דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · י״ט בתשרי תרפ״ז · 27 בספטמבר 1926
חול המועד סוכותי"ט בתשרי תרפ"ז
מוסף סוף השבוע · י״ז בתשרי תרפ״ז · 25 בספטמבר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שני, י״ט בתשרי תרפ״ז, 27 בספטמבר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

איטליה תובעת את פליטיה

איטליה דורשת מצרפת לגרש מארצה את כל הפליטים האיטלקים, או לכל הפחות להחזיק בהשגחה על מעשיהם ועל ארגונם. בין המהגרים האיטלקים היושבים בצרפת נמנים אנשי מ...

כלכלה

התאזרחות ופיקוח: הוויכוח

בוויכוח שלאחר ההרצאה נחלקו בעלי התעשיה לא על הבנק אלא על תנאיו: מי יהיה רשאי ליהנות ממנו, ומי יפקח עליו.

פוליטיקה

פקודת הבחירות בחודש הבא

בתחילת החודש הבא תפרסם הממשלה את פקודת הבחירות לעיריות. הידיעה קצרה, ומשמעותה אינה קצרה כלל.

מקומון

העירייה מקצצת במשכורות עובדיה

שלוש הערים מביאות היום ידיעה אחת מכל סוג: קיצוץ במשכורות בתל אביב, ענפי עצים שבורים בירושלים, וועדת התאזרחות שהורחבה בחיפה.

מדע וטבע

מהו מספוא, ומה אינו מספוא

מחלקת החקלאות והיערות פרסמה הודעה המונה את המינים הנחשבים מספוא לפי פקודת מחלות בעלי החיים, ובראשם דגן, תבן, חציר, מספוא ירוק ושורשים.

תרבות

רג׳יסור מווינה אל הבמה

חברי התיאטרון הארצישראלי חיפשו רג׳יסור מחוץ לארץ, והנה הוא בא: י. מ. דניאל, יהודי ספרדי מווינה, שעבד בתיאטראות ממשלתיים בבולגריה וברומניה.

ידיעות הארץ

הנציב שב בראשית אוקטובר

לורד פלומר וגברתו, השוהים באיטליה, ישובו לארץ ישראל בששה באוקטובר. הידיעה נמסרה הבוקר בשלושה עיתונים כאחד, ואין בה לפי שעה יותר מזה.

בינתיים סייר סגן הנציב העליון ביפו ובתל אביב, ורשימת הסיור נמסרה רשמית מבית שלטון המחוז. ביום הששי בערב בא ליפו והתאכסן אצל מושל המחוז; בבוקר שלמחרת ביקר את מחלקות המכס ודן בשאלת הנמל, משם עבר אל מחלקות המשטרה ואל משרדי הממשלה, ביקר אצל ראש עיריית יפו ודיבר עמו בשאלות שונות הנוגעות לעיר, ביקר אצל מנהל מחלקת המדידות במשרדו, ובחצי השעה הראשונה שאחרי שתים עשרה ראה את בית המטבחיים העירוני החדש. ביום הראשון בבוקר ביקר אצל ראש עיריית תל אביב ודיבר אתו בשאלות חשובות הנוגעות להתקדמות העיר. עוד נמסר מטעם שלטון המחוז כי יבקר גם בתחנת האווירונים שבסרפנד.

עיין בפנים
פזורה
באוקראינה מרחיקים פועלים יהודים

וסיר רונלד סטורס, המושל החדש של קפריסין, צפוי אף הוא לחזור אל הארץ בשבוע השלישי של אוקטובר. שלושה ביקורים בחודש אחד אינם עושים מדיניות, אך הם מלמדים שהחודש הבא לא יהיה חודש של חופשה במשרדי הממשלה.

ספורט

"הפועל" מברך את הנוער

ברכתה של "הפועל", הסתדרות הספורט של הפועלים, הובאה בכתב ונקראה בפתיחת ועידת הנוער העובד העברי בתל אביב, לצד ברכותיהם של המרכז החקלאי, של העירייה ושל אגודת הסופר…

להמשך קריאה ←
מקומון

העירייה מקצצת במשכורות עובדיה

שלוש הערים מביאות היום ידיעה אחת מכל סוג: קיצוץ במשכורות בתל אביב, ענפי עצים שבורים בירושלים, וועדת התאזרחות שהורחבה בחיפה.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

ועידת הנוער העובד נפתחה בתל אביב

הוועידה הארצית הראשונה של הסתדרות הנוער העובד העברי נפתחה בתל אביב תחת כיפת השמים, שנתיים לאחר שנוסדה ההסתדרות בחול המועד סוכות תרפ"ה; מאתיים חברים היו בה אז, וכיום אלף ומאתיים.

