מאת סופרנו. בקשר עם ההודעה הרשמית על התפשטות מחלת הגחלת, היא האנטראקס, בעין חרוד, נמסרים לנו הפרטים האלה. המקרה הראשון קרה לפני כשלושה שבועות בעדר הכבשים של המקום, שמספרו כמאתים ראש.
מיד הודיעו על כך לשלטונות הווטרינריים, ושני רופאים שבאו מטעמם עשו הרכבה לכל הכבשים שבמקום. מאז לא קרה עוד מקרה, ושני המקרים הראשונים נשארו היחידים.
בעדר הבקר של עין חרוד לא נגעה המחלה כלל, ואף בסביבה לא נרשם מקרה, וזאת בשל האמצעים שנקטו השלטונות. בעין חרוד מקוים כי הפקודה תבוטל עוד היום ויוכרז על המקום ועל סביבתו שהם נקיים מן המחלה. הודעה רשמית בדבר הבטול לא נמסרה עד שעת הדפוס.
בשדה הספורט של ״מכבי״ בירושלים נקבעו למחר שלושה דברים: בקור האורחים בשעורי האתלטיקה הקלה לפני הצהרים, ושני משחקי כדור רגל אחר הצהרים.
להמשך קריאה ←מספר הרוגי ההתפוצצות שברחוב קאלישר בתל אביב עלה לשלושה, והחקירה נמשכת. ושאר עניני הערים כסדרם בערב שבת זה: תל אביב בפנקס בוחריה ובמכרז למשרת מהנדס, וירושלים בכב…
להמשך קריאה ←קולונל ג׳וסיה ווג׳ווד, חבר הפרלמנט הבריטי המבקר בארץ, קרא בועידת המפלגה הציונית-סוציאליסטית בתל אביב לדחות את הצעת הממשלה לבחור את מועצות העיריות בפנקס בוחרים נפרד לכל עדה.
ועידת המפלגה הציונית-סוציאליסטית, שנתכנסה בתל אביב, שמעה נאום ארוך מפי אורח מחוץ לארץ: הקולונל ג׳וסיה ווג׳ווד, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת הפועלים שבאנגליה, המבקר בארץ בימים האלה. ווג׳ווד דיבר אנגלית, ודבריו, ובהם הציטוטים שלהלן, ניתנים כאן בתרגום.
ומה שעמד לדיון הוא הצעת הממשלה בדבר שלטון עצמי לערי הארץ. אין המחלוקת על השלטון העצמי עצמו, אלא על דרך הבחירה אליו: הממשלה מציעה שלא יהיה פנקס בוחרים אחד לכל תושבי העיר, אלא פנקס לכל עדה ועדה, והנבחרים ישבו אחר כך יחד במועצה אחת. ווג׳ווד קרא לשיטה הזאת בשמה הידוע, ״הפרד ומשול״, והוסיף כי לו היה הדבר בידו היתה אותה ממשלה נקראת ״אחד ושחרר״.
עיקר טענתו היה בעתיד ולא בהווה. בלשון הזאת אמר: ״ממשלת ׳הפרד ומשול׳ תוכל מעתה לאמר, היהודים מבקשים את שיטת העדות, ויהי להם כך גם בפרלמנט העתיד של פלשתינה״. ומה שבמועצת עירית תל אביב, אמר, אין לשיטה שום משקל; אבל במקומות אחרים ובפרלמנט העתיד פירושה מקומות בטוחים מעטים לפועלים, ולעולם לא רוב ולא שלטון. ועוד אמר כי לנוצרים תהיה השיטה לרצון, ״כי מנהיגיהם פיקחים״, ושאם ירצו היהודים לחזור בהם לאחר שיהיו רוב, יענו להם כי הם עצמם בקשו את הדבר כשהיו מיעוט, ואז יהיה מאוחר מדי.
ואל הועידה פנה בטענה סוציאליסטית. ״ואנחנו סוציאליסטים״, אמר, ״ואתם לפני כל אדם צריכים להיות אינטרנציונליסטים. כיצד תמליצו על שיטה המפרידה את הפועל הערבי מן הפועל היהודי, המונעת מהם לבחור יחד במועמד הפועלים, והעושה את ההבדלים הדתיים שאין בהם ממש לדבר של קבע״. את השיטה כינה ״דמוקרטיה של כלאים, ילד בלתי חוקי של שלטון יחידים ושל מעמדות אסיה״, והפנה אל הודו, אל בורמה, אל ציילון ואל קניה, שבהן היא נהוגה כבר, ואל הפרלמנט האוסטרי הישן, שבו בלו הפולני והרותני והצ׳כי והגרמני את זמנם במלחמה אלו באלו.
