בשדה התעופה לה בורז'ה שליד פאריס נמסר כי המעופף קליזה שבר את שיא הגובה העולמי. שני הברומטרים שנלקחו עמו לא הסכימו ביניהם: האחד הראה שנים עשר אלף ושש מאות מטר, והשני קרוב לארבעה עשר אלף וחמש מאות. ההפרש עצמו הוא הידיעה, ואנו מוסרים את שני המספרים כפי שנמסרו לנו.

והמעופף מספר במה עלה לו הדבר. כאבים נוראים במצח, כאב מסביב לעינים שכמעט סמא אותו, אזנים שעמדו להבקע, רגלים וזרועות כאילו הן מתפרקות, וקור שהגיע לארבעים וחמש מעלות מתחת לאפס. בירידה היה עיף עד שלא היה בכחו כמעט לנהל את האוירון, ולולא ארע מקרה שמנע את האסון היה נופל ארצה. משהניח את מכונתו על הקרקע לא יכול לזוז ממקומה, והוציאוהו בידים.

והבקיאים מסבירים מה מתרחש שם למעלה. ככל שאדם מגביה, כן פוחת משקל האויר שמעליו, ומכאן שפוחת גם לחצו. הברומטר אינו מודד גובה כלל, אלא לחץ, וממנו הוא מחשב את הגובה; ומשום כך יכולים שני מכשירים לתת שתי תשובות באותה טיסה עצמה. ובאותו אויר דליל אין הריאה מוצאת די חמצן, ומכאן הכאב באזנים ובעינים; והקור, שאינו יורד כאן מתחת לאפס אלא בלילות החורף, עומד שם תמיד.

בעמודי המודעות של השבוע מופיעה מכונית מוריס קאולי בת ארבעה מושבים. המודעה אינה מבטיחה מהירות של מרוץ אלא דבר צנוע ממנה: שאפשר לעבור בה את הארץ לארכה ולרחבה בנוחות גמורה, שכחה מספיק ומהירותה מספקת, ושיש בה בלמים חזקים לעת הצורך.

והחדוש שבה אינו במנוע אלא בבלמים. עד לפני שנים אחדות היה הבלם ברוב המכוניות פועל על שני הגלגלים האחוריים בלבד, ובדרך משופעת או בכביש רטוב היה אותו סדר מסוכן. בלם הפועל על ארבעת הגלגלים מחלק את ההתנגדות בין כולם, והמכונה עומדת בדרך קצרה יותר ואינה נוטה הצדה. בארץ שכבישיה תלולים ופתליים כשלנו אין זה פרט של נוי.

מוריס הוא מבתי החרושת הבריטיים, והמודעה מטעימה שהמכונה בנויה מחמרים בריטיים ובמלאכה בריטית. איננו נוהגים לשבח סחורה בעמודי המערכת, ואין אנו מביאים כאן מחיר; אנו מביאים את הידיעה משום שמכונית קלה, שאדם שאינו עשיר יכול לעמוד בה, היא שתשנה כאן את הדרכים, ולא מכונית המרוץ.

שירות האוטומובילים קדימה, שנוסד בארץ בשנת 1919, מודיע כי הוא הראשון שקם כאן וכי שמו הולך לפניו בזריזות ובשרות טוב. שבע שנים אינן דבר מועט בענף שכולו חדש.

הענין שבידיעה אינו בותק אלא במפה. לפי המודעה יושבים סוכניו בחיפה, ביפו, בטבריה ובעמאן, ומשרדיו בירושלים ובתל אביב. מי שמעמיד סוכן בעמאן ובטבריה כאחת אינו עוסק בהסעה מן העיר אל שכונותיה, אלא קושר את ערי החוף אל הצפון ואל עבר הירדן בקו אחד. לפני עשר שנים היתה נסיעה כזאת ענין של ימים ושל בהמות; היום היא ענין של שעות ושל מיכל דלק.