מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, כ״א בתשרי תרפ״ז, 29 בספטמבר 1926.

ענינו של משרד כזה פשוט ואינו מצטלם יפה בהודעות. מי שיש לו עבודה לתת אינו יודע היכן מצויות הידים, ומי שידיו פנויות אינו יודע לאן ללכת, וששה מקומות שבהם אפשר לבוא ולשאול הם, לפי שעה, כל התשובה.

בצדה של הידיעה נמסר על תכנית התישבות חקלאית חדשה, שמטרתה להושיב כאלף עובדים במשקים קטנים בגידול אינטנסיבי. פרטיה של התכנית מעבר לכך אינם בידינו, ואין אנו ממלאים את החסר מדעתנו: לא מקום, לא סכום ולא מועד.

שתי הידיעות באות בשבוע שבו עומדת שאלת מחוסרי העבודה לפני המוסדות הלאומיים כולם, ובשבוע שבו עתידה ההנהלה הציונית להתכנס בתל אביב ולדון במצב ובצעדים המעשיים להקלתו. הקורא אותן ברצף רואה שתי תשובות מאותו סוג: לא סעד אלא עבודה, ולא עיר אלא קרקע.

בישיבתו האחרונה של הועד הלאומי מסרו חברי המשלחת ששבה מאירופה פרטים אחדים על מצב שאלת ההלואה הלאומית. אין לכחד כי שורר רושם כללי שמעט מאד צעדנו קדימה לקראת פתרונה, ולא מפני שלא נעשתה עבודה, אלא מפני שכל העבודה שנעשתה עד כה היא עבודת הכנה ואין בה הכרעה.

ד״ר חיים ארלוזורוב הודיע כי ההסברה המוקדמת בחוגי חבר הלאומים, כלומר ביאורה של עצם השאלה, נעשתה כבר בידי באי כוחה של הסוכנות היהודית המוכרת בכתב המנדט. הדעה השוררת באותם החוגים, אמר, היא כי אי אפשר יהיה לסדר את הדבר בלי ערבותה של ממשלת המנדט, וגם בלי שייקבע נושא משפטי מתאים להלואה. שני התנאים האלה אינם עומדים זה בצד זה כשתי בקשות שאפשר לבחור ביניהן; הם שתי דלתות שיש לעבור בשתיהן.

ומי שמבקש לדעת כיצד נראית הלואה לאומית בערבותו של חבר הלאומים, וכיצד היא נתקעת, ימצא את התשובה בענין ארמניה. בישיבת האספה הכללית בארבעה עשר בספטמבר הודיעו ממשלות אחדות על הסכמתן לערוב למלווה לאומי בשביל ארמניה. צרפת היתה הראשונה שנתנה את הסכמתה, ובתנאי אחד: שאנגליה תשתתף בערבות המשותפת של הממשלות. אנגליה הודיעה שאין היא יכולה לקחת חלק בענין, ובזה נתעכבה הוצאתו לפועל, עד שמצא ה׳ נאנסן לנחוץ לפנות שוב, מעל במת חבר הלאומים, אל אנגליה ואל יתר המדינות שישנו את עמדתן.

משם עולה הקושי השני, והוא הקשה מן הראשון. אורגן רשמי היכול לקבל על עצמו התחייבויות יש לכל העמים, ואפילו לארמניה הסוביטית יש ממשלה שהיא נושא להתחייבות. לנו אין דרך אחרת אלא להשתמש למטרה זו בסוכנות היהודית שהוכרה רשמית בכתב המנדט, כלומר בהסתדרות הציונית בתפקידה זה. אלא שעד שתוכל לקבל עליה פעולה רשמית והתחייבות לאומית, יש צורך שיוכרז על זכויותיה באופן ברור וגלוי, ושחבר הלאומים או ממשלת המנדט עצמה יתנו הגדרה מדויקת להיקף זכויותיה וחובותיה, ובייחוד ליפוי כוחה בענין כגון סידורו של מלווה לאומי לבנין הבית הלאומי.

מסקנתו של חבר המשלחת נאמרה בפשטות: גם כאן, כמו ביתר השאלות, מרכז הכובד בשבילנו הוא בלונדון ולא בג׳ניבה, ואל לונדון עלינו להפנות את מבטנו. בעל המאמר שלפנינו מוסיף על כך הסתייגות שאין לעבור עליה, שלפעמים יש צורך לפעול בלונדון דוקא דרך ג׳ניבה, ודרושה כאן דחיפה מצד חבר הלאומים. נזכיר עוד כי נתפרסמה לפני זמן מה הודעה בשם ה׳ הנרי מורגנטוי שהוא מוכן להשתתף בהתאמצויות המכוונות להשגת ההלואה. ומעבר לכל אלה עומדת השאלה שההלואה אינה אלא אחת מתשובותיה: ביום ששי הקרוב תתכנס ההנהלה הציונית בתל אביב לישיבה המוקדשת למצב ולצעדים המעשיים להקלתו, ובה ישתתפו, כפי הנשמע, גם חברי הנהלתו של הועד הלאומי וראשי הסתדרות העובדים. היושבים שם יודעים שאין ההלואה באה בחורף הזה, והחורף בא.