דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · כ״א בתשרי תרפ״ז · 29 בספטמבר 1926
הושענא רבה / ערב שמיני עצרתהושענא רבה וערב שמיני עצרת: חותם ימי החג, ומחר לא יופיע הגליון.
מוסף סוף השבוע · י״ז בתשרי תרפ״ז · 25 בספטמבר 1926

פואנקארה מושיט יד אל הגרמנים

סן ז׳רמן אן לה. בועידת נכי המלחמה הדגיש ה׳ פואנקארה, ראש ממשלת צרפת, כי הלוחמים לשעבר רחוקים מאד מרגשי שנאה ומרוח צבאית, משום שהם זוכרים היטב את צרות המלחמה ודורשים שלום.

ריימון פואנקארה, ראש ממשלת צרפת
ריימון פואנקארה, ראש ממשלת צרפת

ואלה דבריו כלשונם: ״בשעת הקטסטרופה שנגרמה על ידי מדינות המרכז לא הטלתם אתם, הלוחמים, את האחריות על כל הגרמנים, על הקצינים והחיילים, בעד האכזריות שנעשו בערים הנכבשות; אבל אינכם יכולים לשכוח שמלחמה הכריזו עלינו ועשו אותה על אדמתנו, לאחר שתקפו מדינה נייטרלית. אם גרמניה הנוכחית מתנגדת בגלוי למעשים שעשתה גרמניה הקודמת, יהיה לכם קל יותר להסיר את עיניכם מן הפצעים שלכם ולהושיט יד לאלה שפצעו אתכם״.

עיין גם
מקומון
ספר האחוזה של בית הכרם בעברית

מי שמכיר את האיש יודע שאין זו לשון רגילה בפיו. פואנקארה נחשב לצד הקשה שבצרפת בכל הנוגע לגרמניה, והוא הבלם ולא המנוע; משום כך יש לנאום הזה משקל שלא היה לו אילו נישא מפי אחר. והוא בא ימים אחדים לאחר כניסתה של גרמניה לחבר הלאומים.

ובאותם הימים עצמם נמשך המשא ומתן בין צרפת ובין גרמניה, זה שהתחיל בימי לוקארנו בשיחה הפרטית המפורסמת בין ה׳ שטרסמן ובין ה׳ בריאן ונמשך כעת בג׳ניבה ובטואארי. עתון צרפתי, ששמו אינו קריא כל צרכו בידיעה שהגיעה אלינו ולפיכך נמנענו מלנקוב בו, מונה ארבע דרישות שמעלה גרמניה: הפחתה ניכרת של צבאות הכיבוש שעל הריינוס, החזרת החבל הכבוש בעתיד הקרוב ביותר, החזרת בקעת הסאאר לפני שנת 1935, וביטולן של ועדות ההשגחה הצבאית.

מן הצד הצרפתי באה דרישה אחת המוקדמת לכל השאר: שגרמניה תפרק את נשקה, בלשון הנשמעת שם, ״עד הכפתור האחרון״, ורק אחר כך יבואו ההנחות בענין הכיבוש. שאלת הסאאר הוצאה מכלל זה והועמדה כשאלה כספית גמורה, ובענין זה עתיד להתנהל משא ומתן בין ממשלת גרמניה ובין ה׳ לושיר, יועצה הכספי הראשי של ממשלת צרפת, בשעת ביקורו בברלין בעוד שבועות אחדים.

ומה שהשתנה מאז הסבב הקודם אינו בדרישות אלא בכסאות. אז היה בריאן ראש הממשלה ושר החוץ כאחד, ואחראי במישרין לפני בית הנבחרים; היום אין בידו אלא מיניסטריון החוץ, ועבודתו נתונה להשגחתו הפקוחה של פואנקארה, שיחסו אל הגרמנים קשה. מי שקורא את נאום הפיוס ואת ארבע הדרישות זה בצד זה רואה את המרחק שבין השנים: באולם הועידה מדברים על יד מושטת, ובחדרי המשא ומתן מונים כפתורים.

צ׳רצ׳יל והשיבה אל המכרות

שני מדינאים בריטים הולכים ברחוב בלבוש רשמי
וינסטון צ׳רצ׳יל (מימין) ודייוויד לויד ג׳ורג׳

לונדון. עדות לכך שנעשה נסיון חדש להגיע לשלום במכרות ניתנה אתמול, כשה׳ וינסטון צ׳רצ׳יל, שר האוצר, הכריז בבית הנבחרים כי שאלות שעות העבודה והמשכורות שבסכסוך בין אגודת בעלי המכרות ובין הועד הפועל של הכורים נכללות בתחום סמכותו של בית הדין הלאומי לבוררות.

הוא הביע תקוה שיושג בקרוב הסדר בונה ושתינתן פקודה לחזרה כללית אל העבודה. באותו יום עצמו נועד ה׳ קוק, מזכיר התאחדות הכורים, עם ה׳ צ׳רצ׳יל, ועובדה זו נחשבת שם לסימן טוב.

לאחר הצהרים נתכנסה ועידת צירי הכורים לדון בהצעת בית הדין הלאומי לבוררות כאמצעי להשבת השלום, ונשמעו בה נאומים חריפים אחדים. ולא בכדי: שביתת הכורים נמשכת מאביב, וכל הצעה למסור את שאלת השעות והמשכורות לידי בית דין נדחתה עד כה בלא דיון. הגליון של אתמול הביא את חידושן של תקנות שעת החירום בלונדון, והידיעה של היום היא הצעד הראשון בכיוון ההפוך; אין אנו יודעים אם יילך בו.