וסיומו של הנאום היה בשני דברים. האחד: ״נקודת מפנה בתולדות הארץ הזאת הגיעה. ראשיתו הקטנה של שלטון עצמי דמוקרטי נעשית עתה״, והוא מוסיף כי חושש הוא שמפלגת הפועלים היהודית נופלת במלכודת שתהיה לרעת הפועלים ולרעת העם. והשני: בקשה מן הועידה שתפנה אל הממשלה, במישרין או על ידי הועד הלאומי או על ידי ההנהלה הציונית, ותודיע כי היא מתנגדת לשיטת העדות בבחירות ורואה שכל האנשים והנשים מגיל עשרים ואחת, לכל אמונה ולכל ארץ מוצא, צריכים לפתוח בפלשתינה במעמד שווה.
ווג׳ווד דובר הוא ולא נביא, ואנו מביאים את טענתו כטענה. בקבלת הפנים שנערכה לו בירושלים מטעם ההנהלה הציונית הבטיח האורח כי מה שהוא רואה כאן יודיע גם בלונדון, ואת הדברים שהוא משמיע כאן ישמיע גם שם. מה החליטה הועידה בדבר הפניה אל הממשלה לא נמסר עד שעת הדפוס, ואף לא תשובה מטעם הממשלה. ובתשיעי בנובמבר, עם פתיחת מושבו החדש של הפרלמנט הבריטי, תעמוד שם על הפרק שאלת המלוה הארצישראלי. ועל החלטות הועידה ועל שאר עניני הפוליטיקה שבארץ, במדור ״פוליטיקה״ שבגליון זה.
מווושינגטון נמסר בטלגרמה כי ד״ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, נתקבל בבית הלבן אצל נשיא ארצות הברית, מר קולידז׳.
לפי הידיעה הביע הנשיא במשך השיחה את אהדתו החמה לציונות. תכנה של השיחה לא נמסר, ואף לא הודעה רשמית מטעם הבית הלבן.
זהו המשך למסעו של ד״ר ויצמן באמריקה, שעליו הודענו בגליונות האחרונים. על מהלך המגבית שם ועל סכומיה אין בידינו ידיעות חדשות מן הבקר הזה.
הועד האיטלקי לחקירת ארץ ישראל, שנוסד בפירנצה, החליט לשלוח בסתו הבא משלחת מדעית לחקירת ים המלח ועמק הירדן. בראש הועד שנבחר לדבר עומד ד״ר פיליפו די פיליפי, מי שסדר לפני המלחמה את המשלחת האיטלקית להימלאיה.
בין חברי הועד שני יהודים: פרופ׳ רוברטו אלמג׳יה, מורה לגיאוגרפיה באוניברסיטה שברומא, והרב סאצ׳רדוטי מרומא. בראש המשלחת יעמוד כנראה ה׳ אלמג׳יה, ועל ידו יעבוד הרופא שהציע את החקירה הזאת ושעליו הוטלו ההכנות כאן במקום.
המשלחת אומרת להקים בארץ מכון איטלקי לחקר הגיאוגרפיה, שיהיה פתוח לכל המעונין בדבר, ולשון המקור היא שלא יהיו למכון מטרות מעשיות כלל זולת החקירה הטהורה. תשומת לבם של האיטלקים הופנתה אל חקר הארץ, ובייחוד אל ים המלח, בקונגרס הגיאוגרפי הבינלאומי שנערך בקהיר בשנה שעברה; ובארץ תולים בעבודה הזאת תקוות לאמץ את הקשר שבין הארץ ובין איטליה.
הצעה שנתפרסמה הבקר בעתונות הארץ מעמידה לדיון דרך אחת לגיוס כספים לישוב: מס של משכורת חודש אחד מכל הפקידים והעובדים שבמוסדות הלאומיים, בארץ ובחוץ לארץ.
לפי ההצעה יוטל המס על עובדי קרן היסוד והקרן הקימת, על הבנקים המשרתים את הישוב, על המכללה, על ״הדסה״ ועל מוסדות הסתדרות העובדים. המקבלים פחות משש לירות לחודש יהיו פטורים ממנו, וכך תשמר יחסיות בגביה, שכל המרבה במשכורת מרבה בתשלום.
בעל ההצעה מעיר כי גביה בדרך מנהלית, בנכוי מן הקופה, אינה אפשרית, שכן לעובדים חוזים קבועים ואין להוריד משכורת שלא ברצון בעליה. על כן הוא מציע שההנהלה הציונית והועד הלאומי יחליטו על המס, ושהועד הלאומי יארגן את הגביה בארץ על ידי גובים מתנדבים ובחוץ לארץ על ידי סניפי המוסדות. הכספים יועברו לאוצר הישוב, וזה יוציאם מיד לצרכים שונים, ובהם עבודות למחוסרי עבודה.
החלטה בדבר לא נתקבלה, ותשובה מטעם הועד הלאומי או מטעם ההנהלה הציונית לא נמסרה. אנו מוסרים את ההצעה כהצעה.
באספה הכללית של ועד העיר לירושלים, שנתכנסה בשבוע הזה, נתקבלו החלטות בדבר הכותל המערבי. ועד העיר הביע את מחאתם ואת מרירותם של יהודי ירושלים על חלול הכותל החוזר ונשנה בזריקת אבנים על המתפללים.
