לב דוידוביץ' טרוצקי יושב במוסקבה בקיץ של 1926, ומי שמכיר את הנעשה בקרמלין יודע כי מעמדו הולך ונשחק. האיש שארגן את מהפכת אוקטובר ושהקים את הצבא האדום נדחק הצידה, צעד אחר צעד, על ידי סטלין ובעלי בריתו.

בשבועות האחרונים גיבש טרוצקי יחד עם זינובייב וקאמנייב גוש אופוזיציוני נגד סטלין, אך הברית בין שלושתם שברירית. סטלין שולט במנגנון המפלגה, ממנה ומפטר פקידים כראות עיניו, ומבודד כל מי שמעז להתנגד. טרוצקי, הנואם המבריק והתיאורטיקן החד, מגלה כי כישרון אינו מספיק כשהמנגנון בידי היריב.

טרוצקי נולד בשנת 1879 ביאנובקה שבאוקראינה למשפחת חקלאים יהודים. בצעירותו הצטרף למהפכנים, הוגלה לסיביר ונמלט, ובמהפכה עצמה היה היד הימנית של לנין. אך מאז מותו של לנין בשנת 1924 הולך טרוצקי ומאבד את אחיזתו, ועתידו הפוליטי בבירת ברית המועצות אינו ברור כלל.

גרטה לוביסה גוסטפסון, הידועה בשמה החדש גרטה גרבו, יושבת בדירה קטנה בהוליווד בקיץ של 1926 ומנסה להבין את אמריקה. הצעירה השוודית הגיעה לארצות הברית בשנה שעברה, בעקבות הבמאי מאוריץ שטילר שהביא אותה לאולפני אם.ג'י.אם, וסרטה הראשון 'הזרם' (The Torrent) יצא לאקרנים בחודשים האחרונים.

אולפני אם.ג'י.אם אינם בטוחים מה לעשות עם הכוכבת הצעירה. היא מסרבת להשתתף במסיבות, אינה נותנת ראיונות כמעט, ומעדיפה ללכת לבד ברחובות הוליווד. סרטה השני, 'המפתה' (The Temptress), נמצא בצילומים, ולפי הידיעות שטילר, שהחל לביימו, הוחלף בבמאי אמריקאי.

גרבו נולדה בשנת 1905 בשטוקהולם למשפחה עניה. אביה מת כשהיתה בת ארבע עשרה, והיא עבדה כמוכרת בחנות כובעים לפני שהחלה ללמוד משחק. שטילר גילה אותה והפך אותה לכוכבת בשוודיה, ומשם הביא אותה להוליווד. בת העשרים הזאת, עם הפנים החטובות והמבט הרציני, עשויה להיות הדבר הגדול הבא של הקולנוע האילם.

ארתור רופין, שמכונה בפי רבים 'אבי ההתיישבות העברית', חוגג השנה חמישים שנה לחייו. מירושלים, שם הוא יושב כבר שנים ארוכות, הוא מנהל את מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ומפקח על רכישת הקרקעות והקמת המושבות.

השבוע שבו פורסם תקציב ההנהלה, ובו 170 אלף לירות להתיישבות, הוא שבוע של חשבון נפש עבור רופין. הסכום נשמע גדול, אך רופין יודע כי מחירי הקרקע בארץ ישראל עולים, שהפלחים מעלים את דרישותיהם, וכי כל דונם שנרכש מחייב גם הכשרה, בנייה ותמיכה בשנים הראשונות.

רופין נולד בשנת 1876 בפרוסיה ולמד משפטים וכלכלה. בשנת 1908 שלחה אותו ההסתדרות הציונית לארץ ישראל לסקור את האפשרויות להתיישבות יהודית, ומאז לא עזב. הוא איש שיטתי ומדויק, שמאמין בתכנון ולא באימפרוביזציה, ורבים רואים בו את האחראי יותר מכל אדם אחר למפת המושבות והקיבוצים שמתפשטת על פני הארץ.

ביום שלישי, השלישי באוגוסט, נולד בשכונת אסטוריה שבקווינס, ניו יורק, תינוק ששמו אנתוני דומיניק בנדטו. אביו, ג'ון בנדטו, הגיע לאמריקה מכפר קטן בחבל קלבריה שבדרום איטליה, ואמו אנה, ממוצא איטלקי אף היא, עובדת כתופרת בבית.

המשפחה גרה בדירה צנועה באסטוריה, שכונה שמיושבת בעיקר על ידי מהגרים מאיטליה ומיוון. האב חולה ואינו עובד בקביעות, והאם נושאת על כתפיה את עיקר פרנסת הבית. לתינוק יש אח גדול בשם ג'ון.

אסטוריה שבקווינס היא אחת מן השכונות הצפופות ביותר בניו יורק, עיר שמוסיפה לגדול בקצב מסחרר. מאות אלפי מהגרים מאיטליה, מאירלנד ומיוון מתגוררים בשכונות כאלה, עובדים במפעלים ובנמל, ומגדלים ילדים שיהיו אמריקאים.