דלג לתוכן העמוד
bookmark

כ״ז באב תרפ״ו7 באוגוסט 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · כ״ז באב תרפ״ו · 7 באוגוסט 1926

כוכב נוגה נעלם מאחורי הירח

תופעה נדירה נצפתה מתל אביב, חיסוני טיפוס חינם, ומחקר לב בפריז

כוכב נוגה נעלם מאחורי הירח בשמי תל אביב, בתי חולים פתחו במבצע חיסוני טיפוס ללא תשלום, נדבן אמריקאי הכריז על מרכז רפואי חדש בירושלים, ורופא מן הארץ הציג ממצאים חדשניים בכנס רפואי בפריז.

השבוע שעבר הביא עמו שילוב יוצא דופן של תופעות שמימיות, מפעלי בריאות ציבורית ומחקר רפואי. בשמי ארץ ישראל נצפתה תופעה אסטרונומית נדירה, ובמוסדות הרפואה פועלים להגן על תושבי הארץ מפני מחלות שמאיימות על כל שכבות האוכלוסייה.

חלון מצפה אל האופק
חלון מצפה אל האופק
ציוד ניסויי
ציוד מחקר מדעי

ליקוי כוכב נוגה: הירח כיסה את כוכב השחר

תופעה אסטרונומית נדירה נצפתה מתל אביב ביום שלישי בשעות הבוקר המוקדמות: כוכב נוגה, הבהיר בכוכבי הלכת, נעלם מאחורי הירח בין השעות 6:30 ל-7:10 בבוקר.

ליקוי כוכב לכת על ידי הירח הוא תופעה שאינה נצפית בכל שנה. הירח, הנע סביב כדור הארץ, עובר לעתים בין העין לבין כוכב לכת הנמצא הרחק מאחוריו. באותו רגע נדמה כאילו הירח בולע את הכוכב: נוגה נעלם לפתע מן הצד האחד של הירח ומופיע לאחר דקות ארוכות מן הצד השני. הזווית שבה נצפית התופעה תלויה במקומו של הצופה על פני כדור הארץ, ותל אביב נמצאה השבוע במיקום נוח במיוחד.

חובבי אסטרונומיה שעמדו על גגות הבתים בנווה צדק ובשכונת מונטיפיורי דיווחו כי התופעה נצפתה בבירור אף בעין בלתי מזוינת. כוכב נוגה היה עדיין בהיר מספיק בשעת השחר כדי להבחין בו, וכניסתו מאחורי הירח היתה פתאומית ומרשימה. הופעתו מחדש, כארבעים דקות לאחר מכן, עוררה התפעלות בקרב הצופים.

דיוקן נתן שטראוס
נתן שטראוס, נדבן ומחלוצי הבריאות

חיסון חינם נגד טיפוס הבטן ומרכז בריאות חדש

הוועד הרפואי הציוני ובית החולים הדסה פתחו במבצע חיסונים חינם נגד טיפוס הבטן ברחבי ארץ ישראל, ונתן שטראוס הכריז על מרכז בריאות חדש לכל עדות הארץ.

טיפוס הבטן הוא מחלה הפוגעת בעיקר בתנאים של צפיפות וחוסר תברואה. החיידק חודר אל הגוף דרך מזון ומים מזוהמים, ותוך שבוע עד שבועיים מתפתחת חום גבוהה, כאבי בטן וחולשה ממושכת. חיסון נגד המחלה, שפותח בעשור האחרון על ידי חוקרים צרפתים ובריטים, מזריק לגוף חיידקים מומתים שמעוררים את מערכת ההגנה הטבעית ליצור נוגדנים.

מרכז הבריאות שעליו הכריז נתן שטראוס, איש העסקים והפילנתרופ האמריקאי, ייפתח בירושלים ויהיה פתוח לתושבים מכל העדות והדתות. שטראוס, שביקר בארץ מספר פעמים, הפנה חלק ניכר מהונו לפרויקטים של בריאות ציבורית. המרכז יעסוק בעיקר בטיפול מונע: חיסונים, בדיקות ושיפור תנאי תברואה.

דיוקן חוקר
מחקר רפואי

ד"ר סטרוביצקי מתל אביב הציג מחקר לב בפריז

ד"ר סטרוביצקי מתל אביב הציג בכנס רפואי בפריז מחקר חדשני על שימוש בדיגיטלין לטיפול במחלות לב.

הדיגיטלין הוא תמצית הנשאבת מצמח האצבעונית (Digitalis), עשב פרחוני הגדל בר באירופה. התרופה מזרזת את פעימות הלב ומחזקת אותן, ומשמשת כבר מאות שנים ברפואה העממית. בעשורים האחרונים החלו רופאים ללמוד את פעולתה בצורה מדעית: הדיגיטלין פועל על שריר הלב עצמו, מאט את קצב הפעימות ומחזק כל פעימה בנפרד, כך שהלב שואב ודוחף יותר דם בכל מחזור.