ועידת הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל
ועידת הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל

הפתיחה נערכה בחוץ. קיר הצריף שעל ידו הוקמה הבמה היה מקושט דגלים וכתובות, השולחן מכוסה נייר אדום, ועל הקיר כתובת: "ההסתדרות מאחדת ומחנכת את כל הנוער העברי בארץ ישראל לשם יצירת תנאים להגשמת החברה הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל". ארבעה נערים עלו על הבמה. האחד פתח ומסר את רשות הדיבור לשני, נער כבן שש עשרה, שדיבר בלשון משובחת על תפקידי הוועידה; המקהלה שרה את "האינטרנציונל".

הנוער העובד נוסד לפני שנתיים, אמר הנער, והוא מאסף את ילדיהם של בני העניים, מן הילד שנולד בארץ ועד זה שבא אתמול מפולין; קודם לכן היה נוער זה עזוב לנפשו, לא השגיחו בו ולא דאגו לחינוכו ולעתידו, ועתה יש לו בית. כמה עשרות צירים באו לוועידה, ציר לכל חמישים חבר: מירושלים ומחיפה, מקרית ענבים ומפתח תקוה, מכפר ילדים ומנקודות אחרות. הנוער עצמו מתחיל משנת שלוש עשרה ועד שנת שמונה עשרה, שאז נכנס הנער כחבר לחברה הסוציאליסטית; ואילו הצופים העובדים ילדים קטנים הם, שלא הגיעו עוד לגיל "נוער".

ה׳ בן גוריון בירך בשם הסתדרות העובדים ודיבר על החלוצים הראשונים ועל הבילויים: להם קרה שלא היה להם למי למסור את דגלם, ולא קמו אחריהם ממשיכים לעבודתם; וכשבא הפועל העברי בעלייה השנייה, לא קיבלוהו מוריו כממשיך וכתלמיד אלא כזר. ואילו לפועלים החדשים קם הנוער העובד כאילו מאליו, מבלי ששמו לו לב. אין הוא גדול עדיין, אמר, אך מבחינתו הכמותית והאיכותית הוא מוכיח שתנועת הפועלים מכה שורשים בארץ ושיש מי שימלא את מקומה לעתיד; כל מה שיש לנו בארץ הובא מן הגולה בכוחות העלייה, והנוער העובד הוא הדור הראשון והיחיד היונק כבר מארץ ישראל.

בשם המרכז החקלאי בירכו ה"ה קולר וברץ, האחד בא כוח אחדות העבודה והשני בא כוח הפועל הצעיר; הראשון איחל שהנוער ימלא את שורות החקלאים, והשני שאותה מסורת שהביאה את הפועלים הראשונים אל הארץ תלווה גם את הבאים אחריהם. בשם עיריית תל אביב בירך ה׳ בלוך, ואמר כי לנוער העובד חלק בבניין העיר והם אזרחיה העתידים, ו"עיר זו עצמה שייכת לנוער העובד, הואיל והיא רק בת שבע עשרה". א. שטיינמן דיבר בשם אגודת הסופרים על הגזרה השווה שבין נוער ובין סופרים, שאף לסופר יש חלומות ושאלות בלי פתרונים, וביקש להזכיר לנוער שיש לו ידידים בין הסופרים. ברכה בכתב נקראה גם מאת "הפועל", הסתדרות הספורט של הפועלים, והישיבה הראשונה ננעלה בשירת "האינטרנציונל".

ולא הכול היה ברכות. כתב "הארץ" מעיר בגלוי על הדגלים, אדום ואדום ואדום, ושואל מדוע אין כחול ולבן ומדוע אין "התקוה"; ומוסיף כי הרבה נייר וכרוזים הומטרו על ראשי הילדים הצירים, ושמפלגות המבוגרים מושכות אותם איש איש לצדו. אנו מביאים את הדברים כדעתו של אותו עיתון ולא כקביעה שלנו. מנהלל לא נכנס הנוער אל ההסתדרות, ומשם באו אורחים סתם ולא צירים; חבר המרכז שבא לשם נפגש בדעות קדומות ובשאלות הידועות: למה דגל אדום, מדוע איננו שרים את "התקוה", ומדוע חגיגת הראשון למאי. ואף על פי כן, ועידה וגם חג: לפני שנתיים, בחול המועד, ישבו שם מאתיים; והיום, בחול המועד, אלף ומאתיים.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

ההנהלה הציונית על מצב תל אביב

ביום החמישי בערב התקיימה בבית ה׳ קיש ישיבת ההנהלה הציונית, שדנה במצב בתל אביב ובאמצעים שיש לאחוז בהם להקלתו. פרטי הישיבה לא נמסרו, ואין אנו ממלאים את החסר מדעתנו.