ועוד הוחלט לדרוש מן הממשלה שתוציא פקודה מיוחדת נגד חלול הכותל; למנות ועדה מיוחדת שתעורר תנועה צבורית בעניין המקרים האלה ותשתדל להוצאתן של פקודות אלו; ולמנות ועדה של עורכי דין שתאסוף חומר בדבר זכויותיהם של היהודים במקומות הקדושים להם, ובכותל במיוחד.
כן הוחלט לפנות בדבר אל הועד הלאומי ואל ההנהלה הציונית בארץ ישראל. תשובה מטעם הממשלה להחלטות לא נמסרה עד שעת הדפוס.
בסקירה על ארץ ישראל שנמסרה בועידת האימפריה בלונדון נאמר כי אף שעלית היהודים לארץ היתה גדולה, וקרוב לכך שהכפילה את מספר היהודים שהיה כאן בגמר המלחמה, היה ריבוי האוכלוסיה הערבית גדול ממנו.
הטעם שנמסר הוא שיפור התנאים הכלכליים והסניטריים, שהוריד מאד את שיעור התמותה. הנתון בא כאן כפי שנמסר בסקירה, ואין אנו מוסיפים עליו פירוש. על שאר הדברים שנאמרו שם, במדור ״העולם״ שבגליון זה.
המרכז החקלאי המציא לקבוצת הנוער העובד שברחובות חמרים לבנין צריף, ובינתיים מסתדרים חברי הקבוצה על מגרש בן ארבעה דונם שנמסר להם מידי רופא מן המושבה.
הקבוצה אומרת לסדר על המגרש גנה ומשק, ומרכז הנוער העובד משתדל להשיג מלוה לשם כך ולהגדיל את הקבוצה. עם הסתדרותה בצריף עברו לשם גם חברי הנוער העובד מראשון לציון וחברים אחדים מתל אביב.
ובקבוצות הנוער העובד נפתחו שעורים לסריגה, למלאכת יד ולגזירה, ובהם משתתפות כעשרים וחמש חברות. קבוצה אחרת של הנוער העובד, שבפתח תקוה, נגשת בימים אלה להקמת צריף משלה.
מסחר: אפשר להצמיח שערות בתשעים ואחד מקרים מתוך מאה: נוזל ״ואן אס״ לעסוי הקרקפת, דקה אחת ביום בביתך. המחיר עשרים ושמונה גרוש. סוכנים יחידים בארץ: חנוש ומליכיאן, ירושלם, יפו וחיפה.
מקצועות: רופא שינים חזר עתה לעבודתו, רחוב הנביאים, ירושלם, מול הבית האיטלקי. בדבר פרטים לפנות אל המערכת.
עבודה מוצעת: דרושה כתבנית היודעת כתב קצרנות; האנגלית הכרחית. לפנות בטלפון חמש מאות ארבעים וארבע, ירושלם, או אל תא הדאר ארבעת אלפים ארבע מאות חמשים וששה.
לשכירה: בית יפה בשכונת רוממה שבירושלם עומד להשכיר: שתי הקומות יחד או כל קומה לחוד. המעונינים מתבקשים לפנות בהקדם.
שיעורים: למוד בכתבים לכל מקצוע, מסחרי או טכני, בביתך ובשעות הפנויות לך. בית הספר הבינלאומי ללמוד בכתבים, בנין דייויס ברייאן, קהיר.
שיעורים: הוראת אנגלית, כתיבת מכתבים בערבית ותרגום משפה אל שפה. תל אביב; הכתבת במערכת.
מסחר: תירים ומתרחצים: בבקרכם את טבריה סורו אל מלון גושרמן, ותמצאו בו סדרים נאים ושרות.
למכירה: נכסי קרקע ובתים בסביבות ירושלם מוצעים למכירה, ובהם בית בן שני חדרים על קרקע של שנים וחצי דונם.
מסחר: מכונית ״מוריס אוקספורד״: מהירותה למעלה מחמשים קילומטר בשעה, והיא עושה שלושים קילומטר בליטר אחד.
מקצועות: קואופרטיב פועלים לעבודות מתכת: דלתות ברזל, מדרגות וכל עבודות הבנין שבברזל.
מסחר: נתקבלה כמות גדולה של סחורות ושל בדים מכל המינים מבית חרושת אנגלי. המשרד בתל אביב, רחוב בן זכאי, טלפון שבעים ושמונה.
הודעות: למשתתפים בועידת הלסינגפורס: בתור מלואים לידיעה שנדפסה מודיעים כי יום השנה לועידה חל בעשרים ואחד בנובמבר, ועשרה מן המשתתפים בה נמצאים בארץ.
הודעות: הודעה פומבית על מכירה במכרז של רהיטים ושל כלי משרד מטעם משרד ההוצאה לפועל.
למכירה: ספר חדש, ובו תאור של אנשים ושל מאורעות בקהלות היהודים שבליטא, ברוסיה ובפולין.
