מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שלישי, כ׳ בתשרי תרפ״ז, 28 בספטמבר 1926.

מפני התנועה החדשה בחוורן קיבל פיק פחה, מפקד הצבא במזרח הירדן וממלא מקומו של ציר אנגליה ברבת עמון, פקודה מלונדון לצאת לסוריה ולפתוח במשא ומתן עם השלטונות הצרפתיים בענינים הנוגעים לגבולות. הצרפתים קובלים בפני ממשלת ארץ ישראל ובפני הממשלה המרכזית בלונדון על המתרחש בגבולות ארץ ישראל וסוריה; טיב הקובלנה נמסר בנוסח משובש ואין אנו מפרטים אותו.

פיק פחה יצא אל חוורן בלוית הקולונל ריס, ושם דנו ארוכות עם באי כוח הצבא הצרפתי באמצעים שיש לאחוז בהם. שני פרטים ראויים לתשומת לב: הפקודה באה מלונדון ולא מירושלים, והקצין הבריטי יוצא אל שטח שאינו שלו. מרד שהיה עד עתה ענין פנימי של המנדט הצרפתי נעשה ענין של גבול בין שני מנדטים.

ומענין שני, הנוגע אף הוא למשרדי הממשלה: השלטונות הצרפתיים בסוריה ביקשו מממשלת מצרים את הסגרתו של האמיר עאדל ארסלאן, ודרישה דומה הופנתה גם אל ממשלת ארץ ישראל.

הועד הפועל של הקונגרס הסורי הפלשתינאי בקהיר ביקש שחבר הלאומים ישלח ועדת חקירה לסוריה. העתון המצרי ׳מוקטם׳, המתייחס אל הבקשה, מציין שחבר הלאומים אינו נראה נוטה לה, ומכריז מצדו שזו היתה תכנית מצוינת.

וניסוחו של העתון המצרי ראוי שיובא כלשונו ולא בסיכום. לדבריו ועדה כזאת תסיר את האשמה בחורבן סוריה מעל העם הצרפתי הנאור ותניח אותה על כתפי האחראים לכך באמת; תסייע להפסיק את שפיכת הדם הנקי; תכניס את עקרונות הצדק בסוריה; ותערוך דין וחשבון על הנזק שנעשה, על הפיצויים הדרושים ועל התיקונים שיש להנהיג. אין הוא תוקף את צרפת אלא מציע לה דרך להיטהר.

ומג׳ניבה נמסר לועד הפועל שבקהיר, מפי המשלחת הסורית, כי האספה הכללית של חבר הלאומים ביקשה בכל תוקף להגשים את הרעיון שבסעיף העשרים ושנים של חוקת חבר הלאומים ומתחה ביקורת על המדינות הפוגעות בו, וכי נשיא ועדת המנדטים הטעים את הצורך לשמוע הן את דברי באי כוחה של המדינה בעלת המנדט הן את טענותיהם של אוכלוסי הארצות הכפופות למנדט.

ולענין הדיוק: ׳הארץ׳ מודיע היום שנתפרסם אצלו אתמול בטעות כי השלטונות הצרפתיים פרסמו כרוזים המזמינים את המורדים להיספח אל הצבא הצרפתי, ושלפי הנוסח המתוקן המורדים הם שפרסמו כרוזים בדמשק הקוראים לסורים להיספח אל המרד בתור מתנדבים בשכר. בעתון אחר נדפסה הבוקר דוקא הגרסה הראשונה. אין אנו מכריעים בין השתים, ומוסרים שהעתונים חלוקים בדבר היום עצמו.

ה׳ עומר ביטאר, נשיא האגודה המושלמית הנוצרית ביפו, הזמין את האמיר עבדאללה לבקר בעיר, והאמיר נענה להזמנה. לפי הידיעות אפשר שיבוא מחר עם בני לויתו, יתאכסן במלון שבמושבה הגרמנית ויעשה ביפו יומים או שלושה ימים. ׳פלשתין׳ מוסר כי ה׳ ביטאר יזמין את נכבדי העיר למשתה תה כדי להתוודע אל האורח.

ובאותם ימים עתיד לעבור בארץ אורח שני. נמסר מקהיר כי המלך פייצל מעיראק ייצא ממרסיל בראשית אוקטובר בדרכו חזרה מאירופה, יגיע לאלכסנדריה בששה בו, ומשם ייסע לארץ ישראל ואחר כך אל גבול סוריה; שם, לפי הידיעות, יתראה עם מנהיגי הדרוזים ויתייעץ עמם בשאלת השלום בסוריה וימסור להם דין וחשבון על המשא ומתן שנוהל עם הממשלה הצרפתית. מגבול סוריה ייסע לבגדאד באוטומוביל.

שתי הידיעות האלה נקראות יפה עם ידיעת חוורן. בשעה שבריטניה שולחת קצין אל הגבול, נוסע מלך עיראק אל מנהיגי המרד עצמם. מה יצא מזה אין אנו יודעים, ואין אנו משערים.

האמיר פייצל בן סעוד הצהיר בלונדון שבא להודות למלך על הכרת ממשלתו במלכות אביו על החג׳אז. הוא יעשה בלונדון כשבועים, ובימי שבתו שם ישים אל לבו להכיר את האנגלים ויבקר בתיאטרונים, במכללות, בבתי הנכאת ובקלובי ההתעמלות, ואחר ייסע להולנד ולצרפת. עתוני לונדון מרבים לכתוב על ביקורו, ונמסר כי משרד החוץ יערוך סעודה לכבודו וכי יתקבל אצל המלך.

שר החוץ של החג׳אז, ששמו בא בנוסח משובש ולפיכך אינו מובא כאן, קיים ראיון עם הסיר אוסטן צ׳מברלין ונועץ עמו בשאלות הנוגעות לחג׳אז; בראיון נכחו הקונסולים הבריטיים של עדן ושל ג׳דה, וסבורים ששאלות מעאן ועקבה נדונו בו. ומקהיר נמסר כי הסולטן אבן סעוד מכחיש שהוואהאבים מתכוונים להרוס את קבר מוחמד, ומכריז שיגנו על המקומות הקדושים בכל אמצעיהם.

ומן הכפרים ומן הדרכים: בכפר יאסיף שבנפת עכו נערכה ועידה חקלאית בהשתתפות כששים חברים, בראשה ישב שיח׳ אל שוקיירי ונשאו בה דברים על חקלאות ועל כלכלה; ידיעה שאין בה פוליטיקה ואין בה סכסוך, ומשום כך היא נדירה בעמודים האלה. ל׳אל ג׳זירה׳ נמסר כי מספרם של השודדים שהתנפלו על הדרך בין קלקיליה ליפו והרגו את דרויש היה ששה, וכי ארבעה מהם כבר נאסרו ונמסרו לידי שפיק אפנדי, סגן מפקד המשטרה; ארבעה מהם מכפר אחד, אחד מקלקיליה והששי מחוורן. ובצפון התנפל נורי שעלאן, שיח׳ שבטי הרואלה, על מחנה דרוזי ולקח שלל, ולוחמים דרוזים החונים בחוורן התנפלו לעומתו על עדרי הרואלה ולקחו ראשי בקר רבים; לא פשיטה אחת אלא מעגל של גמול.