מן העולם
חיפוש אחר יוספוס האבוד
פרופ' שלמה זייטלין מ-דרופסי קולג' שבפילדלפיה נוסע בימים אלה למוסקבה כדי לבדוק תרגום סלאבי עתיק של 'מלחמת היהודים' ליוספוס פלאביוס, הספר שמתאר את מרד היהודים ברומא וחורבן בית המקדש.
הדבר שמעורר את סקרנותם של החוקרים הוא טענתו של המלומד האוסטרי ד"ר רוברט אייזלר, כי הנוסח הסלאבי מכיל קטעים שנשמטו מן הנוסח היווני, ובהם פיסקאות הנוגעות לישוע הנוצרי ולתנועתו. אם הדבר יתאמת, מדובר בגילוי בעל חשיבות היסטורית מן המעלה הראשונה.
זייטלין, שפרסם מחקרים רבים בתולדות ההלכה ותקופת בית שני, מתכוון להשוות את הנוסח הסלאבי למקורות היווניים ולבדוק אם הקטעים הנוספים הם מקוריים או תוספות מאוחרות. שיטת הבדיקה מסתמכת על ניתוח לשוני ופאליאוגראפי של כתב היד.
יוספוס פלאביוס, ששמו העברי יוסף בן מתתיהו, כתב את ספריו ביוונית בסוף המאה הראשונה לספירה. חיבוריו הם המקור ההיסטורי העיקרי לידיעותינו על ימי בית שני, אך מלומדים תמיד חשדו כי חלק מן הנוסחאות עברו עריכה נוצרית. המסע למוסקבה עשוי להאיר פינה חשוכה בתולדות עמנו.
קו תעופה חדש מצרפת לביירות
טיסה ניסיונית לקו תעופה בין סאן-רפאל שבדרום צרפת לביירות שבלבנון הושלמה ביום שלישי בהצלחה.
המטוס עקב אחר קו החוף של הים התיכון, עבר מעל קורסיקה, סרדיניה ואיטליה, ולאחר עצירות דלק המשיך לביירות. הטיסה נמשכה כשלושים שעות תעופה בפועל, עם לינות במספר תחנות.
קווי תעופה ימיים מעל הים התיכון נחשבים לאתגר מהנדסי: המנועים חייבים לעבוד ברציפות מעל מים, ללא אפשרות לנחיתת חירום יבשתית. הצרפתים, המתחרים בבריטים ובאיטלקים על שליטה בנתיבי האוויר של הים התיכון, רואים בקו זה צעד לחיבור מושבותיהם בלבנון וסוריה עם מטרופולין.
פינת החי
הצבי הארצישראלי
בין גבעות ארץ ישראל, בשעות הראשונות של הבוקר או בין שמשות הערב, ניתן לראות לעתים צללית עדינה חולפת בין השיחים: הצבי, שהפך לסמל של יופי ומהירות בשירת ישראל מקדמת דנא.
הצבי הארצישראלי הוא מן הקטנים בין צביי העולם. גובהו אינו עולה על שישים וחמישה סנטימטר בכתף, ומשקלו כעשרים קילוגרם בלבד. פרוותו חומה-בהירה מגבו ולבנה מבטנו, וקרניו השחורות של הזכר מתעקלות כלירה. עיניו הגדולות והכהות, שציוד הראייה שלהן מותאם לזיהוי תנועה מרחוק, מעניקות לו את המראה העדין שגרם לשלמה המלך לפנות אל רעייתו במילים 'דומה דודי לצבי'.
הצבי ניזון מעשבי בר, עלי שיחים ואפילו מפירות שנפלו. בימי הקיץ החמים הוא מסתפק בלחות שבצמחייה ואינו צריך לשתות מים ישירות, תכונה המותאמת לחיים בגבעות השוממות. הוא חי בלהקות קטנות של שלוש עד שש נפשות, ובעונת הרביה בסתיו הזכרים נאבקים זה בזה על הנקבות בהתנגשות קרניים.
בשנים האחרונות מדווחים ציידים וחוקרים כי מספר הצביים בארץ הולך ופוחת. הצייד הבלתי מבוקר, פריצת שטחים חקלאיים חדשים, וכלבים משוטטים מכלים את אוכלוסייתו. חוקרי טבע מבקשים מן הממשלה להגביל את הצייד ולהגן על מקומות מחסהו של חיה זו, שתמיד היתה חלק מנוף הארץ.