דלג לתוכן העמוד
bookmark

כ״ז באב תרפ״ו7 באוגוסט 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · כ״ז באב תרפ״ו · 7 באוגוסט 1926

הבכורה של גוגול בעברית

ספרו של קלוזנר, כתב העת 'הכתובים', והביימה כובשת את ריגה

בבית העם בירושלים הועלה מחזה של גוגול בתרגום עברי, פרופסור קלוזנר הוציא את ספרו על הספרות העברית החדשה, כתב העת 'הכתובים' ראה אור בכרכו השני, ולהקת הבימה זוכה להצלחה בריגה שבלטביה. שבוע שמוכיח כי הספרות העברית אינה עוד ענין של יחידים.

הספרות העברית עוברת בשנים אלה תהליך של התבגרות. לא עוד תרגומים בלבד, אלא יצירה מקורית, ביקורת עצמאית ומוסדות תרבות שמתחילים לעמוד על רגליהם. השבוע שעבר המחיש זאת מכל עבריו.

בית יוסף קלוזנר בתל אביב
בית יוסף קלוזנר בתל אביב

בית-הדפוס העברי

ספרים אמנות ותרבות

אחד-העם 7, תל-אביב

מן הארץ

בכורת גוגול, ספרו של קלוזנר וכתבי העת

בבית העם בירושלים הועלה השבוע לראשונה בעולם מחזה מאת ניקולאי גוגול בתרגום עברי.

המחזה 'השדכן' (הידוע גם בשם 'השידוך' או 'הנישואין') הוא קומדיה קצרה שכתב גוגול בשנות הארבעים של המאה הקודמת. העלילה עוקבת אחר שדכן שמנסה לשדך בחורה צעירה לאחד ממספר מועמדים, וכל אחד מהם מגוחך בדרכו. בגרסה העברית שנשמעה בבית העם הרגישו הצופים כי הדמויות, הגם שרוסיות במקורן, מוכרות להפליא.

במקביל, פרופסור יוסף קלוזנר מן האוניברסיטה העברית הוציא לאור את ספרו 'תולדות הספרות העברית החדשה', מחקר מקיף שעוקב אחר התפתחות הכתיבה העברית מתקופת ההשכלה ועד ימינו. קלוזנר, הידוע בעמדותיו הנחרצות ובסגנון הביקורתי שלו, מתייחס בספר גם לסופרים שעדיין כותבים וגם למי שנפטרו, ואינו חוסך ביקורת מאיש.

גם כתב העת הספרותי 'הכתובים', שגיליונו הראשון התקבל בעניין רב, הוציא את כרכו השני. הירחון מפרסם שירה, סיפורת וביקורת, ומבקש להיות במה לדור הצעיר של הכותבים העבריים בארץ ישראל. בגיליון החדש מופיעים שירים ומאמרי ביקורת שטרם פורסמו.

הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בהר הצופים מונה כיום 85,000 כרכים. שנה וחצי לאחר הפתיחה, ממשיכות להגיע תרומות ספרים מקהילות יהודיות ברחבי העולם. הספרייה הופכת בהדרגה למרכז מחקר שאין לו תחליף בעולם העברי.

מן העולם

הבימה בריגה, ביר-הופמן בן שישים, ובצלאל בניו יורק

להקת הבימה, שיצאה ממוסקבה לסבב הופעות באירופה, זוכה להצלחה משמעותית בריגה שבלטביה. הקהל הריגאי, שחלק ניכר ממנו דובר יידיש ומכיר את המסורת התיאטרלית היהודית, קיבל את ההצגות בהתלהבות.

הבימה הוקמה במוסקבה בשנת 1917 כלהקה עברית, בחסותו של סטניסלבסקי. מאז עזבה את רוסיה הסובייטית היא נודדת בין ערי אירופה, מציגה בפני קהלים יהודיים ולא-יהודיים כאחד. ההצלחה בריגה מחזקת את מעמדה כלהקה התיאטרלית העברית המובילה, ורבים בישוב מקווים כי סופה שתתיישב בארץ ישראל.

בוינה ציין השבוע הסופר ריכרד ביר-הופמן את יום הולדתו השישים. ביר-הופמן, ממובילי הספרות האוסטרית-יהודית, ידוע בסגנונו המעודן ובמחזותיו שעוסקים בזהות יהודית בעולם האירופי. עבודתו 'חלום יעקב' נחשבת ליצירה מן החשובות בספרות הגרמנית-יהודית של הדור.

