מן הארץ
הרכבה חינם נגד טיפוס המעיים
מחלת טיפוס המעיים נתפשטה השנה בתל-אביב במידה עולה על זו של השנה שעברה, ומן האחד בספטמבר תיפתח בעיר הרכבה מאורגנת חינם בנקודות שונות, מטעם מחלקת הבריאות, הדסה וקופת חולים.
ההרכבה נגד הטיפוס אינה חדשה בעולם הרפואה: מכניסים אל הגוף חיידקים מומתים של המחלה, והגוף לומד להכין בעצמו את חומרי המגן כנגדם. משבא אחר כך החיידק החי, מוצא הוא את השערים נעולים. הרופאים מדגישים כי ההרכבה קלה ואין עמה סכנה, וכי מוטב לכל תושב להקדים ולהתרפא בטרם מחלה משיתרפא לאחריה.
בימי הקיץ, כשמרבים לאכול ירקות ופירות חיים ולשתות מים מכל הבא ליד, מוצאת המחלה לה דרכים מרובות. על כן קוראים מוסדות הבריאות לציבור כולו, ובייחוד לבעלי המסעדות, לרוכלי המזונות ולעובדי בתי האוכל, לבוא אל נקודות ההרכבה בראשית ספטמבר.
מן המעבדה
רעל-נגדי חדש מפני טטנוס הילודים
נמסר כי חוקרים צרפתים גילו רעל-נגדי חדש כנגד מחלת הטטנוס, הוא מחלת העווית הקשה: מזריקים אותו לאם ההרה זמן קצר לפני הלידה, והוא מגן על הוולד בשעת לידתו ובמשך כחודשיים לאחריה, הם הימים שסכנת המחלה בהם מרובה ביותר.
לפי הידיעות, בארצות שבהן הגהות (ההיגיינה) עודנה בראשית התפתחותה ומגדלים בהן בקר במידה מרובה, גדולה תמותת התינוקות מחמת טטנוס החודר אל הדם בשעת טיפול שאינו נקי בטבור הילוד. מקרי מוות רבים שנזקפו עד כה על חשבון עוויתות סתם, מקורם, לדברי החוקרים, בטטנוס הטבור הזה.
הגילוי הולך בדרך שסלל פסטר: לא להמתין למחלה עד שתבוא, אלא לחסן את הגוף מבעוד מועד. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות תהיה זריקה זו נחלת כל בית יולדות, ותמותת הילודים בארצות המזרח תפחת והלכה.
פינת השמיים
הטל: מתת הלילה לשדות הקיץ
בבוקר בבוקר, בטרם תעלה השמש על פני השפלה, מוצא ההולך בין הכרמים את העלים והאשכולות עטויים רסיסי מים דקים, ואין איש יודע מאין באו: גשם לא ירד זה חודשים, והבארות עמוקות. זהו הטל, מתת הלילה לארץ שאין לה מטר בקיצה.
כיצד נעשה הדבר? בלילה בהיר פולטת האדמה את חומה אל מרחבי הרקיע, ופני העלים והאבנים מצטננים והולכים עד שהם קרים מן האוויר אשר סביבם. האוויר נושא בקרבו תמיד אדי מים שאינם נראים לעין, ומשהוא נוגע בפני העלה הצונן, שוב אין בכוחו להחזיק את אדיו, והם נקפאים עליו טיפין טיפין. על כן מרובה הטל בלילות הבהירים דווקא, שבהם בורח החום השמימה בלא מעצור, ומועט הוא בלילות המעוננים, שהעננים פרושים בהם על הארץ כשמיכה המחזירה את חומה.
עוד לפני כמאה שנה חקר הרופא האנגלי וולס את תולדות הטל בניסיונות מדוקדקים, מדד את משקלו של צמר גפן שהניח בשדה בלילות והוכיח כי הטל יורד על הדברים הצוננים דווקא, וכי אין הוא יורד מן השמים כזרע דק אלא נולד על העלה עצמו. מאז נתקבלו דבריו על חכמי הטבע כולם.
לחקלאי ארצנו הטל הוא ברכה של ממש: האבטיחים והדלועים של שדות הבעל, הגפן שבכרם והתאנה שבגדר שותים ממנו בלילות הקיץ הארוכים, בשעה שכל מקורות המים האחרים יבשו. לא לחינם בירך יצחק את יעקב במתת זו בראש ובראשונה: ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ. ובימי אלול אלה, כשהשדות עומדים צחיחים ומצפים ליורה, הטל לבדו הוא המקיים את ירק הארץ.