ידיעות
תשעה מקומות ארעיים במועצה
ז'נבה, 13 בספטמבר. בגליון של אתמול נמסר על שמונה מקומות בלתי קבועים במועצת חבר הלאומים; היום מוסרים מז'נבה כי הוחלט להקציב תשעה. בין המועמדים הנדונים: לטביה, שוודיה, רומניה, פולין, צ'ילה, קובה או קולומביה ואורוגוואי.
החלוקה נעשית בסבב, כדי שלא יתחלפו כל החברים בבת אחת: אחדות לשנה, אחדות לשנתיים ואחדות לשלוש שנים. הבחירות ייערכו בהצבעה חשאית, ובמקרה שיתפטר אחד החברים ייבחר חבר חדש במקומו. ועדה מיוחדת של האסיפה תקבע את אופן הבחירה ואת מנין השנים לכל ארץ וארץ.
אירלנד הגישה אף היא את מועמדותה למקום התשיעי. אין בידינו לומר מי תיבחר, שהמנין גדול מן המקומות, ומדינות אחדות מבקשות מקום אחד.
איטליה תובעת מנדט על הארץ
בסקירה שנתפרסמה היום ב"הארץ" נמסר כי מתעודות שמפרסמת עתה ממשלת איטליה מתברר שהיא ביקשה לקבל את המנדט על ארץ ישראל וכן חלק מן המנדטים על ארצות שהיו קודם לכן בידי תורכיה. בהסדרים שנעשו לאחר המלחמה, ואחריהם בלוזאן, לא עלה בידה להשיג את מבוקשה.
טענתה של איטליה נסמכת על לשון הכתוב בענין המנדטים, שלפיו יש למסור ארצות שאינן עומדות ברשות עצמן אל מדינות היכולות לפתחן, לטובת יושביהן. בקרבתן הגיאוגרפית של ארצות אחדות אל איטליה ואל מושבותיה שבאפריקה רואים ברומא נימוק לכך.
עתון איטלקי כותב באותו ענין: "ידע העולם כולו, כי מוסוליני לא יזניח את שאלת המושבות". הנימוק המובא שם הוא שאיטליה נזקקת למקומות הגירה ולחומרי גלם. אשר לארץ ישראל, לפי הסקירה מדובר בעיקר בהבטחת אפשרויות מסחריות ובשאלת המקומות הקדושים, ולא נשמעה תביעה לזכיות מיוחדות לאיטלקים היושבים בארץ. אנו מוסרים את הדברים כפי שנתפרסמו, ואין בידינו אישור רשמי להם.
המתנקש זוהה, ורומא רומזת לפאריס
רומא, 13 בספטמבר. המשטרה גילתה כי המתנקש בחיי מוסוליני מסר עליו ידיעות כוזבות. לפי הידיעות שלפנינו שמו טיטו לוצ'טי, בן עשרים ושש, בעל השכלה, נמוך קומה, בעל שער אדום ועינים כחולות, יליד קרארה שבטוסקנה. שני העתונים שלפנינו מאיתים את שמו בשתי צורות שונות, ואנו מוסרים אותו בזהירות.
המשטרה עצרה סוציאליסטים וקומוניסטים רבים, ובהם האנרכיסט אנריקו מלאטסטה, כדי לבדוק אם היה ביניהם ובין המתנקש קשר. מנהל המשטרה עצמו הודה כי הודיעו לו על ההכנות להתנקשות זמן מה קודם לכן. עוד נמסר כי בית הנבחרים האיטלקי יתכנס בהקדם האפשרי לדון בהחזרת עונש המוות; "דבר" מעיר כי עונש זה אינו נוהג באיטליה מימי יסודה של הממלכה.
פאריס, 14 בספטמבר. הרוזן רומאנו אווצאנה, שגריר איטליה בפאריס, נועד עם ה' ריימון פואנקרה, ראש ממשלת צרפת. נמסר כי השיחה נסבה על נאומו של מוסוליני ממרפסת ארמון קיג'י ברומא לאחר ההתנקשות, שבו רמז כי צרפת מחסה פליטים איטלקים הזוממים נגד מדינתם. העתונות בפאריס משיבה בחריפות, ועתון אחד מזכיר את הימים שקדמו למלחמה הגדולה.
