מחיר המלחמה במגפת הבקר

חיפה. ״התחלה ראשונה בפתרונן של שתי שאלות בוערות נעשתה בימים אלה בחיפה״, כותב בעל המאמר שלפנינו, והמעשה עצמו פשוט: בנק אפ״ק ניגש לבנין בית משלו במרכז המסחרי של העיר, ובנין זה יעלה בסכום הגון. המאמר אינו נוקב בסכום ואינו נוקב במספר המועסקים, ואף אנו איננו נוקבים.

ואלו הן שתי השאלות. הראשונה, המצאת עבודות צבוריות למחוסרי עבודה; והשניה, רכישת רכוש עצמי למוסדותינו הצבוריים במקום שכר דירה. בעל המאמר מונה את סכומי השכירות הגדולים שהוציאו המוסדות במשך השנים ושהלכו לכיסים זרים, וטוען כי ברצון ובהתאמצות שאינה מרובה כבר היו יכולים כולם להגיע לכך שיהיו להם בתים משלהם, ובכך היו מבססים את מצבם ומונעים הוצאה החוזרת שנה שנה.

הטענה אינה חדשה, אלא שהיא נשמעת אחרת כשהיא באה בצורת אבנים ולא בצורת מאמר. מוסד השוכר דירה משלם בכל שנה את אותו הסכום ואינו קונה בו דבר; מוסד הבונה משלם פעם אחת סכום גדול, ומעמיד בידו נכס שאפשר ללוות עליו בשעת הצורך. ובינתים, בשעת הבניה עצמה, עומדים במקום אנשים ועושים מלאכה, וזה צדה השני של אותה מטבע.

תל אביב. יצאה החוברת החמישית של הירחון הכלכלי היוצא בעיר בשם ״פלשתין אנד ניר איסט אקונומיק מגזין״, ובה מאמרים אחדים שראוי לסוחר ולחקלאי לעיין בהם.

ה׳ ש. הופיין כותב בה על המטבע החדשה; ד״ר זגורודסקי על ביטול המעשר; ה׳ א. פלדמן על תחנת הנסיונות החקלאית של פיק״א; ד״ר פייטלוביץ על אספקת החלב בארץ ישראל; ה׳ פופר על הביטומן בארץ ישראל; ד״ר גרינולד על העיר העתיקה בעולם; והרוזן דה לה ואלט על התיירות במצרים. ובצדם מדורים קבועים לעניני כספים, לחקלאות, למסחר ולתעשיה, וידיעות על ארץ ישראל, על מצרים, על סוריה ועל פרס.

שנים מן הראשונים שברשימה נוגעים בכיסו של כל אדם. שאלת המטבע אינה שאלה של אספנים: מי שמוכר בחוץ לארץ ומקבל את תמורתו במטבע אחת, ומשלם כאן במטבע אחרת, יודע שהפרש קטן בשער אוכל את רווחו של משלוח שלם. וביטול המעשר הוא שאלת המס של הפלח ושל הנוטע כאחד, והיא נדונה בארץ הזאת זה שנים בלי שתוכרע. ידיעה על חוברת אינה ידיעה גדולה, אבל ירחון כלכלי היוצא בתל אביב ומביא ידיעות מארבע ארצות הוא עצמו סימן למשהו.