות הצבא הבריטיים. שלוש השאלות האלה נשמעות לקורא הארצישראלי קרובות יותר משהיה משער.

עתון ההתנגדות "נדא אלשעב" תוקף את כשלון המשלחת ומתקיף במאמריו את הממשלה הנוכחית ואת שר הכספים בפרט, על שהם מבזבזים את כספי העם. נמסר כי השר החליט לתבוע את העתון לדין על הוצאת דבה, והקהל מחכה בכליון עינים לתוצאות המשפט.

ובבירות הכחיש מזאחם בק אל-פאצ׳אצ׳י, שהיה שר לעבודות צבוריות בממשלה ההאשימית הקודמת ואחד ממנהיגי סיעת ההתנגדות בפרלמנט העיראקי, את השמועה בדבר בחירת מקומו של המסוף לצינור הנפט העיראקי, ואמר כי העיראקים לא יסכימו לכך בשום אופן. אין בידינו לקבוע באיזה נמל מדובר, ואין אנו נוקבים בשם.

התנפלות על כפרים בגבול תורכיה ועיראק

ממוצול נמסר כי חבורה של תורכים מזוינים התנפלה על הכפרים העיראקיים הסמוכים לגבול תורכיה ועיראק ושדדה מהם צאן ובקר לרוב.

הממשלה העיראקית מחתה על הדבר כעל הפרה גמורה של האמנה שנחתמה בימים האחרונים באנגורה. הממשלה התורכית התנערה מכל אחריות והסכימה להצעת עיראק לשלוח משלחת אל ועידה שתתאסף בזאכו כדי לברר את ענין ההתנפלות.

באי כחה של עיראק בועידה יהיו מושלי המחוזות שבאזור מוצול. כמה שווה אמנה שנחתמה זה עתה נלמד לא מנוסחה אלא מן הועידה הקטנה הזאת שבזאכו.

משפט המלך חוסיין ומזכירו

שיחת היום בקרב תושבי ניקוסיה שבאי קפריסין היא בירור המשפט שבין המלך חוסיין ובין מזכירו, שהאחרון נאשם בו במעילה.

התביעה היא זו: בתשעה עשר באפריל השנה מסר המלך למזכירו מאתים וחמשים לירות זהב על מנת שישלח את הכסף על ידי הבנק לסילוק חובו של המלך שבמצרים; ומכיון שהודיעו לו ממצרים כי הכסף לא נתקבל, נפל החשד במזכיר. אנו מוסרים את הדברים כפי שנדפסו ואין אנו קובעים בהם דבר.

חסנין ביי בברלין

ציר מצרים בלונדון ערך בברלין משתה לכבודו של חסנין ביי, התייר המצרי הידוע, ובמשתה נכחו גדולי גרמניה ונכבדיה.

חסנין ביי ביקר במרכז האוירונים, והמנהל קיבלו בכבוד; אחר כך עלה על אוירון בלוית מזכיר הצירות המצרית ומנהל מחלקת העתונות במשרד החוץ הגרמני, וחג כשעה אחת מעל סביבות ברלין. כן ביקר אצל נשיא הרפובליקה הגרמנית הינדנבורג.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה ושנים עשר: מי סתם את החורים

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

עשרת אלפים, ובכי טוב

מאת יוסף מן השוק

בבוקר קרא לי השכן מן המרפסת ואמר: עשרת אלפים פועלים. בצהרים ירדתי לשוק ואמרו לי חמשה עשר אלף. אחר כך בא העתון ואמר אלף וחמש מאות, ואחריו בא המשרד בתל אביב ואמר שאין לזה שום יסוד. יצא שמן הבוקר עד הערב הפסידו אצלנו שלושה עשר אלף וחמש מאות איש את מקום עבודתם, ואיש לא הרגיש.

ואשתי אומרת: מה אתה מתרגש, הרי לא קיבלת ולא הפסדת. אמת. אלא שאני מכיר את השוק, ובשוק זה כלל גדול: כל מספר שקראו אותו בקול נשאר תלוי באויר עוד שבועים אחרי שביטלוהו. יבוא אדם מן הגליל ויבקש כרטיס, ויאמרו לו שאין; והוא יאמר, אבל כתוב היה.

ואני, איני מתלונן על הטלגרמה. אני מתפלא עליה. יש בעולם מכשיר המעביר מלונדון לירושלים ידיעה בשעה אחת, ואין בעולם מכשיר המעביר אותה בלי אפס אחד יותר מדי. את האפס הזה מוסיפים בדרך, ואיני יודע היכן בדיוק. אולי בין קפריסין ליפו, במקום שהים עמוק.

ובאמת, מה הועילו כל אלה. הנה בירושלים אין טלגרמה ואין מועצה עליונה ואין לורדים, ופשוט הדליקו את מאה שערים. בלי מספר, בלי הודעה חתומה, ובלי שהודיעו ללונדון. אצלנו קוראים לזה עבודה קטנה. אני קורא לזה אור.

ולסיום, דבר אחד למי שמכין את המודעות. בעוד שלושה ימים הושענא רבה, ואחריו החג האחרון, והמשרדים ננעלים. מי שרוצה להתחיל בעבודה, שיתחיל היום; ומי שרוצה להודיע על מספר, שיודיע אחרי המועד. גם המספרים צריכים מנוחה.

