דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · י״ז בתמוז תרפ״ו · 29 ביוני 1926
צום שבעה עשר בתמוזהיום, י״ז בתמוז תרפ״ו, צמים בכל הארץ צום שבעה עשר בתמוז, הפותח את ימי בין המצרים, שלושת שבועות האבל על פרצת חומות ירושלים הנמשכים עד תשעה באב. מן העיתון.
מוסף סוף השבוע · י״ד בתמוז תרפ״ו · 26 ביוני 1926

סער באספת הוועד הלאומי: מי בעל הבית בארץ?

ישיבותיה של אספת הוועד הלאומי בירושלים היו השבוע לזירת התנצחות פוליטית חריפה. שלוש מחלוקות עיקריות חצו את האספה: מלחמת בעלי הבתים בעיריית תל-אביב על זכות הבחירה, מחלוקת חוקת הקהילות שבין המוסדות הנבחרים ובין ההנהלה הציונית, ושאלת ההתאזרחות שעוררה חיכוך בין הרביזיוניסטים ובין מחנה הפועלים והמרכז. (לדיווח הכללי על האספה ראה בעמוד הראשי)

המכנה המשותף לשלוש המחלוקות הוא שאלת הסמכות: מי מוסמך להכריע בענייני הפנים של הישוב, ומי מדבר בשמו כלפי השלטון. הצירים נחלקו לפי מפלגותיהם, וקווי החלוקה שבין מחנה הפועלים, המרכז והרביזיוניסטים נחשפו בגלוי.

עיין גם
מסחר
קאיו יגיש לבית הנבחרים תכנית לייצוב הפרנק

הדיונים נמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, ובכמה מהם הושמעו דברים קשים. בחוגי האספה ציינו כי נדירה אספה שבה התלקחו בכפיפה אחת כל כך הרבה עניינים עקרוניים.

קיש: תביעת בעלי הבתים סכנה לאומית

המלחמה שבין הסתדרות בעלי הבתים בתל-אביב ובין העירייה הגיעה אל בימת האספה. בעלי הבתים, בתביעתם המשפטית נגד העירייה, טענו כי יש לשלול את זכות הבחירה במוסדות העיר מיהודים שהם נתינים זרים.

קולונל קיש הזהיר כי נימוק זה, בצאתו מפי יהודים, עלול להמיט תקלה על מעמדו של העם היהודי בכל הארץ, ובפרט לקראת הבחירות הקרובות לעיריות. ה' סופרסקי הגן על עמדה נאמנית, ה' בן-גוריון מחה במרץ, והאספה ביקשה מן הוועד הפועל להתערב בין שני הצדדים.

אוסישקין נגד ההנהלה בחוקת הקהילות

פרשת חוקת הקהילות העמידה זה מול זה את המוסדות הנבחרים ואת ההנהלה הציונית. נתברר כי ההנהלה פנתה אל ממשלת המנדט לאשר את החוקה בלא רשות מאת הוועד הלאומי, וה' אוסישקין הטעים כי סדרי הפנים של הישוב הם עניינם של מוסדותיו הנבחרים בלבד.

ה' בן-גוריון תקף את דרך הפעולה מעל ראשם של הנבחרים. האספה החליטה כי שאלת סדרי הפנים נתונה בידי הוועד הלאומי ואספת הנבחרים, ודרשה מן הסוכנות היהודית לפעול לתיקון החוקה, וכי על ההנהלה הציונית להימנע מהחלטה מחייבת בטרם יאמרו הנבחרים את דברם.

הרביזיוניסטים לבדם נגד הקריאה להתאזרחות

שאלת ההתאזרחות נשאה אף היא אופי מפלגתי מובהק. בעוד מחנה הפועלים והמרכז תבעו לצאת מיד בקריאה פומבית אל הישוב להזדרז ולהתאזרח, דרשו הרביזיוניסטים לבדם לדחות את הקריאה עד שתכניס הממשלה תיקונים בחוק האזרחות.

ה' מיוחס קשר את השאלה אל הבחירות הקרבות לעיריות, והזהיר כי סכנה נשקפת למעמד הציבור היהודי אם לא יתאזרחו רבים בעוד מועד. בסופו של דבר נתקבלה ההצעה לצאת בקריאה וליצור קרן להתאזרחות, חרף התנגדות הרביזיוניסטים.

מקורות לידיעה