השוק בימים אלה הוא כל מה שצריכה עקרת בית לדעת על חג האסיף. הקישואים קטנים וקשים, העגבניות אדומות ובשלות, הפלפלים והחצילים מונחים ערמות ערמות, והמחיר יורד ככל שמתקרבת העונה אל סופה. ובבתים יושבים אורחים: הנהלת הרכבת הודיעה על הנחות בכרטיסים לימי החג, ויש משפחות שמנו השבוע בסוכתן כפליים אנשים מבשאר ימות השנה. על שולחן כזה אין מגישים מנה לאיש ואיש, אלא קדרה אחת גדולה שכל אחד לוקח ממנה.

קחו שנים עשר קישואים בינוניים, ארבע עגבניות קשות וארבעה פלפלים. חטטו את תוך הקישואים בכף צרה או בסכין דקה, והשאירו דופן כעובי אצבע קטנה שלא יתפרקו בבישול. את מה שחטטתם אל תשליכו: הוא נכנס אחר כך אל הרוטב. לעגבניות ולפלפלים חתכו מכסה מלמעלה, ושמרו את המכסים בצלחת.

המלוי נעשה כך: כוס וחצי אורז ששרה במים פושרים חצי שעה וסונן, בצל אחד קצוץ דק שהוזהב בשמן, חצי ליטרה בשר טחון למי שידו משגת, ומי שאין ידו משגת יוסיף תחתיו קומץ עדשים מבושלות. הוסיפו חופן פטרוזיליה קצוצה, מעט נענע יבשה, מלח, פלפל שחור וקמצוץ קנמון. ערבבו הכל ביד, ומלאו את הירקות עד שני שלישים בלבד, לפי שהאורז תופח ומבקש מקום.

הציבו את הממולאים בקדרה רחבה זה לצד זה ובעמידה, מכסיהם למעלה. גררו לתוכה ארבע עגבניות בשלות עם התוך ששמרתם, הוסיפו כוס מים, כף שמן זית, כף סוכר וחצי לימון סחוט, ומלח כדי טעם. הניחו קערה הפוכה על הממולאים שלא ינועו ולא יעלו, כסו את הקדרה והביאו לרתיחה קלה. משעה שרתח, הנמיכו את האש כל שאפשר ובשלו שעה וחצי בלא לגלות. מי שגילה באמצע יגלה גם תבשיל מפורק.

והוא תבשיל של חול המועד ממש: בערב הוא טוב, למחרת הוא טוב יותר, ובקדרתו הוא עולה אל הסוכה ואינו נשפך בדרך. מי שהזמין אורחים ליום השלישי של החג יבשל ביום הראשון ולא יצטער.