דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · י״ז בתמוז תרפ״ו · 29 ביוני 1926
צום שבעה עשר בתמוזהיום, י״ז בתמוז תרפ״ו, צמים בכל הארץ צום שבעה עשר בתמוז, הפותח את ימי בין המצרים, שלושת שבועות האבל על פרצת חומות ירושלים הנמשכים עד תשעה באב. מן העיתון.
מוסף סוף השבוע · י״ד בתמוז תרפ״ו · 26 ביוני 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

בשורה על מציאת זהב רב בגיניאה החדשה

מן העולם

אוצר זהב נתגלה בקרבת נהר בולולו

מגיניאה החדשה, הנתונה לפיקוח משותף של ההולנדים והבריטים, נמסר כי נתגלו כמויות זהב עצומות בקרבת נהר בולולו, וכל הסימנים מעידים כי עתידה לפרוץ נהירת מחפשים גדולה מאוסטרליה.

לפי הידיעות מדובר בשלב מוקדם של חיפושים, ועדיין לא נודע היקפו האמיתי של השדה. כדרכן של בשורות זהב, אצה הדרך לרבים לצאת אל המקום, ואנשי המדע מזהירים כי לא כל נצנוץ זהב הוא, וכי רק חקירה מסודרת של הקרקע תלמד אם יש בו כדי מכרה של ממש.

מחפשי הזהב מבקשים בתחילה את הזהב הסחוף, פתיתים וגרגרים שנשטפו מן הסלע אל אפיק הנהר ושוקעים בין החצץ. את אלה מפרידים בנפה ובאגן שטיפה, ורק לאחר שמתברר כי האפיק עשיר, פונים לחפש את עורק הזהב שבסלע עצמו.

מן הארץ

מלחמת היתוש: אבקת פריז על פני המים

במערכות הקדחת בארץ ובארצות השכנות מפזרים החוקרים אבקת פריז, היא תרכובת נחושת וחומצה ארסנית, כאבק דק על פני מים עומדים, כדי להמית את זחלי היתושים בטרם יבגרו ויעופו.

יתוש הקדחת מטיל את ביציו על פני מים עומדים ושקטים, ובהם גדלים הזחלים התלויים מתחת לקרום המים ונושמים אוויר דרך נקב זעיר. האבקה הרעילה, הצפה על פני המים, נבלעת בפיהם של הזחלים בעת מזונם, וממיתה אותם בעודם במים.

לדברי מקורות נבחנת עתה יעילות השיטה בשדה, והיא מצטרפת אל הדרכים הוותיקות של ייבוש ביצות ושל פיזור שכבת שמן דקה על פני המים, החונקת את הזחלים. עבודה זו עולה בקנה אחד עם מאמצי ועדת הקדחת של חבר הלאומים לתאם את המלחמה במחלה.

סקר ים המלח: אשלג וברום במצולות

נמסר כי נמשכים סקרים מדעיים של קרקעית ים המלח ובקעת הירדן מטעם מוסדות המנדט, ובהם דיווחים על ריכוזי אשלג וברום במי הים. יזמים, ובהם ה׳ משה נובומייסקי, עוקבים אחר ההתקדמות לקראת זיכיון להפקה מסחרית.

יש להדגיש כי טרם ניתן כל זיכיון להפקה, והדברים נתונים עדיין בגדר חקירה. ערכו של ים המלח למדע הוא בריכוז המלחים הגבוה שבמימיו, הגבוה בהרבה מזה שבימים אחרים, עד שאדם צף בהם על נקלה.

האשלג נחוץ לזיבול השדות והברום לתעשייה ולרפואה, ועל כן רבה התקווה כי יעלה בידי החוקרים ללמד כיצד יפיקו אותם ממי הים בדרך שתשתלם.

פינת השדה

כוורת הדבורים ומלכתה

כוורת הדבורים ומלכתה
כוורת הדבורים ומלכתה

יש מעט מראות בשדה המלמדים על סדר וחריצות כמראה הכוורת בשעת בוקר, עת יוצאות הדבורים אל הפרחים ושבות עמוסות אבקה, וזמזומן הרצוף עולה כקול תפילה מתמשכת מאחורי דפנות העץ.

בכל כוורת שלושה מיני דבורים, ולכל מין מלאכתו. המלכה, גדולה מכולן, אינה עוסקת אלא בהטלת ביצים, ויש שתטיל אלפים ביום אחד. סביבה אלפי פועלות, נקבות עקרות, והן הבונות את חלות השעווה, האוספות את הצוף והאבקה, המאווררות את הכוורת בכנפיהן והשומרות על פתחה. ומעטים הזכרים, שכל תכליתם להפרות מלכה צעירה.

הכוורי הנבון מבחין על נקלה בין המלכה לזכר: גוף המלכה ארוך וצר, ועוקצה שמור לה ללא שימוש, ואילו הזכר גס וכבד וחסר עוקץ. כשמבקש הכוורי לבדוק את הכוורת, מעלה הוא עשן קל, והדבורים, החוששות לדליקה, ממהרות למלא כרסן בדבש ונעשות נוחות וכבדות, ואינן ממהרות לעקוץ.

מן הקדמונים למדו בני אדם לקחת מן הדבורים את עודף הדבש בלא להשחית את הכוורת, ובדורנו, מששוכללו הכוורות בעלות המסגרות הנשלפות, אפשר ליטול את החלות המלאות ולהשיב את הריקות, והדבורים מוסיפות במלאכתן. כך מלמדת אותנו הדבורה הקטנה פרק בסדר, בחיסכון ובעמל משותף, שאף בוני הארץ יכולים ללמוד ממנו.

מקורות לידיעה