דואר הקוראים

פועל בנין, חיפה

אלף וחמש מאות, ולא יותר

אדוני העורך, קראתי בבוקר שני מספרים על אותו ענין עצמו, ובין האחד ובין השני יש תשעה אלפים איש. אין אני מאשים איש: טלגרמה היא טלגרמה, וטעות היא טעות, ומי שתיקן אותה בגלוי עשה כהוגן. מבקש אני דבר אחד. כשיגיע היום ותתחיל העבודה על הירדן, שתימסר ההודעה ללשכות העבודה בכתב ובתאריך, ולא לעתונים בלבד. אצלנו כבר היו ארבעה חדשים שאנשים ישבו על מזוודותיהם מפני שקראו מספר בעתון. מספר אינו מקום עבודה, וההפרש בין השנים נמדד בלחם.

מורה, ירושלים

התאזרחות ומועד

למערכת הנכבדה, ההודעה שמורים בלתי מאוזרחים לא יתקבלו בעונת הלימודים הבאה ראויה שתיאמר, ואיני בא לחלוק עליה. אלא שהמורה אינו קובע את קצב המשרדים. ישבתי בתור שלוש פעמים, ובכל פעם חסר נייר אחר. אם ההנהלה תובעת תעודה, תואיל נא לקבוע מועד אחרון שיהיה רחוק דיו כדי שאפשר יהיה לעמוד בו, ולפרסם אותו עתה ולא בחשון. שנת לימודים אינה מתחילה אצל המורה ביום הראשון; היא מתחילה בחדשים שלפניו.

תושב מאה שערים, ירושלים

האור והחשבון

אדוני העורך, בערב החג נדלקו אצלנו המנורות, ואין מלה לתאר מה שראו הילדים כשעמדו ברחוב והביטו למעלה. מבקש אני שלא ייפסק הענין בשמחה. שלושה דברים ראוי שיפורסמו בכתב ויתלו על לוח המודעות שבשכונה: מה מחיר המנורה לחודש, מי משלם כשהבית ריק בקיץ, ואצל מי מודיעים כשהאור כבה בלילה. אור בלא חשבון ברור נעשה אחר כך מריבה בין שכנים, וחבל שתתחיל דוקא מכאן.

אבידה ומציאה: אבד ביום ט״ז בתשרי, בדרך מן השוק אל בית הדואר, תיק ובו שטרות בערכים שונים. המאבד מבקש מן המוצא להשיבו, ודמי טרחה בצדו. פנו למערכת בשביל מספר 91.

שיעורים: מורה לנגינה מקבלת תלמידים לפסנתר, לפיתוח הקול ולתנועה ריתמית. השיעור בבית התלמיד או בבית המורה. רח׳ נחלת בנימין 19, תל אביב.

שיעורים: קורסים עממיים לשפות ולחשבונאות מסחרית נפתחים מיד לאחר המועד, בשעות הערב. ההרשמה בימי חול המועד לפני הצהריים. רח׳ אלנבי 32, תל אביב.

מקצועות: תרגומים לעברית מכל שפות אירופה, וכן בקשות ומסמכים לממשלה. ד״ר י. קרניאלי, ירושלים; מכתבים אל תא הדואר.

עבודה מבוקשת: חשמלאי שעבד בהתקנות בחיפה ובטבריה מבקש עבודה בהתקנת בתים. מוכן לצאת גם אל השכונות שמחוץ לעיר. פנו למערכת בשביל מספר 64.

עבודה מוצעת: דרושים סתתים לעבודת בנין באבן בחיפה, לזמן ממושך, לפי התעריף הנהוג. פנו בכתב אל המערכת בשביל מספר 77.

עבודה מבוקשת: אשה היודעת בישול ואפיה מבקשת מקום בבית פרטי או בפנסיון. יש לה המלצות מירושלים. פנו למערכת בשביל מספר 58.

לשכירה: שני חדרים ומטבח בקומה שניה, עם מרפסת אל הים, להשכרה מראש חשון. מ. לוין, שד׳ רוטשילד 24, תל אביב.

לשכירה: חנות ברחוב יפו בירושלים, קרובה לתחנת המכוניות, להשכרה מיד. פנו בכתב אל המערכת בשביל מספר 12.

למכירה: עגלה קלה בת שני מושבים, עם רתמה, נמכרת מחמת עזיבת הארץ. לראות בימי חול המועד אחר הצהריים. רח׳ יבנה 7, תל אביב.

למכירה: מכונת תפירה משומשת במצב טוב, ושולחן עמה. המחיר במזומן, ואפשר לראותה בכל יום. פנו למערכת בשביל מספר 38.

הודעות: ועד השכונה מודיע כי לרגל עבודות הצינור ברחוב הראשי תיפסק הספקת המים ביום השלישי משעה שבע עד שתים עשרה. התושבים מתבקשים לאגור מים מערבו של יום.

הודעות: בית המרקחת שברחוב הרצל פתוח בימי חול המועד משמונה בבוקר עד שתים בצהריים, ובערב משש עד תשע. במקרה דחוף לצלצל בפעמון הלילה.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון