ד"ר זיגמונד פרויד, הנודע בעולם כגדול החוקרים בתורת הנפש, גילה במכתב אל לשכת בני ברית בווינה כי לפני חבריה הרצה ראשונה את גילוייו, בימים שלא נמצא לו שומע בכל אירופה.
בהודעה שפרסם המסדר העצמאי בני ברית נאמר כי ד"ר פרויד, חבר הלשכה הווינאית משנת 1897, שלח מכתב אל הלשכה שערכה חגיגה לכבוד מלאת לו שבעים שנה. במכתבו מספר החוקר כי בימים שהרצה ראשונה את גילוייו על פעולות הנפש האדם, הייתה בימת בני ברית הבמה היחידה שנפתחה לפניו, וחדר הלשכה נאות הברכה היחיד בעולם שקם עליו אז בעוינות. לא הייתה זו שאלה של שכנוע בתורתי, כותב פרויד, אלא בשעה שאיש באירופה לא שעה אלי וטרם קניתי לי תלמידים בווינה, נתתם לי אתם את אוזנכם הקשבת. אתם הייתם קהל שומעי הראשון.
עוד כותב פרויד במכתבו כי כוחות רגש עמומים ורבי עוצמה משכוהו אל היהדות ואל היהודים, וכן הכרה ברורה של זהות פנימית משותפת, של מבנה נפש אחד. ומוסיף הוא כי רק לטבעו היהודי חייב הוא את התכונות שעמדו לו בעבודתו: היכולת לעמוד בדעה נגד הרוב המלוכד ולוותר על הסכמת הבריות. דברים אלה, הנאמרים בפי איש ששמו הולך עתה מסוף העולם ועד סופו, יש בהם עניין רב לקורא העברי.
מן הארץ
שבוע של במה וזמרה בתל-אביב
שבוע עשיר עומד לחובבי הבמה והזמרה בתל-אביב: הקומדיה פוטש ופרלמוטר עולה מחר בפעם האחרונה, תיאטרון ארץ-ישראלי מציג את גולדוני בעברית, וקונצרט של יואל אנגל נועד לאחד בספטמבר.
הקומדיה המבדחת פוטש ופרלמוטר מאת מונטגיו גלס, בתרגומו של פרידמן, תוצג מחר, יום שלישי, בשעה תשע בערב, בפעם האחרונה. הקהל שמילא את האולם בהצגות הקודמות ימהר נא לחטוף את ההזדמנות האחרונה לצחוק צחוק בריא.
התיאטרון הארץ-ישראלי מוסיף להציג את הקומדיה של גולדוני בעברית; ההצגה השנייה נערכת הערב. יש עניין מיוחד בניסיון להלביש את הקומדיה האיטלקית העליזה של המאה השמונה עשרה לבוש עברי.
ובאחד בספטמבר ייערך בבית העם קונצרט עליז של המלחין יואל אנגל, בהשתתפות הזמרת רות לביאש והזמר משה רודינוב. אנגל, מחלוצי הנגינה העברית, מבטיח ערב של זמר עממי ובדיחות דעת.
מן העולם
השבועון הצפון שב ומופיע בחיפה
השבועון הציוני-הרוויזיוניסטי הצפון שב ומופיע בחיפה בראשית ספטמבר, והוא ייצא מעתה פעמיים בשבוע. בין המשתתפים בעיתון יהיה מר זאב ז'בוטינסקי.
חידוש הופעתו של עיתון עברי בחיפה יש בו משום תוספת כוח לעיתונות העברית בערי הארץ, שעיקרה יושב עד כה בירושלים ובתל-אביב. חיפה ההולכת וגדלה תובעת לה זה כבר במה משלה, והקוראים יראו אם ימלא הצפון את התביעה הזאת.
אקים וולינסקי, בודד בספרות הרוסית
הארץ מקדיש מסה ספרותית לזכרו של אקים וולינסקי, המבקר והפילוסוף היהודי-הרוסי, המצטייר בה כדמות בודדה ומתנכרת בהיכל הספרות הרוסית.
וולינסקי, איש הדעת החמורה, עמד שנים רבות במערכה כנגד זרמי האופנה בביקורת הרוסית, ותבע מן הספרות רוח ומעוף ולא תועלת שעה. בעל המסה מציין כי דווקא יהדותו של וולינסקי, שממנה לא נמלט מעולם, היא שנסכה עליו את בדידותו הגאה: זר היה בין הרוסים וזר בין אחיו, וגדולתו בזרותו.