מה עושה חבר הלאומים בפטיציה

תצלום דיוקן של ה׳ דה ז׳ובנל
ה׳ דה ז׳ובנל, שהיה נציב צרפת בסוריה

ג׳ניבה. ה׳ דה ז׳ובנל הכריז לפני בא כוחו של העתון ״ליברטה״ כי ה׳ נאנסן ביקש להרחיב את זכויותיהם של הפונים בבקשות כדי ללחוץ על המדינות שיש להן מנדטים, ולדעתו ״זהו דבר שאינו עולה על הדעת כלל״.

והוא הוסיף דברים שראוי לקוראינו לשמעם: ״אני יודע מה זו פטיציה, בהיותי נציב שלחתי כמה פטיציות לממשלה שתמסור אותן לחבר הלאומים. היה זמן שהאמנתי בפטיציות, אבל נוכחתי שאותם השמות עצמם חתומים על פטיציות המתנגדות לפעמים זו לזו״. לדבריו נתאכזבו אלה שבאו בפטיציה בדבר הפרדת חלב מסוריה מן הבחירות שנערכו שם, שהוכיחו כי התושבים הם בעד האיחוד. וסיומו: ״כדי להיות חבר בועדת המנדטים צריך לדעת הכל ולהכיר את כל הארצות בעולם. אני דורש יותר חופש לממשלות המנדט״.

ובאותו יום עצמו מגיעה מלונדון ידיעה המשלימה את התמונה. סופר עתון בריטי בג׳ניבה מודיע כי מחאתה של חבש על ההסכם האנגלי-האיטלקי נשמרת בארכיון של חבר הלאומים, על אף שמדינות אחדות רצו לעורר את השאלה ולתמוך בה, ובכך נדחה פתרונה לזמן בלתי מוגבל. הנה שני צדדיו של אותו מנגנון: מדינה חברה מוחה נגד הסכם שכרתו שתי מעצמות, והמחאה אינה נדחית ואינה מתקבלת אלא נגנזת; ומי שהיה נציב בעצמו אומר בגלוי שאין הפטיציות שוות את הנייר. זכות הפטיציה היא הכלי שבו משתמשים כאן שני הצדדים, ולפיכך אין אלה ענינים של ג׳ניבה בלבד.

מקנזי קינג נשבע באוטאבה

תצלום דיוקן של מר מקנזי קינג
מר מקנזי קינג, ראש ממשלת קנדה

אוטאבה. ה׳ מייהן, ראש ממשלת קנדה השמרני, שממשלתו הובסה בבחירות הכלליות האחרונות, התפטר אתמול, וממשלתו החדשה של ה׳ מקנזי קינג, ראש הממשלה הליברלי, הושבעה. עיקר חבריה מחזיקים באותם התיקים שבהם החזיקו כשהתפטרו בשעת חילופי הממשלה ביוני.

ראש הממשלה הפורש הודיע כי מפלגתו תסייע בכל דרך להשתתפותם של באי כח קנדה במועצת הקיסרות שתתכנס בחודש הבא, ולפי ״סאנדיי טיימס״, אם לא יתעוררו סיבוכים פנימיים נוספים בקנדה, ישתתף מקנזי קינג עצמו במועצה בלונדון.

ושתי אמירות באות באותו שבוע ומעמידות את השאלה שתונח על שולחן המועצה ההיא. ה׳ מקנזי קינג דחה בתוקף הצעות לצירוף קנדה אל ארצות הברית והכריז: ״לארץ זו לא יוכל להיות גורל גדול יותר מאשר להיות אחת מן האומות החפשיות השולטות בעצמן שבקיסרות״. ולורד בלפור אמר מצדו כי אין עליונות של חלק אחד על חברו, ובלשונו: ״איש לא יכול לתאר לעצמו שבקיבוץ הזה של מדינות חפשיות אחת עומדת מעל לחברתה; כולן שוות״. מי שקורא את שתיהן יחד רואה שהשאלה אינה עוד אם יוכר השוויון, אלא מה יהיה תכנו המעשי.

אתונה מבקשת ממשלה לא מפלגתית

אתונה. מנהיגי האנטי-ונזליסטים, ובהם ה״ה מטאקסאס וטסאלדאריס, ביקרו אצל הנשיא קונדוריוטיס וביקשו ממנו לכונן מיניסטריון מעשי שאינו מפלגתי.

הגנרל קונדיליס הודיע למנהיגים אלה כי יתפטר אם יקבלו על עצמם את האחריות למאורעות שיבואו. הוא מתכוון לקרוא לועידה כללית של מנהיגי המפלגות כדי להתייעץ על המצב, ומחכה לבואם של שני מנהיגים ממקדוניה. שמות אחדים מן הנזכרים בידיעה משובשים, והדפסנו את הקריאים שבהם בלבד.

מי שעקב אחר הענינים ביון בחדשים האחרונים יראה כאן דפוס שכבר נתגלה: מועד הבחירות נקבע, וכל ההכנות אליהן הן משא ומתן על מי ינהל אותן. מיניסטריון לא מפלגתי הוא בלשון המקום ממשלה שכל הצדדים מאמינים שלא תטה את הקלפי, והדרישה להקימו דוקא עכשיו מלמדת עד כמה אין הצדדים מאמינים זה לזה.

מקורות לידיעה