הבימה הציגה את הדיבוק בפריז

להקת הבימה העברית, שיצאה ממוסקבה ומחפשת את דרכה אל הבמות הגדולות של אירופה, הציגה את מחזה הדיבוק מאת ש. אנ-סקי בתיאטרון מדלין שבפריז. ההצגה עוררה התרגשות רבה בקהל.

הדיבוק, שנכתב במקור ביידיש ותורגם לעברית, מספר את סיפור האהבה שבין חנן ולאה, אהבה שאף המוות אינו מפריד. הלהקה הציגה את המחזה בעברית, ואף על פי כן הצליחה להעביר את עוצמת הדרמה אל צופים שאינם מבינים את השפה. הביקורות בעיתוני פריז היו נלהבות.

בחוגי התרבות העברית מוצאים בלילה הפריזאי אישור כי תיאטרון עברי יכול לעמוד כשווה בין שווים לצד כל בית-משחקה בן שם שבאירופה.

שאלת ביתה הקבוע של הלהקה עדיין פתוחה: יש הקוראים להביאה לארץ ישראל, ויש המעדיפים שתמשיך להופיע באירופה כשגרירת התרבות העברית. כך או כך, הערב בפריז היה ערב של כבוד לשפה העברית ולאמנות היהודית.

המשורר אורי צבי גרינברג פרסם מאמר חריף על דרך ציבור ישראל בציון תשעה באב ועלייתו לכותל המערבי. גרינברג, הידוע בשירתו הסוערת ובלשונו הבוערת, מבקר את הציבור היהודי על שהפך את יום הזיכרון לחורבן לטקס חיצוני נטול תוכן.

לדברי גרינברג, העלייה לכותל המערבי הפכה לבכי שגרה, שעה שהמסר האמיתי של תשעה באב הוא קריאה חרישית לבניין ולמעשה. "אין חורבן שאינו קורא לתקומה," כותב המשורר, ותובע מן הישוב לקרוא ביום האבל חוזה עם העתיד, לא רק יריעת עבר.

גרינברג, שעלה לארץ לפני שנים ספורות מגליציה, התפרסם בשיריו הכבדים ובפרוזה הפובליציסטית שלו. דבריו על תשעה באב צפויים לעורר ויכוח: יש הרואים בהם חילול הקדושה, ויש המקבלים את הביקורת ותובעים אף הם תוכן חדש ליום הישן.