רומא. פצצה הוטלה לעבר האוטומוביל של ה׳ בניטו מוסוליני סמוך לכניסתו אל המיניסטריום לענייני חוץ, והתפוצצה בקרבתו. בלשון הידיעה שלפנינו: "הפצצה התפוצצה בקרבת האבטומוביל שלו, ואפילו החלונות שסמוך להם ישב מוסוליני התפוצצו, אך הוא לא ניזוק".
מלוויו של ראש הממשלה רדפו אחרי המתנקש, והלה ניסה להגן על עצמו באקדח. ההמון שנקהל במקום ביקש לעשות בו שפטים, ובקושי הועלה אל אוטומוביל והובא אל בית האסורים. עתונאים אנגלים מציינים כי זו הפעם השלישית בעשרה החדשים האחרונים שניצל ראש הממשלה מסכנת מוות, וכי זו היתה המסוכנה שבהן.
על המתנקש נמסר כי הוא יליד עיירה קטנה בסביבות קררה, אנרכיסט אינדיבידואליסט, ושנשפט כבר פעמים אחדות על התנפלויות על פאשיסטים וברח לאחר מכן לצרפת. שמו אינו נזכר בידיעות שלפנינו ואיננו נוקבים בו. מלבדו נאסרו, לפי המסירה, מאות ריפובליקנים ואנרכיסטים.
ראש הממשלה עצמו המשיך בסדר יומו כאילו לא אירע דבר. הוא עלה אל ארמון המיניסטריום, ובאולם ההמתנה קיבל את בא כוח לשכת המסחר האנגלית ברומא באיחור של שעה, ופתח בהתנצלות: "סלח לי שאיחרתי הפעם. התנקשו בחיי, ועל כן נעצרתי לכמה רגעים ברחוב. בפעם הבאה, אם לא יקרה שוב מקרה כזה, אשתדל לדייק יותר בזמן".
מיד לאחר המעשה פקד לשלוח טלגרמות אל כל מושלי הערים, אל מפקדי הצבא ואל קונסולי המיליציה, לבל יניחו להפריע את הסדר בשום צורה שהיא. ובעצמו טלפן אל אחיו, עורך "פופולו ד׳איטליה", ואמר לו: "שמע, קולי הוא המדבר אליך והוכח כי אני חי, חזק ואמיץ. אין לפחד, לא ניזוקתי. כבוש נא כעסך והשקט את עצביך, ושלוט ברוחך".
מי שקורא את שתי הידיעות זו אחר זו יראה כי לא ההצלה היא עיקר הענין אלא הסדר. ראש ממשלה הניצול מפצצה וממהר לצוות על מושלי הערים ועל אחיו העורך שלא יניחו לנקם לצאת אל הרחוב, מלמד במו ידיו על מה הוא חושש יותר: לא על הרגע שעבר, כי אם על הימים שלאחריו.
איטליה תובעת את פליטיה
איטליה דורשת מצרפת לגרש מארצה את כל הפליטים האיטלקים, או לכל הפחות להחזיק בהשגחה על מעשיהם ועל ארגונם. בין המהגרים האיטלקים היושבים בצרפת נמנים אנשי מדע, ספרות ואמנות, מי שהיו צירים בפרלמנט ופקידים עליונים, ואחד מהם שימש בשעתו מזכירו הפרטי של ראש הממשלה עצמו.
העתונות הצרפתית, בלי הבדל מפלגה, מתייחסת אל הדרישה כאל בזיון, והעתונות הליברלית קוראת לממשלתה לבל תמעט את זכות המקלט הנתונה לפליטים מדיניים. יש בה אף המרחיקים לכת וחושדים כי ההתנקשות אינה אלא פיקציה שידעו עליה מראש, כדי למצוא דרך להנהיג חוקים חדשים שיפחידו את ההמונים המרננים על חוסר יכלתה של הממשלה בשאלות הכלכליות. אנו מביאים את הדברים כדעת העתונות הצרפתית ואין בידנו לאמתה.
זכות המקלט אינה נימוס אלא נכס: מדינה המבטלת אותה פעם אחת מתקשה להחזירה. משום כך אין השאלה שלפני פאריס שאלה על איטליה בלבד, אלא על מה שתוכל להשיב מחר לכל ממשלה אחרת שתבוא בדרישה דומה.