"דאר היום" מוסיף ידיעה משלו: ה׳ סיימס, מזכיר הנציב העליון, ביקר ביום השלישי שעבר וישב בשיחה כשעתיים. שיחה של שעתיים אינה החלטה, אבל היא ארוכה מן המקובל, ובחודש שכולו מחוסרי עבודה אין מבטלים סימנים כאלה.

ובאותו יום עצמו נמסר לסופר "דבר" בירושלים, ממקור נאמן, כי בקרוב יתקבל מספר מסוים של אנשים לעבודה במשטרה, ומי שמבקש בכך יפנה למזכירות הוועד הלאומי. אין זו תשובה לשאלת העבודה, אך היא הידיעה המעשית היחידה שנמסרה הבוקר, ומוטב שתגיע אל מי שמחכה לה מאשר תישאר בעמוד.

מודעה בוורשה, ורופאים בארץ

בעיתונות הפולנית נתפרסמה לפני זמן מה מודעה מטעם קופת חולים שעל יד הסתדרות העובדים הכללית, וזו לשון כותרתה: "משרות פנויות בשביל רופאים בארץ ישראל". נאמר בה שקופת חולים עומדת להזמין אחדים מן המומחים למחלות פנימיות; שעל המומחה לעמוד בשבע או שמונה שנות מקצוע, מהן שלוש באחד מבתי החולים הידועים ושלוש בקליניקה; שיוצע לו תחילה זמן ניסיון של שלושה או ארבעה חדשים במקומות שונים בארץ, ושעליו לבוא לשם כך בתור תייר. המשכורת היסודית נקובה בה בכחמש עשרה לירות מצריות בכפר ובשבע עשרה בעיר, ולצדה תוספות לאשה, לכל ילד, ולהורים ולקרובים היושבים בארץ ונתמכים על ידי הרופא.

הוועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית העברית בארץ ישראל ביקש לפרסם את המודעה הזאת ככתבה, והוסיף עליה דבר: כנראה אין מרכז קופת חולים יודע שיש בארץ מספר גדול של רופאים תירפבטים שביכולתם לתפוס את המשרות האמורות. על כן פונה הוועד אל כל הרופאים המתאימים לדרישות שנתפרסמו שם והמבקשים עבודה בקופת חולים, שיודיעו לו על כך וישלחו את קורות חייהם אל תיבת הדואר של ההסתדרות בתל אביב.

אין אנו נכנסים אל גופו של הענין, ואיננו יודעים כמה רופאים מחכים כאן ולכמה משרות. אבל מודעה הנוסעת לוורשה בשעה שרופאים יושבים בארץ ומחכים לעבודה, ראויה לכל הפחות שתתפרסם גם כאן, ובאותו יום עצמו.

בעמק: משקים מוכרים בניינים

מן הדיון על התקציב החקלאי נמסר דבר קשה: משקי עמק יזרעאל נאלצים למכור בניינים ומקנה חלב, והתקציב הנוכחי אינו מכסה את הצרכים היסודיים. מכירת מקנה חלב במשק חקלאי אינה חיסכון אלא אכילת הקרן, וכל איכר יודע זאת.

בדיון נמתחה גם ביקורת על סדרי הטיפול בהתיישבותן של הקבוצות החקלאיות בעמק. לצד הביקורת הוצעה תכנית התיישבות התובעת הקצאת סכום גדול לשיקום ההתיישבויות ולפיתוח קרקעות, וכן הצעה להתיישבות חדשה בשטח של כחמש מאות דונם שהקרקע בהם בידי הקרן הקימת. הסכום הנקוב בהצעה נמסר בעיתון במספר שאין אנו סומכים עליו, ואין אנו חוזרים עליו.

מוטב שיוכרעו שתי השאלות יחד: מאין יבוא הכסף לשיקום המשקים הקיימים, ומאין לנקודה חדשה. הכרעה באחת מהן בלבד תשאיר את השנייה על שולחן הוועד בשנה הבאה.

