אור החשמל הגיע אל מאה שערים

חברת ״הנוגה״ הירושלמית גמרה את התקנת מתקן החשמל בשכונת מאה שערים, ובתים רבים בה קיבלו אור חשמל בפעם הראשונה.

שני העתונים שבידנו מוסרים את הדבר בנוסחים קרובים. ״פלסטין בולטין״ כותב כי החברה השלימה את ההתקנה בשבוע הזה וכי בתים רבים בשכונה יוארו בחשמל בפעם הראשונה; ״דאר היום״ כותב כי בחג הסוכות כבר האירו בה בתים. הדבר אחד הוא: המתקן נגמר, והשכונה דולקת בימי המועד.

ומה פירושו של ״מתקן״ במקרה כזה. אין הכוונה לתחנת כוח גדולה, כי אם למכונה מקומית: מנוע המניע גנרטור, ומן הגנרטור יוצאים חוטים אל הרחובות ואל הבתים, וכל בית מקבל את חלקו לפי מספר הנורות שהתקין. חברה קטנה יכולה לעשות כך שכונה אחת ולהאירה, ואינה זקוקה לא לנהר ולא לזיכיון של ארץ שלמה.

ולפיכך שתי דרכים לחשמל בארצנו, ושתיהן פועלות בעת אחת. האחת גדולה, אטית ויקרה, מבקשת כוח ממים ומבטיחה ערים שלמות בעוד שנים. השניה קטנה ומהירה ואינה מבטיחה דבר לבד ממה שהיא נותנת הערב. מאה שערים, שאין לה נהר ואין לה טלגרמה, קיבלה את שלה בדרך השניה.

ולמעשה יש בכך הבדל גדול לשכונה עצמה. בית שיש בו אור אינו מפסיק את עבודתו בשקיעה: חייט, סנדלר ולומד תורה מרוויחים שעתיים בכל ערב, והקריאה נעשית קלה על העין. אלו דברים שאינם נרשמים בשום פנקס, והם כל מה שהתושב מרגיש בו.

גדוד מגיני השפה ניגש לנהל תעמולה שהמתאזרחים ימירו את שמותיהם הלועזיים בעבריים, ולשם כך נתכוננה ועדת מומחים.

פעולת ההתאזרחות עומדת עתה על הפרק, ואליה נלווה עתה ענין שני. ״הארץ״ מודיע כי גדוד מגיני השפה ניגש לנהל תעמולה בין המתאזרחים שישנו את שמותיהם הלועזיים לעבריים, ולשם כך נתכוננה ועדת מומחים ובה ה״ה ד״ר צפרוני, ד״ר הררי וא. ברש.

וזו לשון ההודעה, והיא כל הקסם שבידיעה: ״כל המוצא קושי בשינוי השם, בין בתרגומו ובין במציאת שם מקורי עברי, יפנה ללשכת הגדוד בשעות 8-9 בערב״, חוץ מששי ושבת, והועדה תמציא לו את השם המתאים.

והמבקש שם עברי אינו מבקש בהכרח תרגום. יש שם שאפשר לתרגמו כפשוטו, ויש שאין לו תרגום כלל, ואז מחפשים שם מקורי הדומה לו בצליל או בטעם; שתי הדרכים נזכרות בהודעה עצמה, וזה סימן שהועדה יודעת מה מוטל עליה.

ואין זה ענין קל כפי שהוא נראה. שם משפחה הוא הרישום שבו מכירים אותך הבנק, בית הדין, הדוור ובני עירך הישנה, והמחליפו מחליף גם את מה שכתוב בשטרותיו. ומכאן שהועדה הזאת, היושבת שעה אחת בערב ומוצאת שורש עברי לשם לועזי, עושה מלאכה שהיא בעת אחת של לשון ושל פנקסנות.

ועד העיר בחיפה בחר שלושה אנשים שידונו בין חברי העיריה היהודים ובין ועד ״הדר הכרמל״, בענין מכתבים שפרסמו שני הצדדים בעתונות.

״הארץ״ מודיע כי ועד העיר בחיפה בחר שלושה אנשים בתור שופטים לדין שבין חברי העיריה היהודים ובין ועד ״הדר הכרמל״, בקשר עם מכתבי שני הצדדים שנתפרסמו בעתונות. את שמותיהם אין אנו מביאים, שאין הכתיב שבידנו ברור די צורכו.

ריב ציבורי המתנהל במכתבים לעתון הוא ריב שאין לו סוף. כל מכתב מחייב תשובה, וכל תשובה מזמינה מכתב, והקורא, שאינו יודע את הפרטים, יוצא בדעה שהעניינים בעיר מקולקלים. בחירת בוררים אינה מכריעה מי צדק; היא מוציאה את הענין מן הטור ומעבירה אותו אל בוררות, אל חדר סגור שיושבים בו שלושה ושומעים את שני הצדדים.

וטעם הדבר בחיפה ברור למי שמכיר את העיר. הדר הכרמל אינה רחוב כי אם שכונה שלמה שעל המדרון, ולה ועד משלה הגובה ומוציא ומטפל בעניניה. שני גופים הפועלים באותה עיר עצמה, האחד עיריה והשני ועד של שכונה, קרובים להתנגש בשאלות של מסים, של דרכים ושל סמכות; ומכאן שלא היה הריב הזה ריב של אישים בלבד.