הקבינט חוזר ודוחה את הכורים
לונדון. הממשלה דנה במצב הסכסוך כשתי שעות, ולאחר הישיבה נשלח מכתב אל ה׳ קוק, מזכיר התאחדות הכורים, ובו היא חוזרת ומודיעה כי הצעות הכורים אינן יכולות להתקבל, וממליצה לפניהם להסכים להצעות הממשלה כדי שיתחיל משא ומתן.
תשובתו היתה כי אם תתעקש הממשלה בעמדתה זו היא תגרום בכך להמשכת הסכסוך. עוד הודיע כי לרגל התשובה הוחלט לכנס ועידת צירים ארצית של התאחדות הכורים, לעיין בכל המצב מחדש. ביום השני נפגשת סיעת הכורים שבפרלמנט, וביום השלישי המועצה הכללית של הטרייד-יוניונים, להחליט על פעולתה של תנועת הפועלים בימים הקרובים.
שלוש ישיבות בשלושה ימים, וכל אחת מהן במקום אחר ובידי גוף אחר, אינן סימן להכרעה קרובה. הן סימן לדבר אחר: שאיש מן הצדדים אינו רוצה לשאת לבדו באחריות לצעד הבא, ולפיכך מעבירים אותה מוועידה לוועידה.
מצב מצור בכל אלבניה
מצב מצור הוכרז בכל אלבניה. לפי הידיעות עומד בראש המורדים כומר קתולי, מונסניור פן נולי, נגד ראש הממשלה אחמד זוגו, ונמסר על קרבות ובהם מאות הרוגים ופצועים.
שמות המנהיגים מגיעים אלינו בשלושה כתיבים שונים בשלושה עתונים, ולפיכך אנו נוקבים בהם בזהירות ומודיעים כי הידיעות טרם אוששו. יש הנוטים להאמין כי זוגו, המושל באלבניה כשנתיים וימים, יצליח להכניע את המורדים על נקלה; ובעתון אחר נמסר כי נולי כבר עלה על טירנה.
בין שתי הגרסאות מפריד מרחק גדול. הכרזת מצב מצור היא הודעה של ממשלה על עצמה, ועלייה על עיר הבירה היא ידיעתו של הצד שכנגד. הקורא הזהיר קורא את שתיהן וממתין למברק הבא.
שבעה מיליון חתימות בספרד
מדריד. ממשלת ספרד ערכה "משאל עם" כדי להוכיח שיש לה אמון הציבור. אלפי אנשים אספו חתימות ברחובות, בבתי הקפה, בבתי הראינוע ובמקומות השעשועים.
שום ביקורת לא היתה על החתימה ועל סיכום התוצאות, והמשטרה עברה בבתים והתרתה בכל אחד ואחד כי המסתלק מהשתתפות במשאל ייחשב למתנגד לממשלה. הסיכום שנמסר: כשבעה מיליון חתימות מתוך ארבעה עשר מיליון בוחרים.
מנין הנערך כך אינו מודד את דעת הקהל אלא את כוחה של המשטרה לאסוף נייר. מחציתם של הבוחרים חתמו, ואין אנו יודעים כמה מהם חתמו מרצונם וכמה מפני שהזהירו אותם מראש. לזה קוראים במדריד משאל עם.
נעילת המושב בז׳נבה
ז׳נבה. המושב השביעי של אסיפת חבר הלאומים ננעל. הנשיא עמד בנאום הנעילה על עבודת המושב, שנמשך למעלה משבועיים, והצירים מתפזרים איש איש לארצו.
מדבריו של ה׳ בריאן במושב נמסר, והם מגיעים אלינו בתרגום מלשון הידיעה, כי על צרפת ועל גרמניה להימנע מסכסוך בעתיד ולהשתמש בערכאות משפט במקום בכוח, וכי הסכם לוקרנו הוצא לפועל ועתידה של אירופה מובטח בשיתוף פעולה שלם. ובלשונו: "הרחיקו את התותחים, את הרובים ואת מכונות הירייה; פנו מקום לפיוס, לבוררות, לשלום".
גם ה׳ סטרזמן אמר על כניסת גרמניה אל חבר הלאומים בעשרה בספטמבר, אף דבריו בתרגום, כי מאורע בעל משמעות היסטורית הוא, שבו מובאות גרמניה והמדינות האחרות יחד אל תוך החבר לשם שיתוף פעולה קבוע ושוחר שלום. באותם ימים עצמם נמסר כי ארגנטינה החליטה להצטרף אל חבר הלאומים.