עשרים וחמישה הרוגים באוסטרליה
לונדון, 14 בספטמבר. מסידני שבאוסטרליה נמסר כי עשרים וחמישה איש נהרגו וארבעים ושנים נפצעו כשרכבת משא התנגשה ברכבת מהירה בקטע שבין בלנספורד ובין מורונדי.
פרטים נוספים לא נתקבלו עד שעת סגירת הגליון, ואין אנו מוסרים השערות על סיבת ההתנגשות. בגליון של יום ראשון נמסר על אסונות רכבת באמריקה, ועתה באה ידיעה מן הקצה השני של העולם. המשותף לשתיהן הוא רכבת משא הנכנסת אל מסילה שרכבת נוסעים עומדת בה או עוברת בה.
חמישה מלחים נהרגו ביאנגצה
וואשינגטון, 13 בספטמבר. מתאשרת הידיעה כי חיילים סינים העומדים על גדות נהר היאנגצה ירו בשתי אניות אמריקאיות. חמישה מלחים נהרגו וחמישה נפצעו. האניות לא השיבו ביריות, מפני שלא ידעו מאין יורים.
בגליון של אתמול נמסר כי היו נפגעים ומספרם לא נתברר; היום בא המנין. עוד נמסר כי אניות שנורו בעשירי בספטמבר השיבו ביריות מן הסיפון.
פקין, 14 בספטמבר. המצב הולך ומחמיר. שתי אניות מלחמה צרפתיות עומדות עתה על הנהר להגן על נתיניה של צרפת. נהר היאנגצה הוא דרך המסחר הראשית אל פנים סין, וכל עוד יורים מגדותיו אין הסחורה עוברת בו כסדרה.
יוון: חוקה בלא חתימת הנשיא
אתונה, 14 בספטמבר. החוקה החדשה של יוון נתפרסמה ביום החמישי בבוקר בלא חתימתו של נשיא הרפובליקה, ה' קונדוריוטיס. הנשיא לא הסכים לחתום עליה מפני שאין דעתו נוחה משיטת הבחירות היחסיות ומקביעת זמן מזערי לקיומו של מיניסטריון.
הידיעה כי הנשיא יצא את אתונה הוכחשה באתונה למחצה רשמית. חוקה המתפרסמת בלא חתימת הנשיא אינה ענין של טקס בלבד: היא מעמידה את ראש הממשלה ואת הנשיא זה מול זה בפומבי, ולפני שנה בלבד עברה יוון תמורות אחדות בשלטונה.
מאותה ארץ באה ידיעה אחרת. המשלחת הימית הבריטית הוחזרה מיוון: המשלחת, בראשות אדמירל טאונסנד, הגיעה לאתונה באפריל 1925 כדי לערוך תכנית אימון לצי היווני, ועזבה במאי השנה לאחר שהתערבותם של קציני הצי היווני סיכלה את עבודתה.
מה נחתם בלוקארנו
ההסכמים שאושררו אתמול נחתמו בלונדון ביום הראשון בדצמבר 1925 בידי נציגיהן של שבע אומות: גרמניה, צרפת, בלגיה, בריטניה, איטליה, פולין וצ'כוסלובקיה. עיקרם ערבות הדדית לגבולות שבין גרמניה ובין צרפת ובין גרמניה ובין בלגיה, ובריטניה ואיטליה עומדות בהם כערבות.
עם הגבולות שבמזרח לא נעשה הסדר מסוג זה, אלא הסכמי בוררות: כל סכסוך בין גרמניה ובין פולין או צ'כוסלובקיה יובא לפני בוררים ולא יוכרע בכוח. ההבדל בין ערבות ובין בוררות אינו הבדל של נוסח, והוא ידוע היטב בוארשה ובפראג.
חבר הלאומים עצמו נושא בהוצאות המעשה. מז'נבה נמסר כי התקציב לשנת 1927, ובכללו משרד העבודה ובית הדין הבין לאומי, מגיע לעשרים וארבעה מיליון שש מאות וחמישה עשר אלף פרנק שוויצרי, שהם כמיליון ושבע מאות אלף לירות ארצישראליות. את הסכום נושאות המדינות החברות לפי מפתח שנקבע לכל אחת מהן.