בניו יורק נסגרה בהצלחה תערוכת בצלאל, שהציגה את עבודות בית הספר לאמנות שהקים בוריס שץ בירושלים. התערוכה, שמשכה מבקרים רבים לאורך שבועות, הציגה ציורים, תחריטים, עבודות כסף ושטיחים בסגנון המזרחי-ארצישראלי. נמסר כי מספר יצירות נמכרו לאספנים אמריקאיים, וכי ההכנסות יופנו לתמיכה בפעילות בית הספר בירושלים.

ביקורת: זנגוויל ונורדאו כסופרים

דואר היום הקדיש ביום שישי מאמר ספרותי נרחב לשתי דמויות מכוננות: זנגוויל שזה עתה נפטר, ונורדאו שמת לפני שנתיים. שני סופרים שנפגשו בציונות ונפרדו ממנה באורח שונה. המאמר מעמיד את יצירתם הספרותית, לא הפוליטית, זו מול זו.

הכותב מתאר את נורדאו כאיש של מחשבה שיטתית, שהשתמש בספרות ככלי ביקורתי חברתי (ספרו 'ניוון' הוא דוגמה מובהקת). זנגוויל, לעומתו, היה סופר של דמויות: הוא ידע לצייר אנשים חיים, עם כל סתירותיהם ותקוותיהם. 'ילדי הגטו' אינו מאמר על הגטו אלא ביקור בו, והקורא מרגיש את הלחות בסמטאות ושומע את הוויכוחים בבתי הכנסת.

המוסף הספרותי של דבר מן היום השישי הביא גם הוא חומר עשיר: שירת מלחמה, ביקורת ספרותית ומכתב של ח.נ. ביאליק אל רוזוב. המכתב, שנכתב בסגנון האישי של ביאליק, חושף צד אנושי ויומיומי של המשורר הלאומי, רחוק מן הנאומים הציבוריים.

רקע תרבותי

  • בית העם בירושלים הוא אחד האולמות הציבוריים המרכזיים בעיר, ומשמש להרצאות, הצגות ואספות ציבוריות. הבכורה של גוגול בעברית מעידה על כך שהתיאטרון העברי מתחיל לפנות גם לרפרטואר העולמי.
  • כתב העת 'הכתובים' מבטא את הרצון של דור סופרים צעיר בארץ ישראל לפרסם בעברית בלי תיווך של מוסדות קיימים. שמו מרמז על כתבי הקודש: כשם שה'כתובים' הם החלק השלישי של התנ"ך, כך הגיליון מבקש להיות קול חדש לצד קולות ותיקים.
  • ריכרד ביר-הופמן (נולד 1866) שייך לחוג 'וינה הצעירה' שכלל גם הוגו פון הופמנשטל ושניצלר. עבודתו 'חלום יעקב' מתארת את המפגש בין יהודי מודרני לבין מורשתו הקדומה.

בקצרה

  • ספריית האוניברסיטה העברית בהר הצופים: 85,000 כרכים. התרומות ממשיכות להגיע מקהילות ברחבי העולם.
  • המוסף הספרותי של דבר: שירי מלחמה, ביקורת ומכתב ביאליק אל רוזוב. שבועון ספרותי שהולך ומתבסס.
  • תערוכת בצלאל בניו יורק נסגרה. יצירות נמכרו לאספנים אמריקאיים, וההכנסות יופנו לבית הספר בירושלים.
מודעה

הוצאת דביר

ספרים חדשים בהוצאתנו: כתבי ח.נ. ביאליק, מהדורה מתוקנת. יוצא לאור בקרוב: פרקי מחקר מאת יוסף קלוזנר. דרשו בכל בתי הספרים.

מקורות

  • דואר היום, 6 באוגוסט 1926 - מאמר ספרותי על זנגוויל ונורדאו
  • הארץ, 4 באוגוסט 1926 - בכורת מחזה גוגול בבית העם
  • דבר, 6 באוגוסט 1926 - מוסף ספרותי: שירי מלחמה, ביקורת, מכתב ביאליק
  • הארץ, 1 באוגוסט 1926 - ספרו של פרופ' קלוזנר על הספרות העברית החדשה
  • דבר, 5 באוגוסט 1926 - כרך שני של 'הכתובים'
  • הארץ, 2 באוגוסט 1926 - סגירת תערוכת בצלאל בניו יורק
  • דואר היום, 4 באוגוסט 1926 - הבימה בריגה
  • הארץ, 1 באוגוסט 1926 - ביר-הופמן בן שישים