מן הארץ ומן הדרך

ה׳ בן צבי ורחל ינאית יצאו הבוקר לחברון, ובידיהם רישיון לבקר בפנים מערת המכפלה. כידוע אין כל יהודי או נוצרי זוכה לרישיון כזה בנקל, והידיעה נמסרה בקיצור ובלא פרטים נוספים.

באנייה "קאנדה", שבאה מאמריקה דרך אלכסנדריה, הגיעו אמש ארבעים ושבעה עולים ותיירים. ולפי ידיעות ההנהלה הציונית, בהוספת העולים שנכנסו בחודש אוגוסט הגיע מספרם של הבאים באחד עשר חדשי השנה לכשלושה עשר אלף; המספר המדויק נמסר בעיתון בכתב מטושטש, ואנו מוסרים אותו בקירוב בלבד.

מטבח העם של התאחדות נשים עבריות עממיות עבר לדירה חדשה וגדולה ברחוב אחד העם, על יד הגמנסיה, והאגודה פותחת בדירת המטבח שיעורים לעברית לנשים, כדי להרגילן לדבר עברית; ההרשמה במשרד המטבח בין עשר לשתים עשרה. ומבית המשפט: שתי נשים וגבר, שנתבעו לדין על הפרעת סדר והתנפלות על שוטרים באספה שנערכה בשלושים ואחד ביולי, נידונו, הנשים לשלושה חדשי מאסר כל אחת והגבר לששה חדשים.

העולם הערבי

ידיעות מעבר הירדן, מסוריה ומחצי האי

מאסר אמו של מנהיג המרד

השלטונות הצרפתיים בסוריה אסרו את אמו של מופיד ביי, אחד ממנהיגי המרד בסוריה, באשמת תעמולה פוליטית. פרטים נוספים לא נמסרו, ואין אנו יודעים היכן היא עצורה.

הוועד הפועל של הקונגרס הערבי הפלשתינאי שלח בנדון זה טלגרמה של מחאה לחבר הלאומים. זו הפעם הראשונה זה שבועות אחדים שהמרד הסורי חוזר ועולה בעיתוני הבוקר שלנו.

מעצר של אישה זקנה בשל בנה אינו ענין של מדיניות בלבד, וכל מי שקרא את הידיעה הבין זאת מיד. ואנו מביאים אותה כפי שנמסרה, בלי להוסיף עליה.

בחורן ובעבר הירדן

בחורן התנפלו על מושבות היהודים ושדדו מהן בקר וצאן. אומרים שהמתנפלים הם מן המורדים, ואין בידינו לאשר זאת.

בעבר הירדן פרסמה הממשלה פקודה לגרש את המורדים המוצאים להם מקלט בתחומה. שתי הידיעות באו באותו עמוד עצמו, והן קשורות זו בזו יותר מששיערו מדפיסיהן.

ומעבר הירדן עוד נמסר, מפי "אל-שורה", כי ה׳ עארף אל-עארף, המזכיר האזרחי שבממשלת עבר הירדן, ביטל את חובות המסים שלא שולמו עד עתה; משלחת ביקרה אצלו והודתה לו על מעשהו. השנה שממנה נמנים החובות נמסרה בעיתון במספר משובש, ואין אנו נוקבים בה.

מן החג׳אז: פייסל בלונדון

האמיר פייסל, בנו של המלך אבן סעוד, מבקר בלונדון כדי להודות לבריטניה על הכרתה בשלטון אביו על החג׳אז. זו כל מטרת הביקור כפי שנמסרה, ואין אנו מוסיפים עליה כוונות שלא נאמרו.

עוד נמסר כי השולטן מינה את שיך יאסין, עורך "אום אל-קורא", למיניסטר החיצון. שמו של המתמנה נדפס במקור בכתב מטושטש, ואנו מביאים אותו בהסתייגות.

ומבומבי מודיעים כי משלחת מאגודת החליפות ההודית שבה ממכה לקראצ׳י; ראש המשלחת נשא נאום ובו שיבח את פעולות הווהאבים ובייחוד את פעולות השולטן עבד אל עזיז אבן סעוד, ואמר כי אבן סעוד מתנגד להריסת המקומות הקדושים. "אל-שורה" משתומם על הכרזה זו מצד ראש משלחת אגודת החליפות, שתמך לפני כן במשפחה ההאשימית.

