שיחה עם הרג׳יסור החדש של התיאטרון האמנותי הארץ־ישראלי מגלה תכנית שאינה של עונה אחת בלבד: הצגות קודש קבועות, שנה אחר שנה, בירושלים.
יום של חול המועד הוא יום שהקהל פנוי בו, ומשום כך נדחסים אל שלושת הימים האלה קונצרט, הצגה, תערוכה ואסיפה. ואף על פי כן, הידיעה החשובה שבמדור היום אינה על מה שיהיה הערב כי אם על מה שיהיה בעוד שנה.
ולצדה ידיעה קטנה מפרבר של פרנקפורט, המזכירה שדבר שנעשה בקיר לפני מאתיים וחמישים שנה ממתין לשעתו עד שיבוא מי שינתוץ את הקיר.
מן הארץ
עונה של הצגות קודש
הרג׳יסור החדש של התיאטרון האמנותי הארץ־ישראלי מסר בשיחה עם ״דאר היום״ את רפרטואר העונה ואת כוונתו לקבוע הצגות חג קבועות בירושלים.
על השאלה מה דעתו על ההצגות שראה עד היום בארץ השיב כי מנקודת ראות המשחק היו מספקות מאוד, וכי חברי הלהקה בחורים צעירים העלולים להתפתח ולהגיע לגובה אמנותי גבוה על ידי עבודה מתמדת ורצינית. עד כה ראה שתי הצגות בלבד, ״פוטש את פרלמוטר״ ו״מירנדולינה״. את מה שנראה כחולשה הוא תולה בתנאים ולא במשחקים: להקה שאין לה תמיכה מצד מוסדות ציבוריים או פרטיים אינה יכולה לבחור בחזיונות קשים, והיא בוחרת במה שעולה ביתר קלות.
ובענין הכיוון אמר דברים ברורים: ״ברור לנו כי על התיאטרון בארץ ישראל להחיות מצד אחד את העמקות התנ״כית״, ומצד אחר לספוג לתוכו את רוח היצירה ועבודת הבנין המחיה את היהדות בכל העולם ובפרט כאן. מכאן התכנית לקבוע פעמיים בשנה הצגות חגיגיות במקומות מיוחדים לכך, כדי שלא יהא התיאטרון ענין של חול בלבד.
וזה הרפרטואר שנמסר: ״שבתי צבי״ לזולבסקי, והמוסיקה מאת הקומפוזיטור רוזובסקי; ״ליל בשוק הנושן״ לפרץ; ״מגילת אסתר״ כמשחק בובות; ו״ירמיהו״ לסטפן צווייג. ומן הרפרטואר האוניברסלי יוצגו מחזה של מולייר, מחזה של סטרינדברג, ו״האגדה על הזאב״ למולנר.
את ״ירמיהו״ מקווים לשחק כמשחק קודש בימי הפסח, באמפיתיאטרון שעל הר הצופים בירושלים; והחזיון הזה יהיה הראשון בשורה של חזיונות קודש המוניים שישוחקו מדי שנה בשנה לרגלי המועדים בעיר הקודש. ובין אמפיתיאטרון שעל הר ובין אולם שכור שבעיר יש הפרש שאינו של מקום בלבד: אולם מכיל מאות, ומדרון מכיל אלפים, והמחזה נעשה ענין של ציבור ולא של קהל בלבד.
מן העולם
ציורי בית הכנסת בהדרנהיים
בהדרנהיים שליד פרנקפורט נחשפו בקיר בית הכנסת העתיק ציורים מן המאה השבע עשרה, ובהם מראה עיר בנויה בסגנון ימי הביניים.
הדרנהיים, פרבר של פרנקפורט אשר על נהר מיין, נודעה עד כה בתגליותיה מתקופת הרומאים. הקהילה היהודית שבה הולכת ומתמעטת משנה לשנה, והחליטה לתקן את כותלי בית הכנסת הישן שלה; ומשנתצו קיר נתגלו מתחתיו ציורים שנצבעו בשחור, באפור, באדום ובצהוב.
