דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · כ״ב בתמוז תרפ״ו · 4 ביולי 1926
יום העצמאות לארה"ב - 150 שנההיום מציינת ארצות הברית 150 שנה לעצמאותה. חגיגות הסזקוויסנטניאל בפילדלפיה, הנשיא קולידג' בראש הטקסים.לקריאה ←מוסף סוף השבוע · כ״א בתמוז תרפ״ו · 3 ביולי 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

ליסאואר מביע חרטה על שיר השנאה

ארנסט ליסאואר, המשורר הגרמני-יהודי שכתב את 'שיר השנאה לאנגליה' בראשית מלחמת העולם, כותב כעת במאמר שפורסם בעיתונות הגרמנית כי מתחרט על השיר.

מערכת עיתון עברי בארץ ישראל
מערכת עיתון עברי בארץ ישראל

השיר, שנכתב בסתיו 1914 בימי ההתלהבות הפטריוטית הראשונה, הפך לאחד היצירות המפורסמות ביותר בגרמניה ותורגם לעשרות שפות. הקיסר וילהלם העניק לליסאואר עיטור על השיר. אולם לאחר המלחמה הפך השיר למקור מבוכה, ופטריוטים גרמנים שרצו לתקן יחסים עם בריטניה ראו בליסאואר סמל לא נוח.

ליסאואר, יהודי ממוצא ברסלאו, כותב כי השיר נכתב מתוך רגש כן של אכזבה מבריטניה, שנתפסה בעיניו כבוגדת בתרבות הגרמנית המשותפת. אך כעת הוא מבין כי שנאה אינה משרתת את האמנות ולא את העמים. דבריו מעוררים תגובות מעורבות בגרמניה, שם הימין הלאומני רואה בחרטתו בגידה ואילו המחנה הליברלי מברך על ההכרה.

מן הארץ

הבימה בסיבוב, אהל סיים עונה

תיאטרון אוהל
תיאטרון אוהל, הבמה של הפועל העברי

להקת הבימה, התיאטרון העברי שנוסד במוסקבה, ממשיכה בסיבוב עולמי נרחב שהחל מוקדם יותר השנה. הלהקה, שזכתה לשבחים רבים על הצגותיה בעברית, צפויה להגיע לארץ ישראל בהמשך השנה, אם כי מועד מדויק טרם נקבע.

בתל-אביב, תיאטרון אהל סיים את עונתו הראשונה המלאה. אהל, שנוסד כתיאטרון של פועלים ופועל בחסות ההסתדרות, הציג במהלך העונה מחזות בעברית לקהל גדל והולך. ביקורת בעיתונות ציינה את המאמץ להנגיש תיאטרון עברי לשכבות עממיות, אף שהרמה האמנותית עדיין רחוקה מזו של הבימה.

עצם קיומם של שני תיאטרונות עבריים, בשלבי התפתחות שונים, מעיד על הצמיחה של חיי התרבות ביישוב. עוד לפני שנים ספורות לא היה אף תיאטרון עברי מקצועי, וכעת ניתן לדבר על ראשיתה של תרבות בימתית בשפה העברית.

מן העולם

ויכוח על הקמת קרן תרבות לאומית

מנחם אוסישקין
מנחם אוסישקין

בחוגי הסופרים והמשוררים בארץ ישראל נמשך הוויכוח על הקמת קרן תרבות לאומית. מר מנחם אוסישקין הציע את הרעיון, והמשורר ח.נ. ביאליק הביע תמיכה, בטענה כי התרבות העברית זקוקה למימון יציב שאינו תלוי בתרומות אקראיות.

מנגד, מר י.ח. רבניצקי הזהיר מפני חסות מפלגתית על מוסדות התרבות. לדבריו, אם קרן כזו תוקם בידי גוף פוליטי, היא תשרת את האינטרסים של המפלגה ולא את האינטרסים של היצירה העברית. הוויכוח משקף מתח רחב יותר ביישוב בין הצורך במוסדות מאורגנים לבין החשש מפני ביורוקרטיה מפלגתית.

מקורות