חידושו של ד"ר סטרוביצקי נוגע למינון ולשיטת המתן. בכנס הפריזאי הציג נתונים מטופלים שטיפל בהם בתל אביב, והראה כי מתן מבוקר ומדורג של הדיגיטלין מפחית את תופעות הלוואי שממנן סובלים חולים רבים: בחילה, הפרעות ראייה וחולשה. הממצאים עוררו עניין בקרב הרופאים שנכחו, ונמסר כי מספר מוסדות רפואיים באירופה ביקשו לבחון את שיטתו.

דיוקן בוטנאי
חקלאות וטבע

התאנה: עץ הקיץ של ארץ ישראל

באוגוסט, כשהשמש מייבשת את האדמה והרוח החמה נושבת מן המזרח, עץ התאנה מגיש את פירותיו. אין עץ אחר בארץ ישראל שהקיץ שלו מתוק כל כך ושורשיו עמוקים כל כך בתרבותנו.

התאנה (Ficus carica) היא מן העצים הקדומים ביותר שתורבתו בידי אדם. חוקרי הצמחים מעריכים כי החלה לגדול בנוף הארץ הזאת לפני אלפי שנים, עוד לפני שאדם החל לזרוע חיטה. עליה הרחבים, המחולקים לאונות כמו כף יד פרושה, מספקים צל נדיב, ומכאן הביטוי הקדום "תחת גפנו ותחת תאנתו" כסמל לשלום ולשלוה.

פרי התאנה אינו פרי במובן הרגיל. מה שאנו אוכלים הוא למעשה פרח שהתהפך פנימה: מאות פרחים זעירים מרופדים בתוך כלי בשרני שנסגר על עצמו. ההפריה נעשית על ידי צרעה קטנה מסוג בלסטופגה (Blastophaga), שחודרת דרך פתח צר בתחתית הפרי, מאביקה את הפרחים הפנימיים ומטילה ביצים בחלקם. שיתוף פעולה זה בין הצמח לחרק נמשך זה מיליוני שנים, ואם ייעלם אחד מהם, ייעלם גם השני.

בארץ ישראל גדלים מינים רבים של תאנה, חלקם ירוקים וחלקם שחורים. התאנה הירוקה, הנפוצה בשפלה ובעמקים, מבשילה מוקדם באוגוסט, ואילו התאנה השחורה, הנפוצה יותר בהרים, מאחרת בשבועיים עד שלושה. חקלאי הארץ מכירים את ההבדלים היטב, ויודעים כי תאנה שנקטפה מוקדם מדי לא תמתיק לעולם: בניגוד לפירות אחרים, התאנה אינה ממשיכה להבשיל לאחר הקטיף.

ייבוש תאנים הוא מן המלאכות הוותיקות בארץ. הפירות נפרשים על גגות ועל אבנים שטוחות תחת שמש אוגוסט, ותוך ימים אחדים מתייבשים ומתמלאים מתיקות מרוכזת. תאנים מיובשות הן מזון שניתן לשמור חודשים ארוכים, ובכפרים רבים הן מקור מזון חשוב לחורף.

כיצד פועל הדבר

  • ליקוי כוכב לכת: הירח, הקרוב אלינו, עובר בדיוק בין העין לבין כוכב הלכת המרוחק. כוכב נוגה מרוחק ממנו פי חמש מאות מן הירח, אך שניהם נראים מן הארץ באותו גודל לכאורה.
  • חיסון: הזרקת חיידקים מומתים לזרוע. הגוף מזהה אותם כזרים ומייצר נגדם חומרי הגנה (נוגדנים). כשהחיידק החי מגיע בעתיד, הגוף כבר מוכן לו.
  • דיגיטלין: תמצית מצמח האצבעונית הפועלת על שריר הלב. מאטה את קצב הפעימות ומגבירה את כוחן, כך שהלב דוחף יותר דם בפחות מאמץ. מינון יתר מסוכן ודורש פיקוח רפואי.

בקצרה

  • ד"ר סוקניק חידש את חפירות החומה השלישית בירושלים בסיוע מימון אמריקאי. החפירות מבקשות לזהות את קו החומה שהקיף את העיר בתקופת בית שני.
  • ספריית האוניברסיטה העברית בהר הצופים מונה כיום 85,000 כרכים, שנה וחצי לאחר הפתיחה. הספרים מגיעים מתרומות מרחבי העולם היהודי.
  • ד"ר מאיר מן האוניברסיטה העברית מציין כי מיקומה של ארץ ישראל, בצומת שלוש יבשות, מעניק למוסדותיה המדעיים נגישות למחקרים מאירופה, מאסיה וממצרים כאחד.

מקורות

  • הארץ, 3 באוגוסט 1926 - ליקוי כוכב נוגה על ידי הירח בתל אביב
  • דבר, 3 באוגוסט 1926 - מבצע חיסוני טיפוס של הדסה
  • הארץ, 2 באוגוסט 1926 - מרכז בריאות נתן שטראוס
  • דואר היום, 4 באוגוסט 1926 - ד"ר סטרוביצקי בכנס רפואי בפריז
  • הארץ, 1 באוגוסט 1926 - חפירות ד"ר סוקניק בחומה השלישית