סבון "שמן" יוצא לאמריקה ולאנגליה

באותה סקירה נמסר גם על "מפעלי ים המלח". החברה נוסדה בסוף שנת 1919, ומטרתה להפיק ממי ים המלח אשלג, ברום, מלח בישול, מגנזיום וסידן. שמות היזמים שבסקירה משובשים בהדפסה, ואין אנו נוקבים בהם.

לפי הכתוב שם קיבלה החברה מן הממשלה זכיון להפקת חמרים מים המלח, והוא ניתן לשבעים וחמש שנה בזכות בלעדית. זכיון לתקופה כזאת אינו ענין של דור אחד: הוא קובע מי יעבד את הים הזה לאורך כל ימיו של המשק העברי בארץ כפי שהוא עתה.

יש להבדיל בין הענין הזה ובין תכנית החישמול שנדונה בגליונות הקודמים. שם מדובר בהפקת כוח מן המים; כאן מדובר בהוצאת חמרים מן התמיסה ובמכירתם, ואלו שני מפעלים שונים באותו ים.

לונדון, 14 בספטמבר. דין וחשבון לשכת המסחר לחודש אוגוסט מראה ייצוא בשווי ארבעים ותשע ושלושה רבעים מיליון לירות שטרלינג, ירידה של מיליון ומאה וארבעים אלף לעומת אוגוסט אשתקד. הייבוא הגיע למאה ואחד מיליון, עליה של תשעה וחצי מיליון. הגרעון המצטבר לשמונת חדשי השנה עומד על שבעים ושלושה מיליון.

עיקר ההרעה בא ממקום אחד: ייבוא פחם זר. באוגוסט הגיע ערכו לשבעה וחצי מיליון לירות שטרלינג, לעומת מיליון ושבע מאות אלף באוגוסט אשתקד. ייצוא הפחם מבריטניה עצמה אפסי זה שלושה חדשים.

עד עתה נמדדה שביתת הכורים בשערי המכרות ובאסיפות. עתה היא נמדדת בטור אחד בדין וחשבון של הממשלה: ארץ שהיתה מוכרת פחם לעולם קונה אותו מאחרים, ובעד ההפרש משלם כל מי שקונה סחורה אנגלית, ובכללו הסוחר היושב ביפו.

מוסקבה, 14 בספטמבר. ראש סוכנות "ארקוס", היא הסוכנות המסחרית הרשמית של רוסיה, הגיע למוסקבה ומסר הודעה ובה נאמר כי המסחר בין רוסיה ובין ארץ ישראל וסוריה גדל, ויש יסוד לקוות להמשך הגידול.

בהודעה הוא מציע להקים בארץ תערוכה רוסית ארצישראלית לשם קידום קשרי המסחר בין שתי הארצות. עד כאן ההצעה; החלטה לא נמסרה, ואף לא נמסר מי יישא בהוצאות ומי יזמין את המשתתפים. הענין ראוי לתשומת לבם של הסוחרים בנמלים, שכן קו אניות רוסי כבר עוגן ביפו מדי חודש.

ביירות. הודעה רשמית שנתפרסמה כאן קובעת את בסיס הזהב לתקציב הממשלה בסוריה ובלבנון לשנת 1927.

לקורא שאינו בקי בענין: קביעת בסיס זהב לתקציב פירושה שהוצאות הממשלה והכנסותיה נמדדות בערך קבוע ולא בשער המשתנה של המטבע המקומי. לסוחר העושה עסקיו עם ביירות ועם דמשק אין זו הודעה של אוצר בלבד, שכן מכס וארנונה נגבים לפי אותו בסיס, והמחיר שהוא נוקב בו נגזר ממנו.

בתל אביב התארגנו בעלי הבתים למלחמה נגד הטלת המס על תנובת הבתים. כך נמסר היום ב"דבר"; פרטי הארגון ומנין המשתתפים בו לא נמסרו.

מס תנובת הבתים מוטל לא על שווי הבנין אלא על ההכנסה הבאה ממנו, כלומר על שכר הדירה. טענתם של הבעלים היא שבשעה שהדירות עומדות ריקות מחמת מצב הפרנסה, אין תנובה שאפשר להטיל עליה מס. הטענה שכנגד היא שהעיר גדלה, וכי מי שיצא נשכרה מגידולה יישא בהוצאותיו.