מן העיתונות הערבית

ממשלת החג׳אז חיפשה מורים, בוגרי סמינר המורים של דמשק, לשירות בבתי הספר שלה. מבקשי משרות נזקקים לעתים לנסוע רחוק, ולא רק אצלנו.

בקהיר יצא לאור דיוואן, אוסף שירים ערביים על המרד הסורי, המוקדש לזכר הנופלים בסוריה.

ו"אל-שורה" היוצא באל-בחרין מודיע כי במקום אחד שבסביבות עמאן רצח אמיר את אחיו ומשל תחתיו. השמות נמסרו בכתב מטושטש ואין אנו נוקבים בהם; והעיתון מוסיף מדעתו שאינו יודע מתי ישכילו האמירים האלה ולא יחריבו את ביתם בעצם ידיהם.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה ושלושה עשר: הארגז הריק

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

מאתיים, ואלף ומאתיים

מאת יוסף מן השוק

בבוקר קרא לי השכן מן המרפסת ואמר: אלף ומאתיים. שאלתי, מה אלף ומאתיים. אמר: נערים. לפני שנתיים היו מאתיים. ישבתי ועשיתי חשבון, ומצאתי שזה הדבר היחיד בעיר הזאת שגדל פי ששה בלי ועדה, בלי תקציב ובלי ישיבה אחת בבית קיש.

ובשוק, כמובן, התווכחו על הצבע. זה אומר אדום וזה אומר כחול ולבן. ואני, שאיני בקי בדגלים, אומר כך: נער שיש לו מקום לשבת בו אחרי העבודה, שיהיה הדגל בכל צבע שירצה. אבל אם יבוא אלי אחד הקטנים וישאל למה אין שרים גם את "התקוה", לא אדע מה להשיב לו; ומוטב שידע את התשובה מי שמכין את התכנית, ולא אני.

מעבר לים עשה ה׳ פורד חשבון אחר: ארבעים שעות בחמישה ימים. שמעתי והתפעלתי. אצלנו יש כבר חמישה ימים, אלא שהששי הולך על תור במשרד והשביעי על חיפוש עבודה. ובאותו בוקר עצמו קוראים אצלנו שיפרסמו את המשכורות במוסדות הלאומיים. שני דברים נאים הם: לקצר את השעות ולפרסם את המשכורת. אצלנו, בינתיים, מפרסמים את השעות ומקצרים את המשכורת.

עוד מעשה. מודעה אחת נסעה עד וורשה ומבקשת רופאים לארץ ישראל, ובתל אביב יושבים רופאים ומחכים לעבודה. אני איני רופא ואיני מבין בזה, אבל בבולים אני מבין. אילו שלחו את אותה מודעה מרחוב אחד לרחוב שני, היו חוסכים דמי דואר ומוצאים אדם.

ולסיום, דבר למי שדוחה ענינים. בעוד שלושה ימים שמיני עצרת ושמחת תורה, והמשרדים ננעלים. מי שיש לו חתימה לקבל, שיקבל היום; מי שיש לו כד למלא, שימלא היום; ומי שיש לו ריב עם שכנו, שידחה אותו לאחר המועד. גם ריב ראוי לו שינוח יומיים.

דואר הקוראים

אב לאחד הצירים, ירושלים

הדגלים והילדים

אדוני העורך, בני נסע לוועידה ושב בלילה שמח כפי שלא ראיתיו זה חדשים. איני בא בטענות על הדגל ולא על השיר; בן שש עשרה הוא, ויבחר לו את שלו. טענתי אל המבוגרים. בשלושה ימים קיבל הנער שלושה כרוזים משלוש כתובות שונות, וכל אחת מהן מבקשת שיצטרף אליה עוד לפני שידע מה שאלתו שלו. מבקש אני מן המפלגות דבר קטן: הניחו לילדים שנה אחת. מי שיודע לעבוד בגיל חמש עשרה, ידע גם לבחור לו מפלגה בגיל עשרים.

איכר במושבה, יהודה

שכר לימוד לעשיר ולעני

למערכת הנכבדה, מדה אחת של שכר לימוד קיימת אצלנו לעשיר ולעני. אכר שיש לו שלושים וחמישים דונם פרדס, ונוטע עוד, משלם כשם שמשלם הפועל המתקיים על שכר יום עלוב. ועד החינוך קובע לו תקציב בטוח מראש ואינו בודק כלל במצבם הכלכלי של התושבים, ויוצא שהחלש נושא בעול כבד יותר מכוחו והחזק נהנה מקופת הלאום. אין אני מבקש להקל עלי; אני מבקש שיבדקו. מי שידו משגת ישלם כפי ידו, ומי שאין ידו משגת ישלם כפי כוחו, ובית הספר במושבה יעמוד על מכונו.

