סכסוך גלוי פרץ בתיאטרון הארץ-ישראלי בתל אביב: המשא והמתן בין חברת התא"י ובין להקת המשחקים נפסק, והשחקנים פרסמו בעתונות גילוי דעת ארוך המבאר את דרישותיהם.
חברת התא"י בע"מ הודיעה כי עם גמר עונת הקיץ נתהווה בתיאטרון מצב מסובך, שלא עלה בידה למצוא ממנו מוצא, וכי נאלצה להפסיק את המשא והמתן עם המשחקים. בתשובה לכך פרסמו המשחקים 'ברור דברים' מפורט, ובו הם מעמידים את הציבור על השתלשלות הפרשה מראשיתה.
לדברי המשחקים, שלש היו דרישותיהם: סדור ההנהלה על יסוד משותף, שהחברה תקבל עליה את הצד האדמיניסטרטיבי של המוסד ותבטיח ללהקה סולם דרגות קבוע של שכר; והזמנת במאי מקצועי ומנוסה מאירופה, מתלמידיו של מקס ריינהרדט, שכן אין תיאטרון אמנותי יכול להעמיד את שקספיר, את אנסקי ואת שלום עליכם על ידי במאי אחד ויחיד. שאלת המשכורת, מטעימים החותמים, לא היא שהפסיקה את המשא והמתן, כי אם שאלות ההנהלה והסדר.
משנדחו הדרישות נפסק המשא והמתן, ולפי הודעת החברה עומדת היא ליסד להקה חדשה בשם 'בכוחות חדשים'. המשחקים, ובהם הגב' מרים ברנשטיין-כהן וחבריה הוותיקים, מכריזים מצדם כי לא יירתעו וכי יוסיפו לחפש את דרכם ביצירת האמנות העברית בארץ.
מן הארץ
'מירנדולינה' הוצגה בבית העם
בבית העם בתל אביב הוצגה הקומדיה 'מירנדולינה' מאת המחזאי האיטלקי קרלו גולדוני, בידי אנשי התא"י שנפרדו מן הלהקה. בפתח ההצגה עברו המשחקים בתוך אולם הקהל בקול שירה ועלו אל הבמה במדרגות שהותקנו לכך, והקהל קיבל את החידוש בחבה.
אף כי שלש המערכות ארוכות קצת והנפשות לקוחות מעולם זר ורחוק, מילא הקהל את פיו צחוק לעתים. גולדוני, בן ונציה של המאה השמונה עשרה, נחשב לאבי הקומדיה האיטלקית החדשה, והעלאת מחזהו על במה עברית יש בה משום הרחבת גבולה של במתנו הצעירה.
מן העולם
'אהל' הציג לראשונה בדרום יהודה
הצגתו הראשונה של תיאטרון 'אהל' בדרום יהודה נערכה בהשתתפות קהל של כשבע מאות איש, שבאו מן הנקודות הקרובות והרחוקות. נמסר כי רבים עשו דרך ארוכה בעגלות וברגל כדי לראות את משחקי להקת הפועלים.
הצלחת הערב מלמדת על צמאון התיאטרון הגדול השורר במושבות ובנקודות העבודה, הרחוקות מן הבמות שבערים. 'אהל', סטודיה דרמטית של ציבור הפועלים, שם לו למטרה להביא את הבמה העברית אל העובד באשר הוא שם.
המשפט העברי ומשפט הארץ
ההתאגדות למשפט עברי דנה בישיבתה בשאלת השימוש בדין העברי בארץ ישראל, על רקע החקיקה החדשה המאמצת עקרונות מן המשפט האנגלי. הדיון נסב על השאלה: כלום יכירו בתי הדין של הארץ במורשת המשפטית העברית, או שמא ילך משפט הארץ כולו אחרי הדוגמה האנגלית.
ההתאגדות, שחבריה משפטנים וחוקרים, שוקדת זה שנים על כינוס חומר הדינים העברי ועל התאמתו לצרכי הזמן. לדעת חבריה, אין תחית האומה שלמה בלא תחית משפטה, ושעת החקיקה הזאת שעת כושר היא שאין דוגמתה.