דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · ב׳ בתמוז תרפ״ו · 14 ביוני 1926
מוסף סוף השבוע · ל׳ בסיון תרפ״ו · 12 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

הסופר אנדרי סוקול אבד עצמו לדעת

הסופר היהודי-רוסי אנדרי סוקול מצא את מותו בידי עצמו במוסקבה ב-9 ביוני. בחוגי הספרות העברית נודע כאחד הקולות היהודיים הנאמנים בספרות הרוסית.

דיוקן סופר
דיוקן סופר

לפי הידיעות שהגיעו מרוסיה, סוקול היה בין הסופרים היהודים שלא נטשו את ייחודם הלאומי גם בתוך הסביבה הרוסית. ב'הארץ' פורסם פרויליטון מפורט על חייו, המגולל את דרכו הספרותית ואת מסכת יחסיו עם הזהות היהודית. סיפורו 'האבק', שנדפס ב'ווסכוד', נחשב לאחד מיצירותיו הנכבדות.

מותו של סוקול מעורר שאלות כבדות על מצב הסופרים היהודים ברוסיה של ימינו, הנתונים בין שתי עולמות ואינם מוצאים מנוח בזו ובזו.

מן הארץ

כתבי קאפקא ניצלו מן האש

הוצאת ספרים בברלין מוציאה לאור שני כרכים חדשים מכתביו של פרנץ קאפקא, הסופר היהודי מפראג שנפטר לפני שנתיים. הספרים ניצלו בזכות ידידו הנאמן מכס ברוד, שסירב למלא את צוואת המנוח לשרוף את כל כתביו.

ברוד עמד בפני דילמה קשה: מחד צו ידידו המת, ומאידך אמונתו כי היצירות ראויות לעולם. בחוגי הספרות הגרמנית-יהודית נדונה החלטה זו בעניין רב. יש הרואים בכך הפרה של רצון המנוח, ויש המברכים על הצלת יצירות שלדעתם עתידות לתפוס מקום של כבוד בספרות.

הכרכים החדשים כוללים סיפורים קצרים ורשימות שנמצאו בעיזבון. קאפקא, שנודע בחייו בעיקר בחוגי ספרות צרים בפראג ובווינה, מגיע כעת לקהל קוראים רחב יותר.

מן העולם

כינוס מנגני ארץ ישראל

ועדת התרבות סידרה אולם קריאה לרגל כינוס מנגנים מקומיים. בין הפעילויות שנקבעו: שיעור של ה' קלורי בתולדות האמנות החדשה, הפותח לפני הקהל צוהר אל ההתפתחויות באמנות האירופית.

הכינוס משקף את הגידול בחיים המוסיקליים והתרבותיים של הישוב. מארגני האירוע מקווים כי יהיה זה הראשון בסדרה של מפגשים קבועים, המאחדים את אנשי האמנות מן הערים השונות.

פרויד: יהודי נאמן, לא לאומי

פרופסור זיגמונד פרויד
זיגמונד פרויד, מחדש תורת הנפש

שיחה עם פרופסור זיגמונד פרויד, שפורסמה בשבועות האחרונים בעיתונות האירופית, עוררה הדים בחוגים יהודיים. פרויד אמר במפורש: 'יהודי נאמן אני, אך לא יהודי לאומי.'

הדברים נתפרשו בדרכים שונות, מן הביקורת הציונית ועד ההבנה הסימפטטית. ההרהורים של פרויד מגלמים את השאלה הרחבה העומדת בפני יהודי התפוצות: כיצד לשמור על ייחוד לאומי בתוך חברה שאינה יהודית.