תושב העיר העתיקה, ירושלים

המים בשעות הלילה

אדוני העורך, בשכונתנו שבעיר העתיקה אין מים ברזים אלא בשעות מאוחרות של הלילה, ואשה זקנה או חולה אינה יורדת אל החצר בשתים אחר חצות. שלושה דברים מבקש אני מן העירייה, ואין בהם הוצאה גדולה: שיפורסם בכתב ויתלה על לוח בשער באיזו שעה נפתחים הברזים; שתיקבע שעה אחת לפחות ביום; ושיודיעו מראש כשעומדים לשנות. שתיקה גורמת שאדם ממלא כד יותר מצרכו מפני שאינו יודע מתי יוכל למלא שוב, ומכאן מריבה בין שכנים על דבר שאפשר לסדרו בהודעה.

אבידה ומציאה: נמצאה בימי חול המועד, על ספסל שבשדרות רוטשילד, מחברת חשבונות ובה כתב יד קטן ושתי תמונות. הבעלים יפנה אל המערכת ויתאר את הכתוב בעמוד הראשון.

עבודה מבוקשת: נער בן שש עשרה, בוגר בית ספר עממי, יודע קרוא וכתוב עברית ואשכנזית, מבקש עבודה במסחר או בבית מלאכה. מוכן ללמוד מן ההתחלה. פנו למערכת בעד המספר 104.

עבודה מבוקשת: אשה היודעת תפירה ותיקון בגדים מבקשת עבודה בבית או בבית מלאכה, בימות החול. ממליצים מירושלים. פנו למערכת בעד המספר 88.

עבודה מוצעת: דרושה עוזרת לבית ולמטבח, לכל ימות השבוע חוץ מן השבת, במשפחה קטנה ברחוב יבנה. יש מקום ללון בבית. פנו בכתב אל המערכת בעד המספר 47.

שיעורים: מורה מוסמך נותן שיעורים בחשבון ובגיאומטריה לתלמידי הכיתות הגבוהות, לקראת הבחינות. שני שיעורים בשבוע. א. ברנדיס, רח׳ נחלת בנימין 41, תל אביב.

שיעורים: קורס לכתיבה במכונה ולסטנוגרפיה, עברית ואנגלית, נפתח לאחר המועד בשעות הערב. מספר המקומות מוגבל. רח׳ הרצל 18, תל אביב.

מקצועות: חשמלאי מוסמך מתקין מאור בבתים ובחנויות ומתקן מנועים קטנים. העבודה באחריות. י. פרלמן, רח׳ נחמני 9, תל אביב, טלפון 212.

מקצועות: סנדלר ותיק מיפו מודיע כי בית מלאכתו עבר לרחוב אלנבי. תיקון נעליים ביום אחד, ועשיית נעליים לפי מידה. המחירים כמקודם.

לשכירה: חדר גדול ומרוהט, כניסה נפרדת, להשכרה לרווק או לפקיד מראש חשון. אפשר להשתמש במטבח. פנו למערכת בעד המספר 71.

לשכירה: בחיפה, בהדר הכרמל, שלושה חדרים ומרפסת שמראה אל הנמל, להשכרה מיד. פנו בכתב אל תא הדואר שמספרו 361, חיפה.

למכירה: מנוע נפט קטן, שעבד שתי עונות בפרדס, נמכר מחמת חילוף. אפשר לראותו בפעולה בפתח תקוה בימי החול. פנו למערכת בעד המספר 19.

למכירה: ספרים משומשים במצב טוב: מקרא, מדרשים וספרי לימוד לגימנסיה. המוכר עוזב את הארץ ומוכר את הכל יחד. רח׳ שינקין, תל אביב, אחר הצהריים.

הודעות: ועד בית הכנסת מודיע כי ההקפות יתקיימו בערב שמיני עצרת בשעה שבע, והילדים מתבקשים לבוא עם דגליהם. מקומות לנשים בעזרה העליונה.

הודעות: בית הספר לבנות מודיע להורים כי הלימודים יתחדשו למחרת החג, ביום הששי בבוקר. תלמידה שלא נרשמה עד כה תתקבל בשבוע הראשון בלבד.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון