דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · י״ח בתשרי תרפ״ז · 26 בספטמבר 1926
חול המועד סוכותי״ח בתשרי תרפ״ז
מוסף סוף השבוע · י״ז בתשרי תרפ״ז · 25 בספטמבר 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

קו אוירי מאנגליה להודו יחנה בעזה

השירות האוירי מאנגליה להודו עתיד להיפתח בינואר הבא, ותחנתו הראשונה שלאחר קהיר תהיה בעזה; כך נמסר בלונדון מפי יושב ראש החברה שתנהל אותו.

מכונית ביואיק מאופנת השנה
מכונית ביואיק מאופנת השנה

שתי ידיעות באו היום על אותו ענין עצמו, ואינן מסכימות בתאריך. ״פלסטין בולטין״ נוקב בשנים עשר בינואר, ו״דאר היום״ בתשעה עשר בו. אנו מביאים את שתיהן ואין אנו מכריעים; מה שאין עליו מחלוקת הוא שהקו נפתח בינואר הבא, ושדרכו עוברת מעל ראשינו.

עיין גם
מדע
האוניברסיטה עוברת ממכון מחקר להוראה

ועוד הבדל ביניהן. ״פלסטין בולטין״ מתאר את הקו כשירות מאנגליה להודו, ומוסר מברק מלונדון מיום עשרים ושלושה בספטמבר ולפיו יהיו סיר סמואל הור, שר התעופה, ואשתו בין נוסעי הטיסה הראשונה מלונדון לקראצ׳י, ועמם סגן מפקד התעופה סיר ספטון ברנקר. ״דאר היום״ מתאר את מסע הפתיחה מקהיר ואילך. אין הדברים סותרים זה את זה, ואין למזגם למשפט אחד בלא ייחוס.

באוויר

שלושה ימים מקהיר לקראצ׳י

לפי ההודעה יצאו שלושה אוירונים בדרך החדשה, ובכל אחד מהם שלושה מנועים ומקום לארבעה עשר נוסעים; ומחיר הנסיעה עד קראצ׳י כשבעים ושתים לירות.

ההודעה נמסרה מפי סיר אריק גדס, יושב ראש חברת ״אימפיריאל אירויס״, שתנהל את השירות בסיוע הממשלה. תחילה יופעלו שלושה אוירונים בלבד, שאין להספיק יותר מכך עד ינואר, ואחר כך יהיו חמישה. האוירונים מתוצרת ״דה הבילנד״, ובכל אחד שלושה מנועים מסוג ״ג׳ופיטר״ ומקום לארבעה עשר נוסעים. אורך הדרך כאלפיים וחמש מאות מיל, ומחירה כשבעים ושתים לירות.

וזה סדר המסע. יוצאים מהליופוליס שעל יד קהיר וחונים בעזה, ושם לנים הנוסעים במלון שנבנה לשם כך. ביום השני חוצים את ים המלח, ומשם דרך רוטבה אל בגדאד ואל בצרה, והכל ביום אחד. ביום השלישי מבצרה אל בושיר ואל בנדר עבאס, ומשם דרך צ׳רבר אל קראצ׳י. מי שיוצא מהליופוליס ביום הרביעי אחר הצהריים שותה תה בקראצ׳י ביום השבת.

והדבר הנוגע לנו ביותר אינו במהירות כי אם בבחירה. נמסר במפורש כי עזה נבחרה לתחנה כדי שתהא לקו דריסת רגל בארץ ישראל. קו אוירי אינו יכול לרחף בלא קרקע: בכל מקום נחיתה דרושים שדה ישר, מחסן דלק, אנשים היודעים לתקן מנוע, ומקום שבו יישן הנוסע. משום כך נבנו בתי מלון במקומות שלא עלה על דעת איש שייבנו בהם, ואחד מהם ברוטבה, באמצע המדבר שבין קהיר ובין בגדאד.

ובאותו בוקר עצמו מודיעה הסתדרות העובדים ב״דבר״ על שירות מכוניות קואופרטיבי בין ירושלים ובין תל אביב לפי לוח זמנים קבוע, ועוד קו מירושלים לטבריה. שני הדברים מודפסים בעתוני אותו היום: אוירון העובר מקהיר להודו בשלושה ימים, ומכונית העושה את הדרך מירושלים ליפו בשעות אחדות. הדרך הגדולה חולפת מעל, והדרך הקטנה היא שנוסעים בה.

מקורות לידיעה