תל אביב. הערב, לאחר הרצאתו של ד״ר כהן בקלוב ׳השחר׳ על היחסים בין היהודים ובין הערבים, תתקיים אספה של הריביזיוניסטים בענין הבחירות לעירית תל אביב. עד עתה לא נמסר על הבחירות אלא שהממשלה תפרסם את פקודת הבחירות בחודש הבא; מעתה ברור כי המפלגות אינן ממתינות לפקודה והן נערכות בפועל.
וסמוך לאותה הודעה באה שניה. ממקורות קרובים למר ז׳בוטינסקי מודיעים כי הוא יבוא לתל אביב ביום הראשון הבא. שתי הידיעות נדפסו בשני עתונים שונים באותו בוקר, ואין אנו קושרים ביניהן קשר שלא נמסר; אבל הקורא רשאי להניח את האחת ליד השניה ולקרוא. מפלגה המתכנסת הערב על הבחירות העירוניות, ומנהיגה מגיע ארצה בעוד ימים אחדים, אינה עסוקה בשאלה אם לגשת אל הקלפי אלא בשאלה עם מי.
ובאותו יום עצמו, כ׳ בתשרי, יושבת אספה שניה של חברות התאחדות הנשים לשווי זכויות, שעל סדר יומה דרכי הפנייה אל נשות העיר לקראת המערכה. שימו לב לכיוון שנבחר: הפנייה מופנית אל בעלות הזכות עצמן ולא אל המפלגות. מי שמכיר את מערכות הבחירות שקדמו לזו באספת הנבחרים יודע כי המכשול הראשון לא היה החוק אלא ההרגל.
ולא רק ברחוב הבורגני נערכים לעיריה. בועידת ׳הפועל הצעיר׳ נדונה בין השאר הפוליטיקה העירונית של תל אביב והשתתפותם של פועלים בהנהלת המוסדות המקומיים, וכן נדונו שאלות ארגון העבודה וההתאחדות של פועלים יהודיים וערביים בשטח כלכלי משותף. באותו שבוע שבו הריביזיוניסטים מתכנסים והנשים מתארגנות, יושבת מפלגת הפועלים ושואלת את עצמה מה תבקש לעצמה במועצת העיר.
שלושה גופים, שלושה אולמות ושבוע אחד. בעירייה שאין בה עדיין פקודת בחירות, ושמספר בוחריה אינו ידוע לאיש מהם לאשורו, כבר עומדת מערכה. ומי שמבקש לדעת מה תהיה דמותה של תל אביב בשנה הבאה, ימצא את התשובה באולמות האלה ולא במשרדי הממשלה בירושלים.
הנשים קוראות אל הקלפי
התאחדות נשים לשווי זכויות החליטה לפתוח בתעמולה רחבה בין נשי תל אביב, ולעוררן לקחת חלק פעיל בבחירות הקרובות לעיריה. אספת חברות שניה שתדון בכך מתקיימת היום.
אין זו החלטה טכנית. תביעתן של הנשים לזכות בחירה שווה במוסדות הישוב עומדת על סדר היום זה שנים אחדות, והמתנגדים לה מן החוגים הדתיים לא חזרו בהם. משום כך יש משמעות לכך שההתאחדות אינה פותחת במאבק חדש על הזכות עצמה, אלא בתעמולה שתביא את בעלות הזכות אל הקלפי. זו הכרה גלויה בכך שזכות שאין משתמשים בה אינה נחשבת במניין.
והמבחן קרוב. אם תעלינה הנשים אל הקלפי בעירית תל אביב במספר הראוי לציון, יהיה בידי ההתאחדות טיעון שאין עליו תשובה כשתשוב ותדרוש את חלקה במוסדות הארציים. ואם לא תעלינה, יחזרו ויאמרו לה את אותו משפט עצמו שנאמר לה עד כה.
ארלוזורוב על מלחמת המעמדות
מחר ירצה ה׳ ארלוזורוב בועידת ׳הפועל הצעיר׳ על מלחמת המעמדות במציאות הארצישראלית, והועידה תיגמר במוצאי החג.
נושא ההרצאה אינו נושא של אקדמיה. בועידה זו עצמה קרא ה׳ י. שפרינצק לעליה האחרונה כשלון והציג ממנה לקחים לבאה אחריה, ובאותה ועידה עמדה גם שאלת יחסי העבודה בין שני העמים בשוק אחד. מי שמחזיק במלחמת המעמדות ככלל גמור מתקשה בשתי אלה כאחת: בתנועה שכל תכליתה להביא לארץ בעלי הון ובעלי מלאכה גם יחד, ובשוק עבודה שיש בו שני עמים ושכר שונה לכל אחד מהם.
׳הפועל הצעיר׳, שמעולם לא היתה מפלגה מרכסיסטית, שומעת אפוא את ההרצאה הזאת בשעה קשה לה: משבר, חוסר עבודה ויציאה מן הארץ. ההכרעה בין תורה למציאות אינה נעשית בהצבעה אחת; אך נאום הנישא בערב האחרון של ועידה הוא מן הדברים שנוהגים לחזור ולצטט מהם במשך שנה שלמה.
פקידים עברים בשירות הממשלה
בעניני מינהל הממשלה בארץ ישראל נשמעת טענה על הפליה נגד פקידים יהודים לטובת אנגלים וערבים, ולצדה עומדת שאלת התאזרחותם של עברים לנתינות ארצישראלית ואופן קבלת הבקשות.
החומר שלפנינו מגיע מן התקציר בלבד ולא מסריקה שנקראה במלואה, ולפיכך אין אנו נוקבים במספרים ואין אנו מייחסים את הטענה לאיש בשמו. עצם הצמדתן של שתי השאלות זו לזו מלמדת: נתינות ומשרה קשורות זו בזו, שכן המשרה הממשלתית פתוחה לפני הנתין, והנתינות נקנית בהליך שהממשלה עצמה קובעת את קצבו.
לצד שתי השאלות מובאת הצעה מעשית: לארגן ׳גדוד׳ של מתאזרחים שיסייע בניהול ועדות ההתאזרחות המקומיות. ההצעה מעידה על מה שרואים המציעים לנגד עיניהם, והוא לא עוד קובלנה על השלטון אלא נטילת חלק בעבודת הרישום עצמה. מי שמשתתף בועדה יודע מה מתרחש בה, ומי שיודע יכול לקבול לענין.
השוטרים העברים בלי חופשה
ירושלים. השוטרים היהודים במשטרת העיר לא קיבלו חופשה ביום הראשון של חג הסוכות, ולמרות השתדלותו של משרד הרבנות שוחררו מן השירות רק הלומדים והמלמדים בבית הספר של המשטרה.
ראוי לעמוד על גבולה של ההשתדלות. משרד הרבנות פנה, השלטון שמע, והתוצאה היתה שחרור של קבוצה קטנה ומוגדרת ולא של כלל השוטרים העברים. בלשון אחרת: העקרון לא הוכר, ונעשה חריג לשעתו. חריג שאין מאחוריו כלל חוזר ונשאל מחדש בכל חג.
והשאלה תשוב ותעמוד בקרוב. מחר הושענא רבה, ולמחרתו שמיני עצרת ושמחת תורה, ובכל אחד מן הימים האלה יעמדו אותם שוטרים עצמם באותה שאלה. מי שמבקש שיישמרו החגים בשירות הממשלה יצטרך בסופו של דבר להביא את הענין לפני הועד הלאומי ולא לפני מפקד התחנה.