במסגרות עשויות ברוב אמנות משובצים לוחות, ועליהם מועתקים באותיות נאות פרקי תפילה ידועים; ומעל לתפילות משתרע מראה של עיר בנויה בסגנון ימי הביניים, והכוונה היא בלי ספק לציון. הצבעים, כותב המוסר, נעשו בכשרון רב ולא נתקלקלו, אף שלא פעם ניסו לצבוע את התמונות מחדש; ולדעת המומחה שבדק אותן שייכות התמונות למאה השבע עשרה.
וראוי להתעכב על כך רגע אחד. קהילה קטנה ומתמעטת, שאין בכוחה אלא לתקן קיר, מגלה בתיקון הזה עצמו את מה שעשו אבותיה לפני מאתיים וחמישים שנה; ומה שצייר יהודי בפרבר גרמני באותם הימים לא היה נוף המקום שישב בו, אלא עיר אחרת לגמרי, שלא ראה מימיו.
שבוע התרבות בימי החנוכה
הסתדרות המורים העברים החליטה בועידתה השנתית הרביעית להכריז על שבוע חנוכה כ״שבוע התרבות״, וכל הכנסותיו יוקדשו ללימודם של ילדים שאין להם היום חינוך כלל.
ההודעה נתפרסמה היום בשני עתונים. לפיה ייקבע השבוע בחג החנוכה, שהוא בחודש דצמבר, וההכנסות יוקדשו לפתיחת כיתות לילדים מחוסרי חינוך.
ועם ההודעה באה בקשה מעשית אחת, והיא המלמדת על מצב הקופות יותר מכל: המוסדות וההסתדרויות מתבקשים שלא לקבוע שום פעולת מגבית בשבוע ההוא. מרכז המורים מוסיף כי הוא בטוח שלא זו בלבד שימלאו את הבקשה, אלא שיהיו מוכנים אף לסייע להצלחת המפעל אם יפנו אליהם.
ילד שאינו לומד בגיל שבע אינו משלים את החסר בגיל שתים עשרה, וזה כל הענין. מפעל של שבוע אחד אינו פותר שאלה של שנים, אבל הוא עושה דבר אחר: הוא מעמיד את מספר הילדים שאינם לומדים לפני עיני הציבור, ומי שנותן מטבע לוקח עמו גם את המספר.
ארבעה ספרים יצאו לאור
ארבעה ספרים חדשים נרשמו היום ברשימת הספרים שיצאו לאור, ובהם תרגום עברי לתולדות אירופה ומדריך לאיכר.
הראשון שבהם, ״ימי הבינים והעת החדשה״, הוא פרשת תולדותיה של מערב אירופה מימי נפילתה של הממלכה הרומית ועד הזמן הזה. נכתב אנגלית בידי ג׳ימס הרוי רובינסון, פרופיסור להיסטוריה באוניברסיטה שבקולומביה, ותורגם בידי ד״ר ש. פרלמן; זהו ספר שני, בהוצאת ״דביר״ שבתל אביב, ובו מאתים שלושים ושישה עמודים.
השני, ״המדריך החקלאי״ מאת ד״ר מ. זגורודסקי, הוא ספר שימוש למתעסקים בחקלאות לכל מקצועותיה, בשני חלקים, עם ציורים וטבלאות לשנת תרפ״ז. השלישי, ״הצדיק ר׳ יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו״, נאסף ונערך ויצא לאור בידי ה׳ אליעזר ריבלין בירושלים. והרביעי, ״המזרחי, מהותו וחוקתו״ מאת קלמן אליעזר פינקל, חוברת קטנה בת שמונה עשרה עמודים.
רשימה של ארבעה ספרים ביום אחד אינה דבר של מה בכך בארץ שמספר קוראיה העברים אינו גדול. ושימו לב להרכבה: ספר לימוד כללי המתורגם מאנגלית, ספר מקצועי לאיכר, ספר של זכרון לצדיק ירושלמי, וחוברת של מפלגה. ארבעתם יחד הם תמונה נאמנה למדי של מה שקורא הציבור הזה.